למצגת
לדברי הנגיד כמסמך Word
אני מבקש להודות לכל מי שהגיע לכאן היום, ולהנהלת בנק ישראל ולצוות שנמצא כאן איתי היום, אשר משרת את הבנק במסירות ומקצועיות לאורך כל התקופה. לא ניתן להצליח בתפקיד הנגיד ללא עזרת העובדים והמנהלים בנק. יש לבנק ישראל הנהלה מצוינת, והעובדה שבמשבר הפיננסי האחרון כמעט שלא נכנסנו למיתון היא תוצאה, בין השאר, של איכות הניהול והניתוח שבנק ישראל סיפק במהלך התקופה.
לבנק היו מספר הישגים בשמונה השנים האחרונות. הראשון הוא חקיקת חוק בנק ישראל, שאיפשר לנו, למשל, להרחיב את סוגי הנכסים שביכולתנו להחזיק ביתרות המט"ח. חקיקת החוק בנתה מסגרות לקבלת החלטות המדיניות בבנק - הועדה המוניטרית - וגם להחלטות המנהליות - המועצה המנהלית. כל מי שנוכח בדיוני הועדה המוניטרית מעיד שאיכות הדיונים המוניטריים השתפרה מאוד מאז הקמת הועדה – נשאלות הרבה יותר שאלות, ועולים הרבה מאוד נושאים חשובים לדיון. לצערי אני ממשיך לקרוא בעיתונים על "החלטות הריבית של פישר" – זה לא המצב. צריך לזכור שההחלטות מתקבלות על ידי ועדה, שהנגיד הוא כמובן חלק ממנה. בהקשר זה הנגיד הנכנס יפגוש מציאות שונה מזו שהוא הכיר בקדנציה הקודמת שלו כאן, היות ויהיה לו פחות חופש בקבלת החלטות המדיניות. המועצה המנהלית גם היא מורכבת מאנשי מקצוע בעלי ניסיון מהשורה הראשונה, ואני מרגיש שאני משאיר את הבנק בידיים טובות ומקצועיות. אני האחרון שיגיד שתפקיד הנגיד הוא לא תפקיד חשוב, אבל הוא חשוב כיום פחות ממה שהיה לפני יישום חוק בנק ישראל והקמת הועדה והמועצה.
לקח לנו שלוש שנים להשיג הסכם שכר בין ההסתדרות, העובדים, האוצר וההנהלה. ההסכם החדש אינו מושלם; הסכמנו במסגרתו להפחתת שכר עובדי דור ב', הפחתה גדולה מדי. כדי שבנק ישראל יוכל להמשיך לגייס עובדים ברמה איכותית נצטרך לטפל בבעיה זו, וזה יהיה אחד האתגרים הגדולים של הנגיד הבא.
ביצענו שינוי ארגוני בבנק, וטיפלנו במודרניזציה של תשתית המיחשוב, דבר שאינו נראה לעין לצופה מן החוץ אבל הוא כמובן מאוד חשוב. אישרנו גם תכנית מקיפה לשיפוץ בניין הבנק, שיפוץ שהוא חשוב לתפקוד הבנק בעתיד היות והמערכות בבניין הן בנות שלושים שנה ויותר. המועצה המנהלית אישרה את השיפוץ ואני מקווה שהוא יחל בקרוב.
ההישגים החשובים האחרים הם כמובן בתחום המאקרו כלכלי, והם לא רק הישגים של בנק ישראל, אלא גם של אחרים ובעיקר של משרד האוצר. אני אומר לעיתים קרובות שלמשק יש שני רופאים – בנק ישראל ומשרד האוצר, ושיתוף הפעולה ביניהם הוא חשוב מאוד. בהסתכלות על הנתונים המאקרו כלכליים ב-2005 לעומת היום (שקף 5), אנו רואים הישגים רבים – ירידה ביחס החוב לתוצר, בעוד ברוב המשקים המפותחים הוא דווקא עולה, אם כי הגירעון בתקציב הממשלה מהווה כיום את אחד האתגרים החשובים למדיניות; היינו בעודף בחשבון השוטף ברוב התקופה; עלייה מרשימה בשיעור התעסוקה וירידה בשיעור האבטלה; שער החליפין התחזק, וזו תוצאה, בין השאר, של החוזק של המשק. אנשים רוצים משק חזק עם שער חליפין חלש, ואלו שני דברים שבדרך כלל לא הולכים ביחד. יתרות המט"ח גדלו משמעותית, ואני מאוד שמח על כך – היתרות הן שולי בטחון חיוניים למשק הישראלי, ועלינו לדאוג לשוליים כאלו בכל תחום בו אנו יכולים. אנו צופים צמיחה של 3.8% ב-2013, והציפיות לאינפלציה נמצאות במרכז היעד. המקרו כלכלה הישראלית היא דוגמה ומופת למשקים אחרים.
