לצפייה בדברי המפקח בערוץ היוטיוב של בנק ישראל
היום התקיים כנס בנק ישראל בנושא "הצצה לעולם התשלומים העתידי: מגמות, השוק והרגולוציה", מצורפים דברי המפקח על הבנקים בכנס:
בוקר טוב לכולם,
זו זכות וכבוד גדול לקחת חלק בכנס חשוב זה העוסק בעולם התשלומים העתידי.
כבר שמענו הבוקר על מספר כיוונים ומגמות בעולם התשלומים העתידי ובוודאי נשמע עוד רבות על כך בהמשך היום. אני מאמין שעולם הבנקאות הפתוחה יהווה נדבך מרכזי בכל כיוון אליו יתפתח שוק התשלומים וזו הסיבה שבחרתי להתמקד הבוקר בנושא זה.
אני לא בטוח שכולם שמו לב, אבל ביום שלישי שעבר נרשם ציון דרך היסטורי בעולם הבנקאות המקומי. במועד זה נכנס חוק הבנקאות הפתוחה לתוקף. מדובר בשלב חשוב מאוד בהגברת התחרות במערכת הפיננסית אך לא פחות חשוב – זהו צעד משמעותי בשיפור כוחו של הצרכן הפיננסי ויכולותיו להתמודד עם העולם הפיננסי.
פרויקט הבנקאות הפתוחה הוא פרויקט דגל של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות. לא ניתן להשתמש בסופרלטיב אחר. ממש פרויקט דגל. אולי בעצם כן ניתן. פרוייקט שמהווה רפורמה ממשית.
ורפורמה זו, מהווה את הצעד הראשון ואבן היסוד למימוש החזון והאסטרטגיה של הקמת ויצירת עולם פיננסי פתוח, עולם בו לא רק בנקים משמשים כמקורות מידע, אלא זהו עולם בו משולבים גם נתונים על חסכון ארוך הטווח והעולם הפנסיוני, ובהמשך, יש לפעול לעולם של "כלכלה פתוחה", שלב בו נממש את חזון ה"מידע הפתוח" – שלב ה-Open Data, פעילות שאת ניצניה ניתן כבר לאתר בעולם.
חוק שירות מידע פיננסי, או בשמו הידוע כ"חוק הבנקאות הפתוחה", חוקק במסגרת חוק ההסדרים האחרון ופורסם בחודש נובמבר 2021, בדיוק שלוש שנים לאחר שבנק ישראל הכריז כי הוא מחייב את המערכת הבנקאית ליישם את "סטנדרט ברלין" לבנקאות פתוחה.
מדובר בחוק חשוב ביותר שכניסתו לתוקף צפויה לתרום רבות לחיזוק כוחו ומעמדו של הצרכן, לעידוד התחרות במערכת הפיננסית, לשקיפות אודות נכסי המידע של הלקוח, כמו גם, פוטנציאל משמעותי להגברת ההכלה הפיננסית וליצירת ערך רב לאזרחים כלקוחות ולמשק.
זהו נדבך נוסף בשינויים בעולם הבנקאות ובעולם הפיננסי שיש בו בכדי להזיז את המכוון ולעבור ממסלול איטי ויציב של אבולוציה, בו המערכת מתקדמת עקב בצד אגודל בצורה מדודה וסדורה, למסלול של רבולוציה, המשתנה באופן דינמי ובקצב מהיר. המעבר מתהליך אבולוציוני לתהליך רבולוציוני, גם בהיבט של הקצב וגם בהיבט של מוצרים ושירותים, מהווה פוטנציאל משמעותי להתפתחות התחרות ורווחת הצרכן. לצד זאת, ההצלחה מחייבת את כל השחקנים במערכת, בין אם רגולטורים, מחוקקים, צרכני מידע ומקורות מידע, להירתם ולתרום את תרומתם להתפתחות הראויה והמתאימה של מערכת מורכבת זו. למרות שבמועד זה, עדיין אין זה ברור מהו שיווי המשקל אליו יתכנס האקו-סיסטם, ברור לחלוטין שללא פעילותם הברוכה של כלל השחקנים לא נגיע לשיווי משקל טוב, מתפתח ובר-קיימא.
