• "חלק מהמהלכים המשמעותיים והרפורמות לקידום התחרות כבר הבשילו וחלקם בתהליך הבשלה. ישנם מהלכים תומכים נוספים שנדרשים כעת, כגון פיתוח והטמעת מכשירים פיננסיים וטכנולוגיים והעמקת שוק ההון, שככל שיקודמו ייתרמו לתחרות בשוק האשראי ולגידול ברווחת הצרכנים."
  • "המהלכים השונים מתאפשרים בעיקר לנוכח פיתוח והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות שזמינות בעידן הנוכחי ולא היו קיימות בעבר הלא רחוק."
  • "הסרת פערי המידע, מינוף האינפורמציה הקיימת וניצול היכולת הטכנולוגית לטובת ניתוח ולמידה מושכלת בזמן אמת על שוק האשראי יאפשרו תמחור נכון יותר ומותאם טוב יותר לסיכון לרבדים שונים בשוק האשראי - משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים - ובכך לתרום לפיתוח השוק."
  • "יש לפתח את השוק תוך ניהול סיכונים ופיתוח רגולציה נאותה, כדי לוודא שלמרות הסיכונים התועלת ממהלכים אלו תהפוך אותם לכדאיים."
  • "שני מכשירים פיננסיים שרצוי לקדם לטובת שכלול והעמקת שוק ההון, ושייתרמו להמשך הגברת התחרות: האיגוח ונגזרי ריבית לטווחים ארוכים."

 

בוקר טוב,

ראשית, אני רוצה לברך את הפיקוח על הבנקים על הכנס הזה, ואת באי הכנס המכובדים. נושא התחרות במערכת הפיננסית הוא נושא שמעסיק גורמים רבים בעולם ובישראל. קידומו נמצא במעלה סדר העדיפויות הציבורי ושל בנק ישראל בשנים האחרונות, ולא בכדי –לקידום התחרות במערכת הפיננסית, כשנַעֲשָׂה בצורה נכונה, יש השפעות חיוביות רבות על כלל הגורמים במשק, ובראש ובראשונה על הציבור הרחב. בדבריי היום אבקש להתייחס לאספקטים שונים שביכולתם להגביר את התחרות בשוק זה, ובכך להגדיל את רווחת הצרכן ואת הצמיחה במשק. חלק מהמהלכים המשמעותיים והרפורמות לקידום התחרות כבר הבשילו ואנו כבר נהנים מפירותיהם, וחלקם בתהליך הבשלה. בנוסף, ישנם מהלכים תומכים נוספים שנדרשים כעת, כגון פיתוח והטמעת מכשירים פיננסיים וטכנולוגיים והעמקת שוק ההון, שככל שיקודמו בעתיד ייתרמו בתורם ליעילות השוק, הגדלת מגוון האפשרויות ובכך לתחרות בו ולגידול ברווחת הצרכנים. שווקים פיננסיים מאפשרים הקצאת מקורות יעילה יותר ויצירת מנגנונים רצויים לחלוקה בסיכונים השונים (Risk Sharing). לכן, ישנה חשיבות רבה למידת הפיתוח והשכלול של השווקים הפיננסיים, למשל כמה עמוקים הם, כמה נזילים הם בעת הצורך, ומהו מגוון המכשירים שעומד בפני השחקנים השונים – הן המלווים והפירמות, והן הלקוחות וצרכני הקצה. ארחיב עליהם בהמשך.

אך ראשית נשאל "מהי תחרות?": גישה מקובלת להגדרת תחרות היא תוצאת שיווי משקל בה המחיר שווה לעלות השולית כתוצאה מתחרות משוכללת. בהתאם לגישה זו, בכדי להגיע לשוק תחרותי, חובה שיתקיימו מספר הנחות, ביניהן כניסה ויציאה חופשית של פירמות וידע ציבורי על האפשרויות בשוק. כידוע, בשוק האשראי ישנם חסמי כניסה מהותיים שחלקם טבעיים, שכן מערכת הבנקאות מאופיינת ביתרונות לגודל ולהיקף, וכן קיימים פערי מידע מוּבְנִים – שני אלו טופלו בשנים האחרות ע"י בנק ישראל, משרד האוצר ואחרים כאמור, תוך רמה נדרשת של זהירות, ומצויים "בתהליך הבשלה". על מהלכים שונים להסרת חסמים נשמע בהמשך היום, כמו יישום "בנקאות פתוחה", "מעבר מבנק לבנק בקליק", הסרת חסמי מחשוב והקמת המערכת לשיתוף נתוני אשראי. המשותף לכל אלו הוא שהם מתאפשרים בעיקר לנוכח פיתוח והטמעה של טכנולוגיות מתקדמות שזמינות בעידן הנוכחי ולא היו קיימות בעבר הלא רחוק תוך התאמת הרגולציה אליהן. כל אחד מהם חשוב בפני עצמו, ושילובם במקביל עולה על סך כל מהלך בנפרד וביכולתם להגביר בשנים הקרובות את הלחץ התחרותי ולתמוך בכניסת שחקנים נוספים לשוק. הם מטפלים בהסרת פערי המידע, מינוף האינפורמציה הקיימת וניצול היכולת הטכנולוגית לטובת ניתוח ולמידה מושכלת בזמן אמת על שוק האשראי. אלו יאפשרו תמחור נכון יותר – ומותאם טוב יותר לסיכון – לרבדים שונים בשוק האשראי, למשל, משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, ובכך לתרום לפיתוחו של שוק זה (שקף 2).

