דברי המפקח על הבנקים בוועידת ישראל לעסקים של העיתון "גלובס"

​להלן עיקרי דברי המפקח על הבנקים, דוד זקן, בשיחת "אחד על אחד" שקיים עם עירית אבישר, כתבת הבנקים של עיתון "גלובס", במסגרת מושב "הדור הבא של הבנקאות" בוועידת ישראל לעסקים.  

שאלה – דיברה לפניך  פרופ' ענת אדמתי, שהשמיעה תחזית פסימית למדי על עולם הבנקאות.  האם אתה שותף לתחושות?

תשובה: אני לא  שותף לתחושות הפסימיות, אם כי לדברים שפרופ' אדמתי אומרת יש מקום חשוב ותרומה לשיח המקצועי והציבורי.

 

שאלה - פרופ' אדמתי חושבת שצריך להעלות דרמטית את דרישות ההון מהבנקים. מה עמדתך בנושא?

תשובה: אכן, המגמה הבינלאומית היא בכיוון של חיזוק כריות ההון לסוגיהן השונות, אולם לא בסדרי הגודל שפרופ' אדמתי מדברת עליהם. לדעתי צריך להשיג איזון בין תפקידו של ההון ככרית לספיגת הפסדים לבין יכולת המינוף של הבנק ותפקידו המשקי בתיווך הפיננסי, והכוונה היא להיצע האשראי במשק. בנוסף, ההון ויחסי ההון אינם חזות הכול, ואינם הכלי היחידה למניעה או לצמצום החשיפה לסיכונים. צריך לשים דגש גם על ממשל תאגידי וניהול סיכונים שמרני.

בישראל אנו ערים למגמה של הגידול בדרישות להחזקת כריות ספיגה הוניות, וקבענו סטנדרט מינימלי של יחס הון ליבה – 9% ו- 10% עבור שני הבנקים הגדולים. בשנת 2015 בכוונתנו לקבוע גם סטנדרט מינימלי ליחס המינוף, שדומה במהות ליחס ההון הפשוט. בהקשר זה אדגיש כי מדובר בסטנדרט מינימלי, כאשר יחסי ההון שהבנקים מחזיקים בפועל צריכים להיות עקביים עם פרופיל הסיכון של כל בנק ובנק, כלומר, בנק עם פרופיל סיכון גבוה צריך להחזיק יחסי הון גבוהים יותר. הכוונה אינה רק לחשיפה הנוכחית לסיכונים הפיננסיים – אשראי ושוק, אלא גם לסיכונים תפעוליים ובראייה צופה פני עתיד. אין להתפלא אם דרישות ההון בישראל יהיו דיפרנציאליות, בהתאם למאפייני הסיכון, אשר יכולים לכלול גם היבטים של הממשל התאגידי, ההתייעלות, ועוד.

שאלה: בנק לאומי נמצא במגעים להסכם שכר חדש עם עובדיו, כשמדובר בהסכם שישפיע על חלק גדול מהמערכת הבנקאית. מה הציפיות שלך מהסכם שכזה?

תשובה: הציפיות פשוטות וברורות מאוד –בסביבה האינפלציונית האפסית בה מצוי המשק אין מקום לגידול שנתי בשכר בשיעור של 5%-5.8%. אין דוגמא דומה בענפי המשק האחרים ואין סיבה שתהיה בבנקאות. בפרט, שהמשך קיומו של מנגנון הטייס האוטומטי עלול ליצור סיכונים בפעילות הבנק.

 

שאלה: ועדי העובדים מתעקשים שלא לוותר על הטייס האוטומטי- הם אומרים שהבנקים מרוויחים סכומים נאים, נמצאים בצמיחה, יורדים במצבת כוח האדם, אז למה לפגוע להם במנגנון השכר?

תשובה: המערכת הבנקאית צריכה להתאים את עצמה, לא רק בצד הנכסים אלא גם בצד ההוצאות. כפי שאמרתי, הסביבה השתנתה - זו סביבה מורכבת, רב ממדית, ולכן עם רמות סיכון גבוהות מבעבר. לא מדובר רק על הסביבה האינפלציונית אלא גם סביבת התחרות במגזר הפיננסי, שהולכת וגוברת – בין אם מדובר בתחרות עם גופים פיננסיים חוץ-בנקאיים, בתחרות בתוך המערכת הבנקאית או בפיתוח מוצרים פיננסים חליפיים. מגמה זו רק תלך ותגבר ובכל הקשור לשירותים הבנקאיים למשקי הבית והעסקים הקטנים ואנו מובילים מהלכים שיאיצו מגמה זו. לא מדובר, אם כן, בוויתור, אלא בהתאמת הפעילות של המערכת הבנקאית, לרבות מבנה ההוצאות שלה לסביבה הכלכלית. בחלק מהבנקים צעדי ההתייעלות מניבים תוצאות, וניתן לראות אותן בדוחות הכספיים, ובחלקם – עדיין לא.