הרבולוציה המונעת, בין היתר, כנגזרת של הבנקאות הפתוחה, לצד אי הוודאות, משליכים ישירות על השתנות המודל העסקי, על השחקנים החדשים בשוק הפיננסי ועל יצירת שיתופי פעולה חדשים שמאתגרים אותנו כרגולטורים. ניתן לציין כדוגמא להמחשה, פלטפורמות בנקאיות המשתפות פעולה עם נותני שירותים פיננסיים, יצירת "מרקטפלייס" בו ניתנים שירותים על ידי גופים פיננסיים שונים ועוד היד והדמיון נטויים. ואותנו כרגולטור, בסופו של דבר, מנחה הבנת הסיכונים וניהולם, היותם של שירותים ועיסוקים אלה כמותרים, ההשפעה שלהם על המשק והתחרות בראי טובת הצרכן.
תהליך חקיקה, אף פעם אינו תהליך פשוט, אך תהליך החקיקה של הבנקאות הפתוחה היה מורכב ביותר. שכן יש פה מערכת יחסים סבוכה בין הלקוח לבין נותן השירות ללקוח, בין הלקוח לבין מקורות המידע, בין מקורות המידע לבין נותני השירות, בין נותני השירות ומקורות המידע לבין המאסדרים השונים וגם, לא פחות מורכב מכך, בין המאסדרים עצמם. חוק זה הוליד אתגרים רבים לכולנו ואני שמח להגיד בפה מלא שעמדנו באתגרים אלו בכבוד.
אין זה מקרה שהחוק שחוקק רק לפני כחצי שנה נכנס כבר עכשיו לתוקף. צריך להגיד את הדברים כהווייתם. לולא התחיל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בתהליך גיבוש ועיצוב הרפורמה שלוש שנים קודם לכן, לא היינו עומדים כאן היום כאשר שיתוף המידע על סמך סטנדרט אחיד ובינלאומי הוא כבר עובדה מוגמרת ומיושם הלכה למעשה. להערכתי, בהיערכות המוקדמת שלנו אפשרנו את יישום הרפורמה כאן ועכשיו, שנים לפני שהייתה מיושמת לו כל התהליך היה מתחיל בחודש נובמבר האחרון.
וקצת בגאווה. נהוג לומר שרגולטורים הולכים אחרי המחנה. אני מרשה לעצמי, אגב צניעות, לומר שבמקרה זה נהגנו כרגולטור שהוא רפורמטור, פורץ דרך והולך לפני המחנה.
בנק ישראל חרט על דגלו את קידום התחרות במערכת הבנקאית ושיפור מעמד ומקומו של הלקוח. מקומו של הלקוח, אך ברור הוא – במרכז.
כבר בשנת 2016 התחלנו בצעדים רגולטורים על מנת לבסס את שיתופי המידע במערכת הבנקאית, בהתחלה כרגולטור מאפשר ובהמשך כרגולטור כמחייב. לא רק שחייבנו את הבנקים ליישום הבנקאות הפתוחה, אלא בהמשך גם פעלנו לבחירת סטנדרט בינלאומי מקובל וחייבנו את המערכת הבנקאית כולה לפעול על פי סטנדרט זה. כידוע, פעלנו, עוד בטרם הבשילו תהליכי החקיקה, פעילות שטמנה בחובה סיכון ומורכבות רבה לאורך הדרך, וגם מתחים לא פשוטים, וכל זאת על מנת ליישם את הסטנדרט לשוק הישראלי, אגב דחיפת המערכת הבנקאית להתכונן למפץ הזה שנקרא בנקאות פתוחה. כן, בהחלט מפץ. פעילות שהביטוי רפורמה משמעותית כפי שציינתי מתאימה לה בהחלט.