נקטנו במהלך התקופה בכלי מדיניות מגוונים (שקף 7). בתחום המדיניות המוניטרית, מעבר לכלי הריבית, הפעלנו גם כלים של רכישות מט"ח ורכישות אג"ח ממשלתיות. נקטנו בצעדים מקרו יציבותיים בשוק המשכנתאות ובשוק המט"ח. היה לנו חשוב מאוד לנקוט כל הזמן במדיניות צופת פני עתיד, או כפיש אנו מכנים זאת ahead of the curve. היה לנו ברור כל הזמן שהנתונים על פיהם אנו מקבלים החלטות בכל רגע נתון הם נתונים שמייצגים את המצב של המשק לפני כמה חודשים, שלא לדבר על אי הוודאות לגבי העתיד שקיימת תמיד. נקטנו במדיניות אקטיבית, הסתכלנו תמיד קדימה ושאלנו את עצמנו מה עלינו לעשות כדי להתמודד עם מה שאנו סבורים שיקרה בעוד מספר חודשים, אפילו בעוד שנה. מדיניות זו גורמת לפעמים לטעויות, אולם אפשר לתקן אותן בדיעבד. אני, ולדעתי גם חברי הועדה המוניטרית, מאמינים שעדיף לנסות לעשות משהו מאשר להימנע ממעשה ולחכות לראות מה יקרה.
היינו בסביבת יעד האינפלציה רוב הזמן ובתוך היעד בממוצע, אולם האינפלציה הייתה תנודתית למדי, והייתה חלק מהזמן מחוץ ליעד. אני חושב שאחד ההישגים החשובים של המדיניות הוא שציפיות האינפלציה לטווח ארוך נמצאות, מאז 2004, כמעט כל הזמן בתוך היעד. המשמעות היא שהציבור מאמין שבנק ישראל יצליח לשמור על יציבות המחירים כפי שהוא מוגדרת על ידי היעד שהגדירה הממשלה. כשהציבור מאמין שערך הכסף יישמר, הוא מרגיש נוח יותר לעשות בו שימוש לחוזים ארוכי טווח. למשל, לפני מספר שנים כמעט כל החוזים בשוק הדיור היו נקובים במט"ח, וכיום הם נקובים בשקלים - זוהי התפתחות חשובה. הצלחנו לשמור על צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה, ובפרט, הצלחנו לצמצם את הפגיעה בייצוא באמצעות רכישות המט"ח והשפעתן על שער החליפין. הצלחנו גם לשמור על היציבות הפיננסית.
עליית מחירי הדיור הביאה לכך שהקבלנים בונים בקצב מהיר של כ-40,000 דירות בשנה, לעומת פחות מ-30,000 לפני 2007, והביאה לכך שעומדות יותר דירות לרשות הציבור. עם זאת, יש לנו בעיה בשוק הדיור: ברור שהריבית משפיעה על הביקוש לדיור. שאלו אותנו, אם כן, מדוע איננו מעלים את הריבית כדי להפחית את המחירים. התשובה פשוטה: הערך המוסף של הייצוא הוא כ-28%-30% מהתמ"ג, והערך המוסף של ענף הבנייה הוא כ-8%. לא משתמשים בריבית כדי לטפל במחירי הדיור על חשבון היצוא. לו עשינו זאת, היינו גורמים לייסוף, לצמיחה יותר נמוכה, ולאבטלה גבוהה יותר. זוהי תוצאה שלא יכולה להיות מקובלת. הדרך להפחית את המחירים היא להגדיל את ההיצע: לשווק יותר קרקעות, להקטין את משך הזמן בין ההחלטה על הקמת דירות לבין המועד בו הדירה מוכנה לאכלוס שעומד כיום על 13 שנה – לא ייאמן אבל זה המצב.