 

שאלה: ומה לגבי ההצמדה של הסכם השכר של לאומי לבנקים אחרים. האם אין זה מצב  בעייתי?

תשובה: זהו בהחלט מצב בעייתי. מלבד העובדה שמדובר בחצי מהמערכת הבנקאית, שכן השכר של עובדי בנק איגוד, הבינלאומי ומרכנתיל דיסקונט צמוד לשכרם של עובדי בנק לאומי – מדובר בסדר גודל של כ-50% מהמערכת הבנקאית.  הצמדה זו פוגעת בתחרות ולא מאפשרת לבנקים הקטנים גמישות בתחרות מול בנק לאומי.

 

שאלה: בנק לאומי צפוי לשלם לפחות 1.5 מיליארד שקל לרשויות בארה"ב. ויכול להיות שגם בנק הפועלים ומזרחי טפחות ישלמו קנסות כבדים. לא מטריד אותך המצב הזה, שארה"ב דורשת מהבנקים שלנו לשלם סכומים כ"כ גדולים, ואין לכם שליטה על זה?

תשובה: אכן מדובר בקנס כבד, משמעותי ומטריד. בשנים האחרונות הרשויות בארה"ב החמירו את החקיקה והאכיפה כנגד העלמות מס של אזרחי ארה"ב, והדבר הורגש, במערכות בנקאות בינלאומיות, לרבות בבנקים ישראלים - הן בשינוי פעילות מול אזרחי ארה"ב (ה-FATCA למשל) ובכלל והן בקנסות. המערכת הבנקאית, כולל בישראל, תתאים את עצמה לסטנדרטים החדשים.

 

שאלה: הרשויות בארה"ב חושדות ששלושת הבנקים הישראלים סייעו במשך שנים רבות לתושבי ארה"ב להעלים מס. האם עולה פה שאלה לגבי הפיקוח של בנק ישראל בכל השנים האלה?

תשובה: חלק ניכר מהפעילות נעשה בשלוחות בחו"ל – בעיקר בשוויץ, מקום בו הפיקוח הישיר הוא של המפקח המקומי. למעשה האמריקאים מפעילים זרוע אכיפה ארוכה מאוד, שהיא חוצה מדינות וגבולות, והם ומבצעים אכיפה פלילית ומנהלית כלפי מעלימי מס אמריקאים וכלפי מי שנחשד בסיוע להם.

לצערי, בישראל גם לאחר אירועים אלו, עדין עבירות המס לא מוגדרות כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון ומימון טרור – אולם בנקים צריכים להתייחס ללקוח שמנצל את הפעילות הבנקאית להעלמת מס כמו להלבנת הון, כמי שמסכן אותם, וכיום ברור שהסיכון הוא משמעותי.

המסר הזה הוטמע, הרבה בזכות הפעולות שנקטו האמריקאים, בתחום הרגולציה – ה FATCA, ובתחום האכיפה. בנקים יצטרכו להקפיד יותר, ובוודאי שלא להעלים עין כאשר מדובר בהלבנת הון או בעבירות מס, בין אם מדובר על עבירות מס שבוצעו על פי חוקי המס של מדינות אחרות, ובין אם מדובר על עבירות מס בישראל.

 

שאלה: ישנה גם ביקורת שלאומי משלם קנס מאד כבד לאמריקאים ככופר בתנאי לכך שלא יוגשו כתבי אישום כנגד בכירי הבנק לשעבר, והביקורת היא גם על בנק ישראל שמאפשר מצב שכזה. מה דעתך בעניין?

תשובה: הביקורת הזו נובעת מחוסר מידע או ידע. ראשית, על פי חוק החברות, חברה בישראל, לרבות בנק כמובן, לא יכולים לשפות נושא משרה כנגד עבירה פלילית ויש חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי בעניין זה. ושנית, ההסדרים שהרשויות בארה"ב מגבשות במקרים מסוג זה, לא כוללים ויתור על העמדה לדין של נושאי משרה, היכן שימצאו לנכון. למעשה גובה הקנס מבוסס על היבטים כספיים הקשורים לאירוע –היקף הכספים הבלתי מדווחים, הרווחים שהופקו מהם וכדומה. 

 

שאלה: האם בנק ישראל יקיים בעצמו חקירה בנושא זה? יכול להיות שתדרשו השבה של  בונוסים שהושגו בין היתר בזכות הרווחים מאותה הפעילות?