הטכנולוגיה והאינפורמציה הנלווית לה יכולות להעניק יתרונות לא רק לסקטור הפרטי אלא גם לממשלה. אלו מאפשרות למשל מעבר מאמצעי תשלום מבוססי נייר לאמצעי תשלום מתקדמים יותר, מאפשרות ניטור, ובעלות פוטנציאל לצמצם את הכלכלה השחורה בישראל. בד בבד, הן מובילות להגברת התחרות על ידי כניסת שחקנים חדשים ופיתוח מודלים עסקיים שונים אשר יספקו שירותי תשלום מגוונים למערך התשלומים וגידול בנוחות השימוש ללקוח.

היבט נוסף הקשור לתחרות מתמקד בהתנהגות דינאמית של צד ההיצע. כלומר, שוק הוא תחרותי כאשר לשחקנים השונים יש  תמריץ להשתפר כדי להשיג יתרון על מתחריהם - בין שמדובר על יתרונות שנובעים משיפור האיכות והשרות, הורדת מחיר, הוספת שירותים וכיוצא בזאת. גם באספקטים אלו נעשה רבות בשנים האחרונות, אם כתהליך טבעי של השוק ואם כתוצאה מעידוד הרגולציה, לאימוץ קידמה טכנולוגית לצד תהליכי התייעלות משמעותיים, שיאפשרו את יצירת התחרותיות הנדרשת בצד ההיצע. במובן זה ישנו קשר סימולטני מעניין בין היעילות והתחרות בבנקים: ההתייעלות מאפשרת לבנקים להוריד מחירים כדי למשוך לקוחות או לספק שירותים חדשים ואיכותיים יותר למען מטרה זאת. בהתאם, לא מן הנמנע שהגברת היעילות, תוביל דווקא להגברת הריכוזיות ולכן תפורש דווקא כירידה בתחרות, זאת משום שחברות יעילות יותר יהיו בעלות נתח שוק גדול יותר ועל כן ריכוזיות השוק תהא גבוהה יותר. לכן תפקידינו כרגולטורים על שוק זה הוא לוודא, כפי שהפיקוח על הבנקים עושה, ש"פירות ההתייעלות" אכן מגולגלים מהבנקים לציבור הרחב.

בעיסוק ביעילות, רבים נוטים לחשוב בעיקר על היעילות התפעולית של ארגון זה או אחר. אולם, חלק מהותי מהפעילות בשוק האשראי תלוי ביכולתם של השחקנים השונים להשתמש במכשירים השונים בשוק ההון כדי "להציע את מרכולתם", ובעיקר לתת אשראי. מידת היעילות של מנגנון זה, המתבטאת למשל ביכולת לבצע הקצאת מקורות ולחלוק בסיכון (Risk Sharing) בצורה אופטימלית,  משפיעה רבות על היכולת להעמיד ולהנגיש מוצרים רלוונטיים ללקוחותיהם, באופן שיגדילו את רווחת הצרכן וייתמכו בגידול התחרות בשוק האשראי.

