למצגתנגידת בנק ישראל נשאה היום דברים בכנס בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים שנערך במשכן הכנסת בירושלים. להלן עיקרי דבריה. המצגת אותה הציגה מצורפת.
ארצה להציף בקצרה כמה מהעובדות והמגמות שמתארות את תמונת המצב בכל הקשור לגיל הפרישה בישראל בכלל ושל נשים בפרט, ואז להציג שורה של המלצות ומסקנות, שאני סבורה שרצוי לתת עליהם את הדעת, ויפה שעה אחת קודם.
המגמות הצפויות בדמוגרפיה:
כידוע, תוחלת החיים עולה, ואם נסתכל על 40 השנים האחרונות, תוחלת החיים של נשים שהגיעו לגיל 65 עלתה מ-80 שנים ל-86, ושל גברים - מ-79 ל-84 (שקף 2). עובדה זו, יחד עם העובדה שגיל הפרישה עלה רק בשנתיים, מביאה לכך שגברים צפויים לחיות בממוצע 17 שנים אחרי פרישתם ונשים צפויות לחיות 24 שנים אחרי הפרישה. עולה השאלה, האם בתקופת העבודה, העובדים, ובפרט הנשים, חוסכים מספיק כך שתובטח להם הכנסה הולמת לגיל הפרישה.
דרך נוספת להסתכל על השינוי הדמוגרפי היא לבדוק מה קורה ליחס בין האוכלוסייה בגיל העבודה לאוכלוסייה בגיל הפרישה (שקף 3). ניתן לראות שהמגמה בישראל דומה למגמה במדינות אחרות בעולם, אם כי בפיגור מסוים. נכון להיום יש בישראל 5 אנשים בגיל העבודה על כל אדם מעל גיל 65, כאשר היחס בשנת 2050 צפוי להצטמצם ולעמוד על 3. לשינוי זה יש כמובן השלכות כבדות משקל על שוק העבודה, יחס התלות, וכפועל יוצא גם על המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות.
השוואה בין לאומית של הסדרי הפרישה מראה (שקף 4), שבישראל גיל הפרישה של נשים נמוך יחסית, וגם אחרי שיעלה ל-64, כפי שאמור לקרות החל משנת 2017, הוא יהיה נמוך משמעותית מאשר במרבית מדינות אירופה, שחלקן נמצאות אף הן במהלך הדרגתי של העלאה, ובכולן, למעט בשווייץ, נקבע שגיל הפרישה לגברים ונשים ישתווה בעתיד. כמו בישראל, גם במדינות אלו ישנם פערי שכר בין גברים לנשים. גיל הפרישה לגברים בישראל עלה ל-67, והוא דומה לגיל הפרישה בקרב מדינות אירופה שכבר העלו את הגיל ומצוי ברף העליון. בולט הפער הגדול בין גברים ונשים בישראל, והוא מעורר שאלה לגבי היכולת של נשים לחסוך מספיק לגיל הפרישה. ככל שנדחה את ההחלטה על העלאה נוספת של גיל הפרישה לנשים, נצטרך לאחר מכן לעשות זאת באופן מהיר יותר, ובעייתי יותר.
השפעת המגמות על יחס התחלופה:
לאור המגמות שהצגתי עד כה, השאלה המעניינת שעולה היא: מה יקרה לגובה קצבת הפנסיה בעת הפרישה? המשתנה שמקובל להסתכל עליו בהקשר זה הוא שיעור התחלופה – מה תהיה ההכנסה של הפורש ביחס לשכר שלו ערב פרישתו. מוצגת כאן סימולציה של שיעורי התחלופה נטו, הכוללים את הפנסיה הצוברת ואת קצבת הזקנה (שקף 5). הגרף מציג אילוסטרציה על הכנסה של 7,500 ש"ח. אם מסתכלים על נשים שייפרשו בגיל 62, שהחיסכון הפנסיוני שלהם הניב תשואה ריאלית ממוצעת של 4% לשנה, והיקף ההפרשות שלהם ממשכורתם החודשית עומד על 17.5%, שיעור התחלופה יעמוד על 71%. לעומת זאת, פורשת אחרת עם שיעור הפרשה של 19.5%, ואותה תשואה, תעמוד על שיעור תחלופה של 76%. אם מסתכלים על פורשת בגיל 67 והיקף ההפרשות של 19.5%, שיעור התחלופה יעמוד על כ-100%, מה שיבטיח שימור רמת החיים לאחר הפרישה. אפשרות אחרת להגיע לאותה רמת חיים בפרישה היא הגדלת ההפרשה החודשית, כך שנשים הפורשות בגיל 62 ומעוניינות להגיע לשיעור התחלופה של גיל 67 צריכות להגדיל את הפרשותיהן מידי חודש, לאורך החיים בכ-8%.