העלייה הראשונה לאוויר של סל המידע הראשון, מידע אודות יתרת ותנועות בחשבון העובר ושב, היתה באפריל 2021. היו בהחלט ימים מורכבים ערב העלייה לאוויר. ימים מורכבים בעיקר כנגזרת של העדר חקיקה וטענות ותלונות שונות מצד גורמים כאלה ואחרים. כל אחד והפריזמה שלו, כל אחד והאינטרסים שלו. אני מקווה שהיום לכולם ברור שזו הייתה פעילות נדרשת ומבורכת שהייתה הכרחית ליישומה של רפורמת הבנקאות הפתוחה.
בפרספקטיבה של כשנה, אני מאוד שמח שעלינו כפי שעלינו. ציפינו מראש שתהליך העלייה לאוויר עם הסל הראשון, יהווה מעין פיילוט שיסייע לבחון ולראות את "זרימת המים בצנרת". כפי שצפינו היו, ובמידה מסוימת עדיין ישנם, חבלי לידה מסוימים. חלק מאותם קשיים הינם טבעיים לחלוטין, וראינו תופעה זו גם במדינות אחרות שיישמו בנקאות פתוחה, כמו גם, בפרויקטים משמעותיים אחרים שמערבים גורמים רבים ומערכות מגוונות ומורכבות.
צריך להגיד ביושרה. זו מערכת גדולה, כמות עצומה של נתונים, תהליכים עסקיים מורכבים וריבוי שחקנים וגורמים המשפיעים עליה. הטיפול בתקלות בהחלט יכול להיות מורכב. למרות שכולנו רוצים להיות כבר בנקודת הזמן בה הכל עובד באופן מושלם והמידע זורם באופן חלק בין הגופים השונים. נדרשת סבלנות. ההתאמה לתהליכי החקיקה ולוח הזמנים גרמו לפיתוח מהיר יחסית ולכן ייתכנו ויהיו בכל זאת בעיות המאופיינות כבעיות של תחילת הדרך.
באירופה הייתה פעימה אחת ולאחר העלייה לאוויר השקיעו את כל המאמצים בייצוב המערכות. בישראל לאחר כל פעימה נדרשים מקורות המידע להוסיף עוד מידע לבנקאות הפתוחה ולהיערך לפעימה הבאה, וזאת במקביל לייצוב ותיקון בעיות שעלו בפעימה הקודמת. מפה גם מגיעה החשיבות של עבודה בהתאם לסטנדרט האחיד שאומץ בישראל. שימוש נכון ומיטבי בשפה אחידה זו מייצר את הבהירות והקישוריות הנדרשת ליישום נכון של רפורמה זו. הסטנדרט הוא זה שיבטיח גם את קלות החיבור והממשקים של נותני שירותי המידע ל- API. אנחנו ערים לכך שעדיין ישנה ביקורת על תהליכי שיתוף המידע ואני גאה לומר שאנחנו מפיקים ממנה ערך רב. הביקורת מסייעת לנו לגלות תקלות וכשלים, ודוחפת אותנו להשתפר ללא הרף כדי להביא למינימום את התקלות ואת משך הטיפול בהן.
נדרשת נחישות. נדרש רצון של כל המשתתפים. נדרש לקיים SLA. נדרשת אכיפה.
ואם עסקינן בפעילותם של נתוני שירותי המידע, אנחנו נמצאים בנקודה משמעותית של פתיחת האקו-סיסטם מחוץ לגבולות המערכת הבנקאית ומתן אפשרות גישה למידע לגופים נוספים. אנחנו מצפים מאוד לכניסתם של גופים חדשים שיפתחו וירחיבו את האקו-סיסטם ויסייעו לצרכן לעשות שימוש מושכל ונכון במידע שלו.