תשובה: ודאי שנבצע בדיקה בעניין, שכן מדובר באירוע משמעותי. כמו כן, נוודא שיופקו הלקחים מהאירוע, הן על ידי בנק לאומי והן על ידי המערכת הבנקאית. אחת הסוגיות הנבדקות היא כיצד מוודאים שאירועים כאלו לא ישנו, ולא דווקא בפעילות מול אזרחי ארה"ב, אלא באופן כללי, וזאת כדי לצמצם את הסיכון הבא – מול העלמות מס של אזרחי כל מדינה שלא תהיה.

לגבי הבונוסים, ברור שזו שאלה שמאוד מעניינת את כולם, אולם מוקדם מכדי לקבוע.

 

שאלה: מה דעתך על המצב כיום בשוק הנדל"ן? האם הגאות בשוק זה תימשך?

תשובה: אם השאלה מכוונת למחירי הנדל"ן, אזי באופן חד משמעי אני סבור שמחירי הנדל"ן בארץ גבוהים מאוד. כמו בכל שוק, גם שוק הנדל"ן מושפע מהיצע וביקוש והאירועים האחרונים, לרבות הליך חקיקת מע"מ אפס, משפיעים על הביקושים. ויש כאלו (גורמים שאינם חפים מאינטרס) שדואגים להסביר לנו כי הביקושים רק יגדלו, המחירים רק יעלו, בפרט באזורי הביקוש. אולם בראייה ארוכת טווח, מחירי הנדל"ן בארץ גבוהים מאוד, והתפתחות המחירים מאופיינת במחזוריות בתדירות נמוכה יחסית, בדומה לשוקי הנדל"ן בעולם.

לגבי השאלה אודות ירידת מחירי הדירות -  האם זה יקרה? לדעתי זה יקרה, אולם לא ניתן לנבא מתי ובאיזו עוצמה.

 

שאלה: בתרחיש של ירידת מחירים, כיצד יושפעו מכך הבנקים שקרוב למחצית מתיק האשראי שלהם הוא בנדל"ן ומשכנתאות?

תשובה: צריך לעשות הבחנה בין האשראי שניתן לבינוי ונדל"ן, שמטבע הדברים רגיש יותר למחירי הנדל"ן לבין המשכנתאות שרגישות יותר להתפתחויות בשוק העבודה ולשיעורי הריבית. ירידה במחירי הדיור תפגע בראש ובראשונה בחברות הבנייה והקבלנים, שכן אלו לוקחים פוזיציה על ערך הקרקע לתקופה ממועד הרכישה ועד להשלמת הבנייה או מכירת הדירות.

לפיכך, ההשפעה על הבנקים, תורגש יותר מכיוון האשראי לחברות הבנייה והנדל"ן, אולם זו השפעה שהמערכת הבנקאית תדע ויכולה להתמודד עמה.

 

שאלה: מה לגבי שוק המשכנתאות? הבנקים מרגישים בנוח עם התיק שלהם ועם רמת הסיכון. אתה שותף לדעה הזו?

תשובה: כאשר בוחנים כל משכנתא ומשכנתא, רמת הסיכון סבירה, בין היתר, לנוכח המגבלות שהטלנו, על שיעור המימון, על שיעור ההחזר מההכנסה, על משקל ההלוואה בריבית משתנה וכן על התקופה לפירעון. אולם כאשר בוחנים את המכלול, לא ניתן להתעלם מהסיכון הסיסטמי הגלום בתיק המשכנתאות של הבנקים שהכפיל עצמו בשש השנים האחרונות ומשקלו מגיע לכ-30% מתיק האשראי הבנקאי. כך, תרחיש של עליה באבטלה ועליה בשיעורי הריבית בעת ובעונה אחת יתגלגל מהר מאוד לפתחם של הבנקים, שכן מימוש דירות מגורים בהיקף רחב אינו דבר פשוט מהפן החברתי והציבורי. לכן, דרשנו כרית הונית נוספת בגובה של אחוז אחד מיתרת המשכנתאות.

 

שאלה: הבנקים וחברות כרטיסי האשראי הגדילו מאד בשנתיים האחרונות את היקף ההלוואות למשקי בית, וזאת דווקא בתקופה שהמשק נכנס להאטה. האם מגמה זו באשראי הצרכני מטרידה אותך?

