להודעה זו כמסמך Word
למצגת
הנגידה הנכנסת של בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, הנחתה היום דיון בכנס בנושא "הסיבות וההשלכות של אי השוויון" שערך מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, בהשתתפות חוקרים מהארץ והעולם. בתחילת הדיון, הציגה ד"ר פלוג מספר נתונים בסיסיים והציבה מספר שאלות לדיון. המצגת בה השתמשה מצורפת.
ד"ר פלוג הראתה (שקף 2) נתונים על פיהם במדד ג'יני לאי שוויון חלה עליה, ברוב מדינות ה-OECD וגם בישראל בין השנים 1985 ל-2008. היות ועוד בתחילת התקופה אי השוויון בישראל היה בין הגבוהים במדינות ה-OECD, מצב זה לא השתנה בתום התקופה. בהסתכלות על הנתונים בישראל (שקף 3), ניתן לראות כי באי השוויון בהכנסה ברוטו חלה מאז תחילת העשור הקודם ירידה איטית אך מתמשכת, ואילו אי השוויון בהכנסה הפנויה עלה עד שנת 2006 ואז התייצב ברמות גבוהות.
ד"ר פלוג הציגה גם נתונים המאפשרים לפרק את המגמות באי השוויון על פי רמות ההכנסה השונות, ולהבחין בין אי שוויון בין קבוצות האוכלוסייה, לאי השוויון בתוך הקבוצות עצמן (שקף 4). הניתוח מראה כי רובו של אי השוויון נובע מאי שוויון בתוך קבוצות האוכלוסייה, ולא בין קבוצה אחת לשנייה. כמו כן, רוב הגידול באי השוויון הנו תוצאה של גידול בפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.
ד"ר פלוג התייחסה לתהליך השינוי שחל במאפיינים של שוק העבודה בישראל מאז תחילת שנות ה-90, שבמסגרתו שוק העבודה הפך לגמיש יותר. כתוצאה מכך, הן רמת השכר במשק והן שיעור האבטלה הפכו מאוד רגישים למחזור העסקים בו מצוי המשק. כך, למשל, במיתון של תחילת שנות האלפיים השכר ירד בסדר גודל של כ-10% (שקף 5) ושיעור האבטלה עלה בחדות, ולאחר מכן, המגמות התהפכו עם ההתאוששות במצב המאקרו כלכלי. לתופעה זו היינו עדים גם בעת המשבר הכלכלי העולמי, שביציאה ממנו חלה התאוששות מהירה בשוק העבודה. נקודה נוספת אותה הדגישה ד"ר פלוג הנה הגידול שחל בעשור האחרון בשיעור משקי הבית שבהם שני מפרנסים. היא ציינה, כי ישנה תחלופה ברורה בין גמישות שוק העבודה לבין אי השוויון בהכנסה הפנויה, ושהתהליך שחל בשנים האחרונות, של הפחתת תשלומי העברה מצד אחד, והפחתת המיסים הישירים מצד שני, תרם מצד אחד להגברת הגמישות בשוק העבודה, ומצד שני לעלייה באי השוויון בהכנסה הפנויה.
ד"ר פלוג הציבה למשתתפי הדיון שתי שאלות: האם המצב בו אנו מצויים היום משקף את האיזון הנכון בין הגמישות בשוק העבודה לבין רמת אי השוויון? והאם ישנם צעדי מדיניות אפשריים שיוכלו לתרום להפחתת אי השוויון מבלי לפגוע בגמישות של שוק העבודה? במענה לשאלה השנייה, הזכירה הנגידה הנכנסת שמדיניות מס ההכנסה השלילי, שביישומה הוחל בישראל בשנים האחרונות, היא דוגמה טובה למדיניות שעונה על שני התנאים האלו.