המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, פתחה הבוקר בבורסה בת"א את הכנס השנתי לעדכון דירקטורים של איגוד הדירקטורים ואיגוד החברות הציבוריות. בדבריה התייחסה לתפקידו של הדירקטוריון בעידן הנוכחי, הוא עידן המהפכה התעשייתית הרביעית - המהפכה הדיגיטלית.
מתוך דבריה:
עידן הדיגיטל והאוטומציה שינה את חיינו ואת חיי החברות השונות במשק. חברות מענפים רבים מושפעות ויושפעו מהמהפכה הדיגיטלית - טכנולוגית: בתחום הקמעונאות, התקשורת, התיירות, התעשייה, הרפואה, ובתחום הפיננסים והבנקאות.
הסיכון הגדול שנוצר לחברות עקב המהפכה הדיגיטלית הוא שמי שלא ישתנה – פשוט לא יהיה. בתרחיש קצת פחות חמור, מי שלא ישתנה, יחווה פגיעה משמעותית ברווחיות שלו. לכן עולה השאלה - מה נדרש ומצופה מהדירקטוריון בעולם כזה? לתפיסתי, על הדירקטוריון להוביל את ההתאמה של החברה לעולם החדש, מבחינה טכנולוגית, עסקית וארגונית.
אשקף במספר נקודות כיצד המהפכה הדיגיטלית באה לידי ביטוי בעולם הבנקאות:
- הטלפון החכם הופך להיות אמצעי התקשורת המרכזי של הלקוחות עם הבנק, כך שפחות ופחות אנשים מגיעים לסניף; במקביל שביעות הרצון של הלקוחות מהשירותים הדיגיטליים מאוד גבוהה (ראינו זאת לאחרונה בסקר שערכנו ופרסמנו);
- קמים בנקים דיגיטליים ברחבי העולם, שעובדים ללא סניפים;
- האוטומציה נכנסת לתהליכים רבים, עסקיים ותפעוליים ומחליפה עובדים רבים במרכזי השירות;
- ויותר מכל, גופים טכנולוגיים, חוץ-בנקאיים, נכנסים לעולם הבנקאות והופכים לשחקנים פיננסיים שנותנים גם שרותי בנקאות שונים. הם הרבה יותר "רזים" ויעילים. כלומר- התחרות בתחום הבנקאות גדלה מאוד בזכות המהפכה הדיגיטלית.
לצד השינויים הטכנולוגיים בבנקאות, המהפכה מלווה גם בהיבטים משלימים שאינם קשורים לטכנולוגיה:
- ישנו קושי לחלק מהלקוחות להתמודד עם השינוי, בעיקר חלקים מהאוכלוסייה המבוגרת ואלו הפחות טכנולוגיים. הציבור מפנה לפיקוח תלונות על סגירת סניפים של בנקים, על סגירת קופות (טלרים) ואנו דורשים מהבנקים לתת מענה ללקוחות הללו במגוון דרכים, ביניהן הובלה של הכשרה דיגיטלית לאותם לקוחות; ולצד זה – אנו בפיקוח מקבלים גם פניות על כך שלעיתים המכונות האוטומטיות מתקלקלות. התלונות נבדקות בפיקוח, ובמידת הצורך מטופלות.
- לצד זה, השינוי מתבטא בהתייתרות של עובדים רבים בארגון, עובדים שהטכנולוגיה מחליפה את פעילותם.
כלומר השינוי שנגזר מהמהפכה הטכנולוגית-דיגיטלית אינו רק טכנולוגי: הוא הוליסטי, ונוגע גם בעובדי החברה וגם בלקוחות החברה.
לכן, לדירקטוריון יש תפקיד מרכזי בהובלת התאמת החברות לעולם החדש. הפיקוח על הבנקים ערך שינויים רבים בהוראותיו בשנים האחרונות בהתייחס למהפכה הדיגיטלית - שינויים שאנו מצפים שהדירקטוריון יוביל. השינויים להערכתי רלוונטיים ליישום כמעט בכל החברות במשק שבהן מכהנים דירקטורים:
ערכנו שינוי בהוראה שלנו ביחס לדירקטוריון (הוראת ניהול בנקאי תקין 301), ודרשנו:
- שבדירקטוריון יהיה לפחות דירקטור אחד בעל מומחיות וניסיון מוכח בתחומי הטכנולוגיה.