ההישג העיקרי של הפיקוח על הבנקים הוא השמירה על יציבות המערכת הבנקאית בזמן המשבר. בהמשך, הפיקוח חיזוק את יציבות המערכת ואת הלימון ההון, אימץ את מסגרות באזל 2 ובאזל 3, חיזק את הממשל התאגידי וניהול הסיכונים בבנקים, ועוד. כמו כן, הפיקוח קידם את התחרותיות, השקיפות וההוגנות בין הבנקים ללקוחות. המפקח על הבנקים עמד בראש צוות שהמליץ המלצות חשובות בתחום זה, חלקן כבר ביישום. הרפורמה בעמלות הפחיתה משמעותית את עמלות העו"ש, שעומדות היום על כ-14 שקלים בממוצע. היום הודיע הפיקוח שידרוש מהבנקים לאפשר ללקוחות בחירה בין החשבונות המקובלים היום לבין סל שירותים במחיר קבוע. אם כן, המאמץ בתחום זה מתקיים כל הזמן, אולם הוא לא יבוא על חשבון היציבות של המערכת הבנקאית.
מבין האתגרים לעתיד, חשוב למסד את שיתוף הפעולה בין הרגולטורים בנושא היציבות הפיננסית, בין אם מדובר על איחוד הרגולציה או לפחות הקמת ועדה שמתאמת בין הרגולטורים. בכל משק אחר ישנה ועדה שמתאמת רגולטורים אלו, וחשוב מאוד שנקים מוסד כזה גם בישראל – את החשיבות לכך לא מרגישים בשעת שגרה, אלא בעיקר בעת משבר.
ישנם אתגרים חשובים שעומדים בפני המשק הישראלי, שפירטתי אותם לעיתים קרובות והם מופיעים במצגת (שקף 17).
בתשובה לשאלות
אני מכיר את יעקב פרנקל במשך עשרות שנים. הוא היה נגיד מוצלח מאוד, ותרם מאוד להתפתחות השווקים במשק. העובדה שאנו יכולנו לפעול במהלך המיתון כפי שפעלנו היא תוצאה של הרפורמות שהוא קידם. אני מבין שיעקב החזיר את הכספים שמבקר במדינה דרש שהוא יחזיר ושהנושא טופל. יש ועדה שתצטרך לבדוק את הנושא, ועדה שאני מאוד מכבד, ואני מציע שנמתין למה שהיא תקבע. אני מאמין שבעוד מספר חודשים יעקב יעמוד כאן מולכם במסיבת העיתונאים כנגיד.
למרות שיעקב שהה בחו"ל, הוא לא הפסיק להיות ישראלי אפילו ליום אחד. היו מועמדים ישראלים מצוינים וגם קרנית פלוג יכלה להיות נגידה מצוינת, אולם אני בטוח שיעקב ימלא את התפקיד בהצלחה.
לגבי המדיניות שיעקב פרנקל יחליט לנקוט בה, וההשערות שהוא ינקוט במדיניות יותר ניצית, צריך יהיה לשאול אותו. לי ברור שהעולם שבו פעלנו בשנים האחרונות הוא שונה לחלוטין מזה שיעקב פרנקל פעל בה כנגיד. אני מזכיר את דבריו של קיינס, שאמר שכשהמצב משתנה המדיניות משתנה. יעקב יהנה מתמיכה של ועדה מוניטרית והנהלה מצוינת, ואני מאמין שהוא יקבל את ההחלטות הנכונות.
אם עליי לחשוב במה נכשלתי – ציינתי את העובדה שלא הצלחנו להשיג בהסכם שכר ראוי לעובדי דור ב', ואת העובדה שלא הצלחנו למסד את שיתוף הפעולה ברגולציה הפיננסית. נהנינו משיתוף פעולה מצוין עם משרד האוצר והגורמים האחרים, אולם חשוב למסד את שיתוף הפעולה הזה כפי שציינתי קודם.