מנהל חטיבת המחקר, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי השתתף אמש בפורום המקרו באוניברסיטת בר אילן, שעסק בהשלכות הכלכליות של משבר הקורונה. להלן עיקרי דבריו:

·         משבר הקורונה פגע בפרנסתם של העצמאיים והשכירים; ההשבתה התמקדה בענפים בהם משקל העצמאים גבוה – כגון ענפי התיירות, מופעי תרבות, ואירועים. לכן, הפגיעה בקבוצה הראשונה הייתה גבוהה יחסית.

·         הגל השני של הקורונה הביא לעלייה בשיעור הפגיעה בפרנסת משקי הבית, תוך נסיגה מהשיפור שהיה ביוני, כך שביולי חזרו שיעורי הפגיעה שאפיינו את המשק לרמתם בחודש מאי; עם זאת, רמה זו נמוכה מהפגיעה שנרשמה בשיא המשבר באפריל (תרשים 1).

·         משקי הבית הנפגעים מההשבתה כוללים בעיקר עצמאיים מעשירוני ההכנסה הנמוכים (1 עד 4) כאשר אחוז משקי בית עם מפרנס יחיד עצמאי אשר נותרו ללא פרנסה ירד מ-45 אחוזים בשיא המשבר ל-22 אחוזים בחודש יולי. רשת הביטחון מיתנה את הפגיעה בהם.

·         צעדי הסגר עליהם הוחלט לאחרונה, אשר נועדו לקטוע את שרשרת ההדבקה, צפויים לפגוע בפרנסת משקי הבית.  העובדה שהמשק ערוך טוב יותר לעבודה מהבית והחופשה המתוכננת בתקופת החגים צפויים למתן  את הפגיעה בפעילות הכלכלית.

פרופ' סטרבצ'ינסקי פתח בהסבר על סימולציה שנערכה בבנק בה נבדק אחוז משקי הבית שנפגעו כתוצאה מהשבתת המשק ומהו הסיכוי לכך שמשק בית נותר ללא מפרנסים[1]. בהקשר זה, עולה כי הגל השני של הקורונה שפוקד את המשק הישראלי בימים אלה הביא לנסיגה ולפגיעה חוזרת בפרנסת משקי הבית. על פי סימולציה שמבוססת על מאפייני ההשבתה לפי ענפים, ניכר כי הפגיעה בפרנסת משקי הבית התרחשה בעיקר בעשירונים הנמוכים (1 עד 4), בהם הפגיעה הממוצעת ירדה מכ-24 אחוזים בשיא המשבר (בחודש אפריל) לכ-4 אחוזים בחודש יוני ועלתה בחזרה לכ-7 אחוזים ביולי, בדומה לרמה שנצפתה בחודש מאי (תרשים 1). בעוד שבממוצע אחוז משקי הבית שנותרו ללא מפרנסים בעשירונים הנמוכים נאמדת בכ-11 אחוזים, בעשירונים הגבוהים (8 עד 10) הפגיעה נאמדת בכ-7 אחוזים ממשקי הבית.  [תרשים 1].

 

תרשים 1 – השפעת השבתת המשק על פרנסת משקי הבית (שכירים ועצמאיים)  בחודשי המשבר

 

מקור: סקר הכנסות של הלמ"ס ועיבודי חטיבת המחקר בבנק ישראל.

 

סטרבצ'ינסקי התייחס, בהקשר לסימולציה שנעשתה בבנק, גם לפגיעה של השבתת הפעילות על העצמאים והשכירים – פגיעה שקוזזה בחלקה על ידי הסיוע הממשלתי בדמות דמי אבטלה לשכירים בחל"ת ומענקים והנחות בארנונה לעצמאיים. בעוד שההסתברות להישאר ללא עבודה של משק בית בו המפרנס היחיד הוא עצמאי, נאמדת בכ-45 אחוזים בשיא המשבר בחודש אפריל, הסתברות זו ירדה ביולי לכ-22 אחוזים עבור משק בית השייך לעשירונים הנמוכים (1 עד 4), ומ-38 אחוזים ל-22 אחוזים במשק בית השייך לעשירונים הגבוהים (מ-8 עד 10)  [תרשים 2].

לעומת זאת, במשקי בית בהם המפרנס הראשי הוא שכיר, התקבל כי שיעור משקי הבית שנותרו ללא פרנסה ירד מ-34 אחוזים באפריל ל-15 אחוזים ביולי בקרב משקי בית השייכים לעשירונים הנמוכים; הפגיעה המקבילה למשקי בית מעשירונים גבוהים ירדה מ-24 אחוזים ל-14 אחוזים.

תרשים 2 – השפעת ההשבתה על פרנסת משקי בית עצמאיים ושכירים


 

מקור: סקר הכנסות של הלמ"ס ועיבודי חטיבת המחקר של בנק ישראל

 

סטרבצ'ינסקי הדגיש כי הגל השני כרוך בנסיגה בתפקוד הכלכלי, ושישנה חשיבות מכרעת לשמירה על התו הסגול ועל ההוראות הבריאותיות שנקבעו על ידי הממשלה. בפרט, ההחלטות על סגר שהתקבלו לאחרונה נועדו לקטוע את ההדבקה ולצמצם את הפגיעה במשקי הבית לאחר סיום הסגר. יחד עם זאת, במהלך תקופת הסגר ניתן לשער כי תהיה עלייה באחוז משקי הבית שיפגעו בהשוואה למצב בחודש יולי; יחד עם זאת, העובדה שהמשק ערוך יותר טוב לעבודה מהבית וכי תקופת החגים מתאפיינת לרוב בחופשה ממקומות העבודה צפויה למתן את הפגיעה. לדברי סטרבצ'ינסקי ישנה חשיבות מרכזית להפעלת תכנית תעסוקה משופרת שתכלול חל"ת גמיש ומענק תעסוקה לפירמות שיסייע למתן את שיעור האבטלה – העומד היום בהגדרתו הרחבה על כ-12 אחוזים (כ-500 אלף מובטלים).