- o בעולם של שינויים צריך תמהיל נכון של חברים בדירקטוריון. הדירקטוריון צריך לכלול דירקטורים שמתמחים בנושאים של "העולם הישן", וגם כאלה "מהעולם החדש". אי אפשר להוביל מהפכה והתאמה של הארגון מבלי שתהיה המומחיות בתוך הדירקטוריון.
- לאחרונה דרשנו שהדירקטוריון ימנה ועדה ייעודית לענייני טכנולוגית המידע וחדשנות טכנולוגית. הגדרנו שהוועדה תצטרך לדון לכל הפחות ב:
o אסטרטגיה ומדיניות טכנולוגיית המידע, לרבות אבטחת מידע, ניהול ושימוש במאגרי מידע, חדשנות טכנולוגית לתמיכה בחדשנות עסקית
o אופן היערכות התאגיד הבנקאי לבנקאות העתיד ולהתמודדות עסקית עם אתגרי חדשנות טכנולוגית בכלל וחדשנות משבשת בפרט
o ניהול סיכונים טכנולוגיים, לרבות סיכוני אבטחת מידע וסייבר
בנוסף, במפגש השנתי שלי כמפקחת יחד עם צוות הפיקוח על הבנקים עם כל אחד מהדירקטוריונים בבנקים השונים קראנו לדירקטוריון:
- לבצע הכשרות ייעודיות לדירקטוריון, בתחומי טכנולוגיה וחדשנות, כדי ללמוד ולהתעמק בשינויים. הכשרות שיעסקו בנושאים שקשורים גם להזדמנויות עסקיות וגם לסיכונים השונים, הכשרות בנושאים כגון אוטומציה, בינה מלאכותית, בנקאות פתוחה, ענן, דיגיטציה וטרנספורמציה דיגיטלית; לצד הכשרות בנושאי סייבר ואבטחת מידע בעולם החדש; הטמעת כלים אוטומטיים לזיהוי אנומליות והונאות ברשת ועוד. הצורך בהכשרה ייעודית נדרש לדירקטוריון גם כדי להוביל את האסטרטגיה של הארגון וגם כדי להיות בעלי היכולת לאתגר את ההנהלה.
- דרשנו מהדירקטוריונים לבחון שוב את התאמת מערכות הליבה של הבנק לעולם החדש. היום ברור לכל שכדי להגיב במהירות לשינויים, הארגונים נדרשים למערכות IT שהן גמישות. מערכות שיאפשרו הגדרת מוצר חדש והטמעתו בשטח באופן מהיר.
- עודדנו את הדירקטוריון לדון בתרחישים השונים שיתכנו בעולם הבנקאות בעקבות השינויים הטכנולוגיים, תוך התייחסות לשינויים שקורים כבר היום בעולם.
- כך לדוגמא, בסין רואים כיצד הטכנולוגיה אפשרה לגופים שהתחילו כחברות בעולם המסחר האלקטרוני או אפילו בעולם הגיימינג, להפוך לבנקים חדשים ולהתחרות בבנקים הקיימים. על הדירקטוריונים בבנקים בארץ ללמוד את השינויים ולשאול את עצמם כיצד הם נערכים למצב שבו אותן חברות, או דומות להן, יתחילו לפעול כאן ולהתחרות בהם.
- לצד אלה, ומכיוון שהמהפכה היא לא רק טכנולוגית, הוצאנו הוראה שעודדה את הבנקים לבצע התייעלות משמעותית, כדי להתאים את פונקציית הייצור שלהם; כלומר לעבור מפונקציית ייצור מוטת אנשים, לפונקציית ייצור מוטת טכנולוגיה. כתוצאה מכך הבנקים מאוד התייעלו בשנים האחרונות. מדובר בתהליך לא פשוט אולם הכרחי, שנעשה בצורה שמכבדת את עובדי הבנקים, ונועד להבטיח את זכות הקיום של הבנקים גם בעתיד.
- בנוסף לכל אלה קראנו לדירקטוריון להוביל ולתמוך בהנהלה בעת ביצוע השינויים הגדולים הנדרשים בארגון. השינויים אינם קלים – למנהלים, לעובדים וגם לחלק מהלקוחות.
לסיכום, לדירקטוריון ולכל אחד מהדירקטורים בחברות השונות במשק יש תפקיד מאוד חשוב בעת הנוכחית, מעבר לתפקיד המסורתי של ממשל ופיקוח, והוא - לוודא שהארגון נערך להתאים את עצמו למהפכה הטכנולוגית – דיגיטלית, ולהוביל את ההיערכות.