​למצגת​

  • למרות הדחיה בהרכבת ממשלה חדשה וההכרזה למערכת בחירות נוספת, הפעילות הכלכלית נותרה איתנה. על פי אינדיקטורים ראשוניים גם בנובמבר המשק המשיך לצמוח בקרבת  הקצב הפוטנציאלי.
  • למרות הריסון הצפוי בהוצאות הממשלה, בשלב זה מסתמן שגם ב-2020 ימשיך המשק לצמוח בסביבת קצב זה.
  • לאור הסימנים לעלייה מחודשת במחירי הדירות, חשוב שהממשלה החדשה תחדש את המאמצים להרחבת היצע הדירות.

בהרצאה בפני כנס הגופים המוסדיים באילת הדגיש פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שלמרות האירועים הביטחוניים בנובמבר ואי-הודאות הפוליטית על רקע ההחלטה על מערכת בחירות שלישית – הפעילות הכלכלית במגזר העסקי נותרה איתנה, תוך המשך צמיחה ביצוא השירותים ובתוצר. על פי מדד הסנטימנט של סקר המגמות לחודש נובמבר המשיך המשק לצמוח בקצב דומה לזה של התוצר הפוטנציאלי – הנאמד בכ-3 אחוזים (תרשים 1). אמנם קצב זה נמוך מהנתון שהיה בספטמבר, אך אינדיקטור נוסף מסקר המגמות –מדד התוצר - מראה ששיעור הגידול העסקי בנובמבר עלה מ-3.1 ל-3.5 אחוזים.


16.12.19.PNG

לאור העובדה שהבחירות יתקיימו בתחילת חודש מארס, במחצית הראשונה של 2020 יתקיים תקציב המשכי (1 חלקי 12) שמשמעותו ריסון בהוצאה הממשלתית. ריסון זה עקבי עם ההנחה של התאמות תקציביות כפי שנכללה בתחזית חטיבת המחקר מאוקטובר. בחודשים האחרונים ניכר כי בביצוע ההוצאה של משרדי הממשלה כבר החל מהלך של כינוס ההוצאה למסגרת התקציב השנתית; בחודשים יוני עד נובמבר 2019 סך ההוצאה של משרדי הממשלה (יחסית לתוואי העונתי הרב-שנתי) ירד או נשאר באותה רמה בכול קבוצות משרדי הממשלה – מנהלתיים, חברתיים, כלכליים, ביטחון והוצאות שונות (תרשים 2). קבוצת המשרדים הבולטת ביותר מבחינת כינוס ההוצאה היא המשרדים הכלכליים – הכוללים את משרדי החקלאות, האנרגיה והמים, הכלכלה, התיירות, התקשורת והתחבורה. המשמעות היא שהנטייה להוציא בחודשים האחרונים נמוכה ממה שהיה נהוג בחודשים המקבילים בשנים קודמות, דבר שיאפשר להימנע מחריגה גדולה יותר מיעד הגירעון בסוף השנה יחסית למצב הנוכחי. כזכור, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר עומד על 3.7 אחוזי תוצר, הגבוה מיעד הגירעון של 2.9 אחוזי תוצר.


 

תרשים 2

16.12.19 b.PNG


 

*בסוגריים – אחוז מתוך סך ההוצאה

המשרדים המנהליים: נשיא המדינה, כנסת, רוה"מ, אוצר, פנים, ביטחון פנים, משפטים, חוץ, מבקר המדינה, גמלאות ופיצויים, מדע תרבות וספורט, הגנת הסביבה.

המשרדים החברתיים: רשויות מקומיות, חינוך, השכלה גבוהה, רווחה, המוסד לביטוח לאומי (חלקי), בריאות, בינוי ושיכון, קליטה ועליה.

המשרדים הכלכליים: חקלאות, אנרגיה ומים, כלכלה, תיירות, תקשורת, תחבורה.