כיצד ניתן לקדם זאת? ע"י המשך פיתוח שוק ההון - ובפרט הגברת רמת השכלול של השוק – שיאפשר הטמעה מושכלת של מכשירים פיננסיים שנדרש לפתח אותם ובכך לקדם את שוק האשראי. בזכותם ניתן יהיה להקצות מקורות ולחלק סיכונים בצורה יעילה יותר, תוגבר הנגישות למקורות אשראי ויתבצע תמחור נכון יותר בשוק. כך נשפר את מצבם של כלל השחקנים בשוק האשראי, ובעיקר את לקוחות הקצה – הפירמות והציבור הרחב, שייהנו מהגברת התחרות ומגידול במגוון האפשרויות שעומדות לרשותם והיכולת לבצע בחירה אופטימלית. את כל אלו חשוב כמובן לעשות תוך ניהול סיכונים ופיתוח רגולציה נאותה, כדי לוודא שלמרות הסיכונים התועלת ממהלכים אלו תהפוך אותם לכדאיים. מנגנון  שמאפשר קידום פיתוחים פיננסיים-טכנולוגיים שונים תוך בקרה ואיזונים נדרשים הוא "מגרש החול הרגולטורי" - Sandbox (שקף 3). מנגנון זה קיים כבר בעולם וישנן מספר דוגמאות שהבשילו מכך. אנגליה למשל היא המדינה הראשונה שהוקם בה מנגנון כזה כבר ב-2016, בתום שנת הפעילות הראשונה של התכנית, 75% מהחברות שפעלו במסגרתה השלימו את הניסוי שביקשו לבצע, ו-90% מהן הרחיבו באופן משמעותי את השוק בו מוצע המוצר או השירות שהן מציעות עם סיום התכנית. כמו כן, רוב החברות שקיבלו במסגרת התכנית רישיון מוגבל, החלו בתהליך של קבלת רישיון מלא עם סיום השתתפותן בתכנית. ה-Sandbox מקודם בימים אלו בישראל, בה תשתית נרחבת של חברות פינטק וסייבר פיננסי. בנק ישראל שותף כמובן לתהליך זה.  

ארחיב מעט היום על שני מכשירים פיננסיים שלתפיסתי יש מקום לקדם לטובת שכלול והעמקת שוק ההון, ושייתרמו להמשך הגברת התחרות:

ראשית, האיגוח – מטבע הדברים, היכולת של הגופים המוסדיים לתת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באופן ישיר מוגבלת, בגלל עלויות תפעול וגבייה משמעותיות וכן משום שאין בישראל שוק איגוח מפותח, שיאפשר הרחבה של האשראי תוך המשך תפעולו על ידי בנקים, שלהם יתרון יחסי מובנה בשוק זה. בעוד שבעולם שוק האיגוח הוא בסדר גודל דומה לשוק איגרות החוב של חברות, בישראל שוק זה הינו מזערי ושוויו עומד על מיליארדי ש"ח בודדים (שקף 4). יתרונות שוק האיגוח מתבטאים בפיתוח שוק האשראי החוץ בנקאי והוזלת מקורות המימון. זהו כלי מגשר בין הכספים שבידי הגופים המוסדיים לבין צרכני האשראי בכלכלה הריאלית. האיגוח מאפשר את הרחבת אפיקי ההשקעה של הגופים המוסדיים וכמו-כן מאפשר פינוי הון וניהול מח"מ במערכת הבנקאית - במטרה שמקורות אלו יוקצו, בין היתר, למימון של עסקים קטנים ובינוניים ויפעל גם להפניית מקורות למשק הישראלי כתחליף להשקעה בחו"ל. לדוגמא, האיגוח הוא כלי שיכול לסייע למימון חברות כרטיסי האשראי המופרדות. חשוב לקדם את החוק, מתוך מטרה לאפשר הסרת חסמים לפיתוח שוק איגוח בישראל, שבתורה תגדיל את התחרות בשוק האשראי תוך שמירה על היציבות הפיננסית. יש לעשות זאת על ידי הקמת תשתית חוקית, מיסויית, רגולטורית וחשבונאית מתאימה לביצוע עסקאות איגוח מסורתי בלבד בישראל. אדגיש כי הסיכונים בשוק זה ידועים וניתן להם מענה בהמלצות שגובשו ע"י הצוות הבינמשרדי שעסק בנושא. ניתנה תשומת לב מרובה להפקת לקחים מהמשבר העולמי, והושם דגש מיוחד על השינויים ברגולציה של שוק האיגוח במדינות שונות בעולם, כך שנוכל להנות מיתרונות האיגוח תוך הבטחת שקיפות השוק ומנגנון לנשיאה משותפת של המלווים בסיכון האשראי (מה שנקרא skin in the game).

שנית – יש לבחון כיצד ניתן להרחיב את השימוש בנגזרי הריבית, שנדרשים לפיזור הסיכונים הנובעים מהמכשירים השונים בשוק האשראי, בעיקר באשראי לטווח בינוני וארוך יותר. היעדר מכשירים בסיסיים אלו יוצרים עיוותים לא רצויים בשוק, בין אם בשל תמחור גבוה מדי של האשראי, ובין אם בשל הקצאת מימון מלכתחילה. מצב זה עלול להביא לשווי משקל בו כמות האשראי תקטן, ייווצרו קשיים לסקטור הריאלי ובסופו של דבר יפגע הקצב בו הכלכלה יכולה לצמוח.