איך השפיעה העלאת גיל הפרישה בשנת 2004 על התעסוקה והשכר?
העלאת גיל הפרישה לנשים מ-60 ל-62 הגדילה את התעסוקה ותוואי השכר של נשים בגילאי 60-61 והביאה, מיד לאחר השינוי, לעלייה של כ–4.3 נקודות אחוז בתעסוקת נשים שכירות בגילאי 60 – 61. זהו האפקט מיד לאחר השינוי, כשבדו"ח ב"י ל-2013 הראינו שהאפקט המתמשך גדול אף יותר. הרוב המוחלט של הנשים (יותר מ-80%) המשיכו לעבוד לאחר העלאת גיל הפרישה ולא נמצאה עליה בשיעור האבטלה של נשים מבוגרות לאחר העלאת גיל הפרישה (שקף 7). בטווח הארוך סביר שכשגיל הפרישה יעלה, שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות יעלו. חשוב לציין שגיל הפרישה הרשמי (גיל הזכאות) תורם לעיצוב הנורמות בשוק העבודה, בכך שהוא מהווה איתות הן לעובדים והן למעסיקים ומשפיע על גיל הפרישה בפועל ולכן תורם להיערכותם להמשך התעסוקה. כפי שניתן לראות מנתוני סקר כ"א חל שינוי דרמטי בשוק העבודה, שהתבטא בהכפלת שיעור הנשים העובדות בגילאי 60-64 מ-25% ב-2004 ל-49% ב-2013 (שקף 8)
העלאת גיל הפרישה מחייבת כלי מדיניות משלימים בשוק העבודה (שקף 9)
על מנת להביא להצלחת מהלך העלאת גיל הפרישה לנשים, יש להשתמש בכלי מדיניות משלימים בשוק העבודה, כגון:
1. הארכת משך תקופת תשלום דמי אבטלה לעובדים מבוגרים
2. תמריצים להעסקת עובדות מבוגרות.
3. אכיפת חוקי עבודה ובפרט איסור אפליה על רקע גיל.
4. הקצאת משאבים להכשרות מקצועיות תוך התמקדות במקצועות שוחקים.
לסיכום (שקף 10), העלאת גיל הפרישה צפויה להגדיל בצורה משמעותית את שיעור התעסוקה של נשים מבוגרות, ויש להעלותו בכדי להבטיח חיסכון פנסיוני והכנסה הולמת לפורשות, כל זאת תוך טיפול משלים, כאמור, לעידוד תעסוקת נשים מבוגרות, כדוגמת התכנית "דרוש נסיון" שהמשרד לאזרחים ותיקים השיק הבוקר. כמובן שיש מקרים בהם מבוגרים מתקשים למצוא עבודה. אך, הנתונים מלמדים ששיעור האבטלה או ההתייאשות מחיפוש עבודה לא גדלו בעקבות העלאת גיל הפרישה. לאור כל זאת, ככל שנקדים את העלאת גיל הפרישה ניתן יהיה לעשות זאת בהליך מדורג יותר שיאפשר למעסיקים ולעובדים להתאים עצמם ולהיערך לשינוי מבעוד מועד, ולהבטיח תעסוקה הולמת עד גיל הפרישה, וחסכון פנסיוני הולם לאחריה.