בשנים האחרונות פועל בנק ישראל בדרכים שונות כדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאות בכלל, ובשוק האשראי הקמעונאי בפרט. מרכיב חשוב בהגברת התחרות בשוק האשראי הינו מתן פתרון לבעיית המידע האסימטרי. תעודת הזהות הבנקאית שכל לקוחות הבנקים קיבלו לפני ימים אחדים היא צעד חשוב בתחום זה; מאגר נתוני האשראי צפוי לתת את המענה השלם לפתרון הסוגיה. המאגר ישמש כלי נוסף להגברת התחרות ולהרחבת הנגישות לאשראי תוך צמצום האפליה הנובעת ממחסור במידע. בנוסף, המאגר והמידע הבלתי מזוהה אשר ייכלל בו יסייע לבנק ישראל לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק האשראי בהיבט של היציבות הפיננסית.
לנוכח זאת, ומאחר שיש בבנק ישראל את הניסיון והידע הנדרשים לקידום פרויקטים מסוג זה, החליט בנק ישראל לקבל על עצמו את האתגר של הקמת המאגר והפעלתו, על כל הכרוך בכך.
לצורך כך, מינינו שר האוצר ואנוכי ועדת היגוי עליונה בראשות המשנה לנגידה ומנכ"ל משרד האוצר, בה חברים מנכ"ל הבנק, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, וכן נציגים מהמועצה הלאומית לכלכלה וממשרד המשפטים. כמו כן הקמנו צוותים מקצועיים בבנק אשר עוסקים בדרכים להתמודד עם האתגרים שהפרויקט מציב בפנינו, שביניהם: הקמת המאגר והפעלתו; אבטחת המידע שיועבר למאגר, יימצא בו ויימסר על ידו; שמירה על עניינם של הלקוחות והגנה על פרטיותם, ועוד.
ועדת ההיגוי העליונה וצוותי העבודה עובדים בסינרגיה עם כלל הגורמים המעורבים בתהליך, וזוכים לשיתוף פעולה ראוי להערכה מצד משרדי האוצר, המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה וגורמים נוספים.
בהזדמנות זו אני מבקשת להודות לנציגי המשרדים השונים, שהיו שותפים לגיבוש הצעת החוק, ובפרט לנציגי בנק ישראל בהליך החקיקה, המשנה לנגידה ומנכ"ל הבנק שלקחו על עצמם את הובלתו של פרויקט מורכב וחשוב זה, ועו"ד שירלי אבנר שהובילה את הפן המשפטי.
ברצוני להתייחס למספר נקודות מרכזיות אשר עלו במהלך הדיונים בוועדה זו –
1. הגנת הפרטיות- בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהגנת הפרטיות ואנו מודעים לאחריות המוטלת עליו בהקשר זה בהקמת ותפעול המאגר. אנו סמוכים ובטוחים שהממונה על הגנת הפרטיות אשר יתמנה על ידי בהתאם להצעת החוק, ימלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ויסייע בידינו להבטיח הגנה מירבית על הפרטיות במסגרת מאגר נתוני האשראי.
2. "הגנה צרכנית" – בנק ישראל מייחס חשיבות רבה לכך שתינתן תשומת הלב הנדרשת להגנה על הזכויות הצרכניות של האזרחים שמידע אודותיהם יישמר במאגר. לצורך כך, בין היתר, נקבע בהצעת החוק כי ימונה על ידי ממונה על נתוני אשראי אשר בין תפקידיו, שמירה על עניינם של הלקוחות והבטחת פעילותן התקינה של לשכות נתוני האשראי וגורמים נוספים. הממונה יהווה גם כתובת לבירור וטיפול בתלונות הציבור בדבר פעילותן של לשכות האשראי, מקורות המידע שיעבירו מידע למאגר, המשתמשים בנתוני האשראי, מיופי כוח בתמורה, וכל גורם אחר הקשור למאגר. כמו כן, במסגרת הצעת החוק יוקנו לממונה סמכויות בקרה ופיקוח, בין היתר, על פעילותן של לשכות האשראי, לרבות בנוגע למודלים הסטטיסטיים.
דרך אגב, הסטנדרט של הפיקוח הצרכני שייושם לגבי המאגר, בדומה לסטנדרט הקיים בפיקוח על הבנקים, ראוי שייושם עבור לקוחות כל הגופים הפיננסיים, הקיימים ואלו שעתידים לקום.
3. מקורות המידע והגופים אשר יחויבו במסירת מידע למאגר – בקביעת היקף המידע אשר יימצא במאגר נעשה איזון בין המטרות השונות להקמתו והפעלתו. מצד אחד חשוב לנו כי המידע המופיע במאגר יהיה מקיף ורחב, אך מצד שני אין ברצוננו לאסוף לתוכו מידע שאינו רלוונטי, או שאינו איכותי מספיק.
חשוב לציין, שערכו של המידע במאגר נתוני אשראי להגברת התחרות ולשיפור מצבו של הצרכן, יגבר ככל שהאוריינות הפיננסית בקרב הציבור תהיה עמוקה יותר, משום שהיכולת של הצרכן להפיק תועלת מפתרון בעיית המידע אותה תיארתי תלויה קודם כל בהתנהלות הפיננסית שלו עצמו. לכן, חשוב שהממשלה תפעל לקידום פעולות שיסייעו להגברת האוריינות הפיננסית בקרב האזרחים.