דברי הנגיד בממשלה בדיון על קיצוץ תקציב המדינה לשנת 2002
הצעת שר האוצר – המינימום ההכרחי
התיקון המוצע בתקציב 2002 הינו הכרחי בשל הסיבות הבאות:
1. המשק הישראלי, כמשק פתוח, תלוי בהתפתחויות במשק העולמי מצבו של המשק העולמי הורע מאז אישרה הממשלה את תקציב 2002 בראשית ספטמבר. גם קודם לכן היו לנו ספקות אם סביר לתכנן את שנת 2002 על בסיס צמיחה של 4%.
2. כרקע לתכנון תקציב 2002 צריך לזכור את נתוני ביצוע תקציב 2001. יעד הגרעון המקורי היה 1.75%. כבר בעת תכנון תקציב 2002 היה נראה שגרעון 2001 יסתיים בחריגה משמעותית, והוא נאמד אז ב- 2.75%. היום ההערכה היא שהשיעור יעלה על 4%.
3. גם שיעור הגרעון המוצע ל- 2002 עובר התאמות כלפי מעלה. השיעור המקורי היה 1.5%. החלטת ספטמבר 2001 כבר דיברה על 2.4%, ואילו היום מוצע להוסיף ולהעלותו ל- 3.0%.
4. רקע זה הוא בעייתי לאמינות המדיניות:
ראשית, הממשלה אמנם התחייבה לתוואי גרעון יורד החל משנת 2003. אבל על התחייבות זו מוטל היום הצל של הניסיון עם תקציבי 2001 ו- 2002, ונתוני הביצוע של תקציב 2002 עוד לפנינו.
שנית, הגידול בגרעונות התקציביים בשנתיים אלו פירושו נטל כבד על שוק ההון, ועל יכולת הצמיחה של המשק, שפירושו משולש:
מחד, העלאת הריבית במשק, לטווח בינוני וארוך, ופגיעה בהשקעות. מדובר בהשקעות בתשתית אותן החליטה הממשלה ליזום מחוץ לתקציב, השקעות בענפי המשק, ומשכנתאות.
מאידך, גידול בתשלומי הריבית של הממשלה בתקציב בסדר גודל של 2.5 מיליארד ש"ח לשנה לפחות – הוצאה שתגביל עוד יותר את יכולת הממשלה לממן השקעות ולתת מענה למצוקות חברתיות. צריך לזכור כי תקציב תשלומי הריבית לשנת 2001 מסתכם כבר בכ- 30 מיליארד ש"ח.
נוסף לכך, שיעור החוב הממשלתי יחסית לתוצר יגדל, בניגוד למגמה שאפיינה את המשק הישראלי ב- 15 השנים האחרונות. הגידול בגרעון ובשיעור החוב הממשלתי הם גורמים בעלי משקל בדרוג הבינ"ל הניתן למשק הישראלי, והוא קובע את מחיר גיוס ההון בחו"ל – ע"י הממשלה והמגזר העסקי.
משום כך, הצעת שק האוצר היא המינימום ההכרחי. היה ראוי, תוך כדי ביצוע תקציב 2002, לחתור להשגת יעד הגרעון המקורי אשר קבעה הממשלה לשנה זו, דהיינו 12 מיליארד ש"ח.
בנוסף לכך, יש לדאוג שהרכב הקיצוץ בהוצאות הממשלה, עליו תחליט הממשלה ביום ד', יהיה מוטה צמיחה.
אמצעים נוספים לעידוד הצמיחה והתעסוקה
במקביל לעדכון התקציב יש לפעול בשני מישורים נוספים, במסגרת תהליך גיבוש ההסכמה הלאומית אותו יזם שר האוצר:
יצירת תנאים אשר יאפשרו שמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית, בתוואי ריבית לטווח קצר שהוא נמוך מהתוואי הנוכחי. תנאים אלה כוללים הסרת מחסומים מנהליים על שוק הכספים וחיזוק מעמדו העצמאי של בנק ישראל.
שורת צעדים בשוק העבודה אשר יגבירו את אפשרויות התעסוקה, בעיקר של בעלי ההכנסות הנמוכות ובאזורי הפריפריה.
סיום התהליך יהווה את ההשלמה הדרושה לעדכון המדיניות במגמה להקל על המשק לצאת מההאטה בה הוא שרוי, על רקע הנסיבות החיצוניות הקשות, סיכם הנגיד