המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, נאם בוועידה שארגנה המסלקה האירופאית "Euroclear" בנושא שילובם של נכסי השקעה שאינם מסורתיים בתוך ההשקעות של תיק יתרות מטבע החוץ של בנק מרכזי. להלן עיקרי דבריו:

אביר תיאר כי בעשור האחרון חל מהפך בניהול יתרות המט"ח של בנק ישראל. מתיק שכמעט כולו הושקע באג"ח ממשלתיות תוך רצון לשמור על נזילות גבוהה מאוד, בנק ישראל התחיל לשים יותר דגש על תשואת התיק, והיום יתרות מטבע החוץ כוללות נכסים יותר תנודתיים כגון מניות ואג"ח קונצרני בדירוג השקעתי[1]. ב-2012 החל בנק ישראל להשקיע חלק מיתרות המט"ח במניות בחו"ל. תחילת ההשקעה במניות, בהיקף של 3% מהיתרות, התאפשרה על רקע הגידול של היתרות ועל רקע חוק בנק ישראל החדש, שאיפשר להשקיע במגוון רחב של נכסים פיננסיים, ביניהם מניות, נכסים שלא היו מותרים להשקעה על פי החוק הישן. עם המשך מגמת הגידול ביתרות, בנק ישראל גם הגדיל בהדרגה את השקעותיו במניות: כיום משקל המניות ביתרות מטבע החוץ עומד על 15%.

המשנה לנגיד הסביר כי פיזור ההשקעה לשווקי מניות שונים במדינות מפותחות בוצע אף הוא בהדרגה: תחילה בנק ישראל השקיע רק במניות בארה"ב ואילו היום ההשקעה במניות היא בתשעה שווקים של מדינות מפותחות. הגידול ביתרות מאפשר להשקיע חלק מהן לאופק השקעה ארוך ובנכסים תנודתיים יותר, כגון מניות. השקעה בנכסים תנודתיים עלולה אמנם לגרום להפסדים בטווח הקצר, אולם רמת היתרות הגבוהה מאפשרת ספיגת הפסדים בטווח הקצר, מבלי לפגוע ביכולת בנק ישראל לספק למשק מטבע החוץ בהיקפים שידרשו בשעת חירום או בעת משבר פיננסי. כך ששני יעדי מדיניות ההשקעה של היתרות – בטיחות[2] ונזילות – מושגים, תוך שההשקעה בנכסים תנודתיים יותר, כגון מניות, מאפשרת ליהנות בטווח הארוך מפרמיית הסיכון הגלומה בהשקעה בהם ולכן משפרת את התשואה על תיק היתרות. הממצאים האמפיריים מראים כי ההשקעה במניות מניבה בטווח הארוך תשואה עודפת ביחס להשקעה באג"ח ממשלתיות. כך שהיעד השלישי של מדיניות השקעה של היתרות - השגת תשואה נאותה - גם מושג. בהקשר זה אביר ציין כי להשקעה במניות יתרון נוסף: בשל המתאם השלילי שבין אג"ח ממשלתיות למניות, השקעת שיעור מסוים מהיתרות במניות צפויה למתן את הסיכון של התיק (יתרון הפיזור).

 

המשנה לנגיד הרחיב ואמר כי בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ משבר הקורונה, שוררת בעולם סביבת ריביות נמוכה מאוד שגורמת לכך שתשואות האג"ח נמוכות ואף שליליות. בסביבה כזו, ככל שרמת היתרות עולה היעד השלישי של מדיניות ההשקעה - השגת תשואה נאותה -  מקבל משקל הולך וגדל בקביעת מדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ. בנוסף ציין כי העליות בשערי המניות בשנים האחרונות תרמו תרומה ניכרת לתשואה של תיק היתרות- מ-2012 עד 2020 השקעת המניות תרמה כמעט מחצית מהתשואה באותה תקופה, בו בזמן ששיעור ההשקעה במניות בשנים אלו עמד על כ-10% מיתרות מטבע החוץ בממוצע.           

לראשונה מאז תחילת ההשקעה במניות, עם פרוץ משבר קורונה, חלו ירידות חדות בשווקי המניות בהם בנק ישראל משקיע, בסדרי גודל שטרם נצפו מאז משבר 2008, אז בנק ישראל עדיין לא השקיע במניות. מדד S&P ירד מסוף פברואר 2020 עד סוף מרץ 2020 בכ-30%. (ב-2008 המדד ירד בכ-50% לשפל באותה שנה וחזר לרמתו טרום המשבר רק לאחר 4 שנים. גם ב-2018 חלו ירידות, אולם בסדרי גודל נמוכים יותר, כ-10%, והחזרה לרמה טרום הירידות היתה מהירה מאוד). המשבר מהווה מבחן קיצון ליכולת ההתמודדות של בנק ישראל עם התנודתיות של נכסי הסיכון. ואכן, בנק ישראל המשיך לנהל את היתרות מתוך הסתכלות ארוכת טווח, גם מעבר למשבר הנוכחי, בהתאם ליעדי החזקת היתרות ופרופיל הסיכון שנקבע, ולא שינה את ההקצאה האסטרטגית שלו למניות. כל זאת, מבלי לפגוע ביכולת בנק ישראל לספק נזילות מטבע חוץ לשוק על מנת לשמור על יציבותו ככל שנדרש במהלך המשבר.

 

לסיום הדגיש המשנה לנגיד  שלוש נקודות:

  1.     חשוב שאסטרטגיית ההשקעה של תיק היתרות, בכפוף להשגת יעדי הבטיחות והנזילות, תניב בממוצע לאורך זמן תשואה שתהיה לפחות שווה לעלות המימון של היתרות (עלות ההתחייבויות במאזן הבנק).
  2.     בנק ישראל בוחן באופן שוטף את התאמת מדיניות ההשקעה ומשקל הנכסים המסוכנים בתיק היתרות לסביבה המשתנה. הקווים המנחים למדיניות ההשקעה, אותם מתווה הוועדה המוניטרית, מתעדכנים מעת לעת בהתאם.
  3.     בימים אלו, בנק ישראל בוחן את הגדלת משקל המניות ביתרות מטבע החוץ והשקעה בנכסים נוספים. למשל, נבחנת השקעה בשיעור נמוך באג"ח קונצרני של חברות מתחת לדירוג השקעתי (כיום ההשקעה באג"ח קונצרני היא רק בחברות בדירוג השקעתי בהיקף של  כ-7% מהיתרות).

 


[1] דירוג אשראי מעל ל– BBB- (כולל)

[2] שמירה על כוח הקניה של היתרות​

​​