ואל לנו להתבלבל. עלינו להיות זהירים ושמרנים במיוחד. אנחנו עוסקים כאן במידע. וליתר דיוק, בשיתוף של מידע. בשיתוף מידע של לקוחות. אבטחת המידע, שמירה על פרטיות ואמון הצרכן הם אבני היסוד של האקו-סיסטם כולו. בהעדר אלו לא תתכן הצלחה ויישום מוצלח של הרפורמה. המערכת הבנקאית למודת ניסיון ומכירה מקרוב את האתגרים הכרוכים בניהול סיכונים אלו, אך אין זה מספיק. על כלל הגופים והשחקנים הפועלים בתחום מוטלת החובה לנהל באופן נאות את הסיכונים הכרוכים בשיתוף המידע ובפרט סיכוני אבטחת מידע וסייבר.
כדי לייצר את האמון הזה על כולנו לפעול בהתאם לכללים ולהקפיד על ביצוע כלל התהליכים באופן הוגן ובהתאם לחוק ולרגולציה. זאת החל משלב קבלת הסכמת הלקוח על המורכבות שבה, דרך קבלת המידע ושמירתו ועד להנגשת המידע ויצירת ערך ללקוח. כל אלו צריכים להיעשות באופן תקין ובסטנדרטים הגבוהים ביותר. זו גם הסיבה לאחריות הכבדה שניתנה לנו, המאסדרים השונים, לפקח אחר פעילותם של השחקים השונים. הקישוריות וזרימת הנתונים יש בהם בכדי ליצור חשש לפוטנציאל הדבקה ואף כפי שציינתי, חשש לערעור ופגיעה באמון הלקוחות כלפי המערכת הבנקאית.
אנחנו מאמינים כי המידע שנאסף אודות פעילותו של הלקוח הוא מידע השייך לו וככזה, הלקוח הוא זה המחליט מי יוכל לעשות במידע שימוש ולאיזה צורך. על בסיס תפיסה זו מושתתת רפורמת הבנקאות הפתוחה כולה. אך אסור שנסתפק בכך. יש להתחיל, כפי שעשינו, עם המידע הבנקאי, להמשיך עם מידע מכלל הגופים הפיננסיים ולכוון לשיתוף כלל המידע אודות פעילות הלקוח. בעולם הנוכחי מידע הוא כוח. וכשם שגופים עסקיים עושים שימוש במידע לפיתוח והתאמה של מוצרים ושירותים כך גם יוכל הלקוח לעשות שימוש במידע לטובתו האישית ולהגדלת רווחתו.
אופן השימוש במידע הוא אתגר בפני עצמו. מוקדם לחזות את כלל השימושים שיתפתחו כתוצאה מהרפורמה אך בהחלט ניתן כבר לומר שאלו יתמכו במגמה הקיימת ההולכת ומתגברת. מגמה זו מאופיינת בהתחזקות כוחו של הלקוח, פתיחת השוק לתחרות, פריקות של מוצרים ושירותים, מונטיזציה של מידע וכניסתם של שחקנים וחברות טכנולוגיה לעולם הפיננסי האבולוציוני. כל אלו יחייבו תשתית ופרשנות משפטית התומכת והמאפשרת את התפתחותו של עולם זה. זהו גם בהחלט אתגר משמעותי לסביבה הרגולטורית האמורה לאסדר ולפקח אחר פעילות זו.
בבנקאות פתוחה, יציבה ופעילה יש בכדי להביא ערך ללקוח וגם לשחקנים הפעילים בתחום. זו הסיבה שאנחנו נרגשים לקראת הפתיחה של האקו-סיסטם מעבר לגבולות המערכת הבנקאית. נקודת המפנה צפויה בחודש דצמבר 2023, אז צפויים כל סלי המידע להיכנס לתוקף ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים.