בנק ישראל פועל לפיתוח ומיסוד ריביות התלבור כריביות סמן על הריבית השקלית. ריביות אלו  מאפשרות שימוש לא רק בריבית נומינלית קבועה או בריבית משתנה יומית אלא גם זו המשתנה בטווחי זמן ארוכים יותר ומוגדרים מראש. הן מהוות נדבך חשוב ומרכזי בשוקי ההון בעולם, כי בעזרתן ניתן להגדיל את אפשרויות המימון למגזר העסקי. ריביות סמן גם מהוות תשתית לשוק החוזים העתידיים על הריבית, חוזים המאפשרים לחברות העסקיות ולציבור לצמצם ואף לנטרל את סיכוני הריבית. במשקים רבים בעולם נפוצים שני סוגי מוצרים פיננסיים המתבססים על ריביות הסמן: (1) פיקדונות, הלוואות ואג"ח בריבית נומינלית ניידת לטווחי זמן שונים; (2) נגזרי ריבית. בישראל, שלא כמו במדינות מפותחות רבות, הפעילות מתנהלת, נכון להיום, בעיקר בנכסים עצמם ולא באמצעות נגזרים. חשוב לציין כי אף שהפעילות בנגזרי הריבית צמחה בשנים האחרונות במידה משמעותית, היא עודנה מצומצמת בהשוואה עולמית בעיקר לטווחים הארוכים (שקף 5). הבדלים אלו מצביעים על שימוש חסר בהגנות פיננסיות נגד סיכוני ריבית בישראל בהשוואה למקובל במדינות המפותחות. כדי להמחיש כיצד יועיל פיתוח מכשירים מסוג זה לציבור הרחב, אפשר יהיה לקחת כדוגמא את עמלת הפירעון המוקדם שמוכרת היטב לנציגי המערכת הבנקאית שיושבים כאן ורלוונטית כמעט לכל נוטל משכנתא בישראל. סביר להניח שאם לבנקים הייתה אפשרות לגדר את הסיכון לפירעון מוקדם בהלוואה לטווח כה ארוך ולנהל טוב יותר את מאזן הסיכונים שלהם, אז העמלה הזו הייתה מצטמצמת. הבנקים היו יכולים לעשות זאת ע"י אימוץ מכשיר ה-IRS לטווחים ארוכים, שהוא מכשיר להחלפת תזרימי מזומנים בין ריבית קבועה לבין ריביות משתנות (וכן אופציות עליהן swaptions)). כתוצאה מכך הייתה עולה היכולת של הלקוח למחזר משכנתא לנוכח התפתחויות שונות – בין אם פרטניות לאותו צרכן ובין אם בכלל השוק –והיה משתפר מצבו הפיננסי, או מה שאנו ככלכלנים מגדירים כאמור כ"רווחת הצרכן".

בחלק מהמדינות המפותחות חלק מעסקות נגזרי הריבית נסלקות באמצעות סליקה מרכזית,  אך בישראל עדיין לא קיימת תשתית כזו. בסליקה מרכזית, מקוזזים סיכונים בין עסקות שונות ושארית הסיכון מועבר לגוף מרכזי אחד, שמנהל אותו באמצעות ביטחונות מתאימים. על מנת לפתח את שוק נגזרי הריבית בישראל חשוב לקדם סליקה מרכזית שתצמצם באופן ניכר את סיכוני האשראי הגלומים בעסקות אלו.

ישנם מהלכים רצויים נוספים אחרים שראוי לחשוב עליהם, אשמור אותם לפעמים אחרות, ואסכם כי המשק הישראלי עשה צעדים רבים בשנים האחרונות לקידום התחרות בשוק האשראי. ישנם צעדים אפשריים נוספים שישלימו את קידום התחרות בשוק זה - בחלקם, ובפרט באלו שעוסקים במבנה של המערכת הפיננסית, נגעתי הבוקר.  התפתחויות וחידושים אלו כרוכים אמנם בסיכונים מסוימים, אך עשויים גם לזמן טכנולוגיות פיננסיות יעילות יותר הן עבור הצרכנים והן עבור גופי הפיקוח למיניהם--דהיינו, היציבות הפיננסית אינה עומדת בהכרח בסתירה להעצמת התחרות והגברת היעילות. בנק ישראל יפעל לשיפור יעילות שוק ההון והמערכת הפיננסית תוך שמירה קפדנית על יציבותה, ויפעל להטמעה מבוקרת והדרגתית של טכנולוגיות ומכשירים פיננסיים חדשים.

 

אני שוב רוצה לברך את הפיקוח על הבנקים על הכנס הזה ואת הדוברים הבאים, שתורמים רבות לקידום המהלכים בתחום זה ולשיח המקצועי החשוב בסוגיות הללו.

 

תודה רבה​​