מצורפת המצגת אותה הציגה.
בהרצאתה סקרה הנגידה את הסביבה הכלכלית בה מצוי המשק הישראלי, וציינה שהמצב המקרו כלכלי טוב: בחודשים האחרונים ישנם סימנים לצמיחה מאוזנת יותר, שבאה לידי ביטוי בתרומה גדולה יותר של היצוא לצמיחה לאחר שזו הובלה על ידי הצריכה הפרטית בשנים האחרונות, והתמונה המקרו כלכלית החיובית משתקפת בנתונים החזקים בשוק העבודה לרבות ירידה בשעורי האבטלה בכל רמות ההשכלה ובכל חלקי הארץ וקבוצות האוכלוסיה.
בהמשך הציגה הנגידה את המגמות ארוכות הטווח והאתגרים העומדים בפני היצוא הישראלי. אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בשיפור הפריון, שמהווה את המפתח לכושר התחרות של הסקטור הסחיר. הנגידה סקרה את התחומים העיקריים בהם נדרשת הממשלה להתמקד על מנת לשפר את הפריון:
- שיפור ההון האנושי : יש לפעול להעלאת רמת מיומנויות היסוד והיקף התכנים הטכנולוגיים באמצעות ייעול והגדלת ההשקעה במערכת החינוך וההכשרה המקצועית
- שיפור ההון הפיזי : עידוד השקעה בתשתיות. ההשקעה בהון הפיזי משלימה להשקעת המגזר הפרטי
- צעדים לשיפור סביבת הפעילות העסקית; המשך טיוב הרגולציה והפחתת הבירוקרטיה
- הסרת חסמים המעכבים חשיפה לתחרות מהעולם
- תמרוץ ותמיכה בהטמעת שיפורים טכנולוגיים בענפים המסורתיים, ובכלל זה בשירותים
- הגדלת תמיכת המדען הראשי בתקציבי מחקר ופיתוח
בסיום הרצאתה התייחסה הנגידה לכך שחברות רבות במשק מדווחות על קושי בגיוס עובדים מיומנים כחסם עיקרי להתרחבותם והביקוש למהנדסים בקרב התעשייה וענף ההייטק עולה על ההיצע. במקביל, מספר הסטודנטים הערבים להנדסה עולה באופן שיכול לתרום לשילובם בענפים שצמאים לכוח עבודה מיומן. מצב זה, של המחסור בעובדים מיומנים, מייצר הזדמנות לקידום שילוב עובדים מהחברה הערבית בשוק העבודה בכלל ענפי המשק, לרבות בהייטק.