אנו מצויים בתהליך גדילה והתפתחות של השוק עד למציאת נקודת שיווי המשקל הנכונה, הגם שאפשרי, שזו תהיה דינמית ותשתנה עם ההתפתחות של המערכת, הרכב השחקנים, שיתופי פעולה ועוד. אנו משוכנעים שיש מקום לקדם מערכת פיננסית פתוחה שבה הלקוח, בהתאם לבחירתו, יבחר את האופן בו יצרוך את שירותיו, כמו גם, יאפשר את השימוש בנכס המידע שבבעלותו. כך יוכלו הלקוחות לקבל הצעות ערך ומוצרים מותאמים יותר, ייעוץ טוב יותר, שירות מגוון יותר, חווית לקוח טובה יותר וכן גם הכלה פיננסית במגוון שירותים ומוצרים פיננסים. הלקוח יכול עתה לצרוך שירותים פיננסיים בין מספר גופים מבלי לאבד את השליטה על המידע אודות התנהלותו הפיננסית.
התשתית שנבנתה לפעילות הבנקאות הפתוחה משמשת כלי גישה לחשבונות הלקוחות ומשכך ניתן לעשות שימוש בתשתית גם לצורך חדשנות בעולמות התשלומים ופעילויות נוספות.
בנק ישראל התחיל את המסע הזה בלחייב את הבנקים לאמץ את הסטנדרט של בנקאות פתוחה גם לצורך כתיבת הוראות תשלום. בשלב זה חייבנו תשלום בודד, אבל מפה השמים הם הגבול. הכביש נסלל, עכשיו יכולים לנסוע עליו. בהמשך יתווספו שירותים נוספים הקשורים לעולמות התשלומים – בין אם על ידי הרגולטורים, קבוצת ברלין שמגדירה את הסטנדרט או האקוסיסטם עצמו.
ואולם כשם, שבבנקאות הפתוחה לעניין המידע, היתה חשיבות רבה לחקיקה, כך גם פה. על מנת לבסס את שירותי התשלומים בבנקאות הפתוחה נדרשת חקיקה מקבילה בתחום התשלומים – שתסדיר את הרגולציה והרישוי של הגורמים שיוכלו לתת את השירותים האלו וכן את ההגנות על הלקוחות.
צוותי עבודה בינמשרדיים עובדים בקדחתנות בימים אלו על מנת לקדם חקיקה חשובה זו.
ובלי להזכיר את הפאן החברתי, לא ניתן להשלים את הדברים. בעשורים האחרונים הולכת ומתרחבת תודעה הכורכת את העולם העסקי ואת העולם החברתי ביחד. האחריות החברתית מעודדת את הארגונים להשיא ערך לא רק לעצמם, אלא גם לסביבה, לחברה, למדינה ולעולם בכלל. מקור החיבור הוא ההבנה שרווחים המופקים תוך מתן ערך חברתי הינם בעלי ערך אסטרטגי גבוה יותר. אני מאמין שרפורמת הבנקאות הפתוחה היא דוגמה מצוינת להזדמנות המייצרת ערך משותף הצפוי להעצים את רווחת הציבור והמשק, באופן שיעצים ויאפשר לנו לחיות בחברה טובה יותר.
ולסיום, רפורמת הבנקאות הפתוחה הינה רפורמה פורצת דרך. רפורמה המשפיעה מהותית על מאזן הכוח שבין הצרכן לנותני השירותים.
בכל מה שקשור להשקעות הנדרשות לצורך פיתוח האקו-סיסטם, אני מבקש להבהיר: אין זמן יותר טוב מההווה. עכשיו זה הזמן. זו זכות גדולה וחובה גדולה לקחת חלק ברפורמה בסדר גודל שכזה שתקבל מקום של כבוד בהיסטוריה של המערכת הבנקאית והפיננסית.
זו המשמרת שלנו ועלינו כולנו לתרום את חלקנו בכדי לממש רפורמה זו באופן מיטבי.
תודה רבה והמשך כנס מהנה.