המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, הציג היום בפני ועדת הכספים של הכנסת את פעילות הפיקוח על הבנקים במהלך משבר הקורונה, ואת הצעדים הרבים שנקט הפיקוח במטרה לסייע לציבור הרחב להתמודד עם השלכות המשבר.
בפתח דבריו, ציין המפקח שמשבר הקורונה פגש מערכת בנקאות ישראלית איתנה וערוכה לספיגת משבר גדול ובעלת יכולת לתמוך במשק הישראלי. עובדה זו נבעה, בין היתר, מכך שהפיקוח נערך במהלך שגרה לעתות חירום ומהפנמת לקחי משבר 2008 והנחלתם למערכת הבנקאית.
לאחר מכן, המפקח הציג את הצעדים הרבים שנקט הפיקוח על הבנקים במהלך המשבר, הן את הצעדים לשמירה על המשכיות עסקית ורציפות תפקודית למערכת הבנקאות, והן את הצעדים שהובילו להגדלת היצע האשראי ומנעו את העלייה בריבית למרות הגידול בסיכון. בנוסף, התייחס המפקח למהלכים שונים שהוביל הפיקוח במטרה לאפשר למשקי הבית והעסקים את הנגשת השירותים הבנקאיים, תוך מתן דגש על סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.
המפקח התייחס גם למתווה לדחיית תשלומי הלוואות, שהוארך לאחרונה עד סוף השנה, וציין כי עד ל-23.10.20, נדחו כ-820,000 הלוואות בסך של 10.4 מיליארד ש"ח (שקף 12 במצגת). בדיון הציג המפקח לראשונה פילוח שמציג את אחוז ושווי ההלוואות שנדחו וחזרו לתשלום סדיר בסגמנטים שונים, נכון לסוף ספטמבר. מהנתונים עולה כי כ-55% מההלוואות שנדחו חזרו לסטטוס תשלום; בשיא כ-15% מכלל תיק האשראי הבנקאי הוגדר בסטטוס דחייה, ונכון לסוף ספטמבר כ-6.8% (פירוט לפי הסגמנטים מפורטים בשקף 13 במצגת). המפקח הדגיש כי בימים אלו מתבצע תהליך חשיבה מקיפה על היום שלאחר המתווה, וקרא לבנקים וללקוחות להמשיך להיערך ליום שאחרי דחיית ההלוואות ולהסדיר את אופן פריסת ההלוואה ככל שיידרש.
בסיכום דבריו התייחס המפקח לכך שמשבר הקורונה הינו דינמי ומתאפיין באי-ודאות גדולה ולכן הפיקוח מקיים הערכות מצב שוטפות במטרה להתאים את הצעדים שננקטים למצב המשבר באותה העת. מתחילת המשבר, הפיקוח על הבנקים עשה שימוש נרחב בכלים שברשותו בכדי למזער את הפגיעה במשקי הבית והעסקים הקטנים, לצד ניהול סיכונים מושכל ואחראי, וימשיך במלאכתו זאת מתוך תפיסה ערכית ומעשית שיש להקל ככל שניתן על הלקוחות בתקופה זו. המערכת הבנקאית איתנה, והיא תמשיך ותפעל לתמיכה בצעדים נדרשים לטובת המשק והציבור וישנה חשיבות שבנק ישראל והממשלה, על כל זרועותיהם, ימשיכו לפעול במגוון כלים בכדי לסייע לעסקים ולמשקי הבית.