תשובה: קצב הגידול אכן מטריד ומחייב תשומת לב, זאת למרות שרמת החוב של משקי הבית בישראל ביחס לתוצר, נמוכה בהשוואה בינלאומית. נוכח קצב הגידול המהיר, היינו מצפים גם לגידול תואם בכריות ההפרשה שמוקצות לסיכונים בגין אשראי צרכני. אולם בפועל אין התאמה כזו, ולמעשה יתרת ההפרשה בגין אשראי צרכני נמצאת במגמת ירידה (מ-1.8% בדצמבר 2011 לכ-1.3% ביוני 2014).

בהקשר זה אדגיש כי תשומת לב פיקוחית ניתנת ותינתן לנושא האשראי הצרכני הן מהיבט הסיכון – אופן החיתום, והן מהיבט היחסים של הבנק עם הלקוח – גילוי נאות, אופן הגביה וכד'.

 

שאלה: האם תטיל מגבלות על הבנקים בתחום כדי להקטין את הצמיחה החדה?

תשובה: אמנם, האשראי הצרכני כמו המשכנתא, נשענים בראש ובראשונה על כושר ההחזר של משק הבית, אולם הכילים יכולים להיות שונים. מתפקידנו לבחון האם הסיכון הגלום באשראי הצרכני עובר סף מסוים, שמחייב התערבות רגולטורית, וכך נעשה גם בתחום זה. כאשר אני מדבר על סיכון, כוונתי היא הן לסיכון של משקי הבית והן לסיכון של הבנקים.   

 

שאלה: מה לגבי ההפרשות להפסדי אשראי בבנקים. הבנו שאתה חושב שהן נמוכות מדי? והאם תאלץ את הבנקים לעשות הפרשה חד פעמית?

תשובה: הוצאה בגין הפסדי אשראי בבנקים צריכה לשקף את הצפי להפסדים בגין סיכון האשראי, אלו שזוהו, ואלו שטרם זוהו, בראייה צופה פני עתיד. אני סבור שרמת ההפרשות נמוכה וכן שהמגמה אינה עקבית עם ההתפתחויות במשק. ההוצאה השוטפת בגין הפסדי אשראי נמוכה מאוד בראייה היסטורית, כ-0.25% בשנת 2013 ו-0 ביוני 2014, כאשר יחס הכיסוי (יתרת ההפרשה לסך האשראי) במערכת הבנקאית עומד על כ-1.5% בלבד לעומת כ- 1.9% במדינות ה-OECD. חלק מההסבר להוצאה הנמוכה הוא גביית חובות שהופרשו או שנמחקו חשבונאית, אולם זהו לא רוב ההסבר, שכן ניכרת ירידה בהוצאה ברוטו להפסדי אשראי בשנים האחרונות.

לעניין התערבות רגולטורית בגובה ההפרשה – מטבע הדברים לא אוכל להתייחס לנושא כאן,  ולכן אשאיר נושא זה בסימן שאלה.

 

שאלה: יש ביקורת על בנק ישראל שהוא דואג על יציבות הבנקים ולא על התחרות- שזה בעצם שני נושאים שבאים אחד על חשבון השני. אתה באמת חושב שאתה יכול לדאוג לשניהם?

תשובה: התפקיד של הפיקוח על הבנקים הוא להגן על טובת הציבור באמצעות שמירה על יציבותה של המערכת הבנקאית, ושמירה על הגינות היחסים בין הבנק לבין לקוחותיו. לפיכך אני רואה את תפקידים אלו כשלובים זה בזה במטרה להגן על טובת הציבור ולהבטיח את נכסיו הפיננסיים, ולבסס את אמונו במערכת הבנקאית לתפיסתנו כל פירמה, חייבת לשמר יחסים הוגנים ארוכי טווח עם לקוחותיה, ובפרט בנק שלקוחותיו הם נכסיו.

בפועל אני סבור שהמעשים מדברים בפני עצמם:

• פרסום צ'ארטר לאגודות בנקאיות;
• מתן אפשרות פתיחת חשבונות באמצעות האינטרנט;
• אפשרות להעברת הוראות הקבע בפעולה אחת;
• תעודת זהות בנקאית שהיא עליית מדרגה בגילוי ללקוח, וגם תסייע להסיר את הא-סימטריה באינפורמציה הקיימת בשוק האשראי;
• קביעת מסלולי עמלות והכנסת המסלול הבסיסי לפיקוח;

 

שאלה: האם אתה מרוצה מרמת ההוגנות בין הבנקים ללקוחותיהם?

תשובה: אני חושב שצריך לשפר אותה, ואנו פועלים לכך. למשל, הוצאנו לאחרונה הוראה שמורה לבנקים להקים פונקציה של נציב לתלונות הציבור. ואולם, אני חושב שיש מקום לנקוט בצעדים לא רק בתחום שבין הבנק ללקוח הבודד, אלא גם בתחום שבין הבנק לקהילה.