גירעון הממשלה בישראל והוהוצאותיה בהשוואה למדינות האיחוד האירופי
גירעון הממשלה הרחבה בישראל, לפי ההגדרה האירופית, הגיע ב- 1999 ל- 4.5 אחוזי תוצר, לעומת גירעון של 0.1 אחוזים באיחוד האירופי.
גירעון הממשלה הרחבה בישראל, לפי ההגדרה האירופית, צפוי להגיע השנה ל- 2..5 אחוזי תוצר, לעומת עודף של 0.2 אחוזים באיחוד האירופי.
יעד הגירעון שנקבע בישראל לשנת 2001 - 1.75 אחוזי תוצר - מקביל לשיעור של כ- 4 אחוזי תוצר, לפי ההגדרה האירופית, המקובלת בעולם - גירעון של הממשלה הרחבה, הכוללת גם את גירעונות הרשויות המקומויות, המוסד לביטוח לאומי ולמכ"רים, והפרשי הצמדה על תשלומי הריבית עבור החוב הציבורי - וזאת, לעומת עודף צפוי של ה0.6 אחוזי תוצר במדינות האיחוד האירופי בשנה הבאה.
הוצאות הממשלה הרחבה בישראל הסתכמו ב- 1999 ב- 55 אחוזי תוצר, לעומת 45.9 אחוזים במדינות האיחוד האירופי.
בהנחה שמשנת 2003 ואילך הגירעון בישראל יישאר בשעור של 1.25 אחוזי תוצר לשנה (לפי ההגדרה המקובלת בישראל), האינפלציה תישאר בשיעור 2 אחוזים לשנה והצמיחה תהיה 4 אחוזים לשנה, החוב הממשלתי יירד לתקרה שנקבעה באמנת מאסטריכט - 60 אחוזי תוצר - רק בעוד למעלה מ- 20 שנה.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כיגירעון הממשלה הרחבה בישראל - הכולל את גירעון הממשלה, הרשויות המקומיות, המוסד לביטוח לאומי ולמכ"רים שעיקר הכנסתם מתקבלת מהממשלה, וכן את הפרשי ההצמדה על תשלומי הריבית עבור החוב הציבורי - כמו גם הוצאותיה בשנת 1999 היו גדולים בהרבה מאלה שבמדינות האיחוד האירופי. למרות הירידה המשמעותית בו בשנת 2000, נותר גירעון זה בישראל גבוה לעומת מדינות האיחוד האירופי. כך, הגירעון של הממשלה הרחבה בישראל - על פי ההגדרה הבינלאומית המקובלת ואשר אליה מתייחסות מדינות האיחוד המוניטרי האירופי (על פי אמנת מאסטריכט) - הסתכם בשנת 1999 ב- 4.5 אחוזי תוצר, ובשנת 2000 הוא צפוי להגיע לכ- 2.5 אחוזי תוצר (על סמך ביצוע התקציב עד כה ובהנחה ששיעור האינפלציה במשך שנה זו יהיה 1.5%). ראוי לציין, כי יעד הגירעון שנקבע לשנת 2001 - 1.75 אחוזי תוצר על פי ההגדרה בתקציב הממשלה (הכוללת את הממשלה למעט "רווחי בנק ישראל") - מקביל לגירעון של הממשלה הרחבה על פי ההגדרה הבינלאומית - בשיעור של כ- 4 אחוזי תוצר וזאת, בהנחה שהאינפלציה בשנת 2001 תהיה 3 אחוזים (אמצע תחום היעד שקבעה הממשלה לשנה זו). לעומת זאת, הגירעון הממוצע של הממשלה הרחבה במדינות האיחוד האירופי הסתכם בשנת 1999 ב- 0.1 אחוז תוצר והוא לא עלה באף מדינה על 2 אחוזי תוצרי. מדובר בשיעור נמוך משמעותית מתקרת הגירעון הממשלתי של 3 אחוזי תוצר עליו הסכימו מדינות האיחוד המוניטרי האירופי - תקרה אליה המדינות אמורות להגיע רק בתקופות של האטה כלכלית ניכרת. יתר על כן, בשנת 2000 צפוי להרשם במדינות האיחוד האירופי (על פי אומדני ארגון כלכלית ניכרת. יתר על כן, בשנת 2000 צפוי להרשם במדינות האיחוד האירופי (על פי אומדני הארגון OECD) עודף תקציבי של 0.2 אחוז תוצר ובשנת 2001 עודף של 0.6 אחוז תוצר. עודפים אלו יאפשרו צמצום מהיר של החוב הציבורי וזאת, כדי להפחית את נטל תשלומי הריבית בעתיד ולאפשר למדינות אלה לעמוד בהוצאות הצפויות עקב הזדקנות האוכלוסייה, ובפרט הגידול בתשלומי הפנסיה.
במחלקת המחקר מציינים, כי משמעות הגירעון הגבוה יחסית בישראל היא שמשקל החוב הממשלתי בתוצר צפוי לרדת בקצב איטי וזאת, על רקע החוב הגבוה משמעותית בישראל יחסית לרוב מדינות האיחוד האירופי. כך, אם ישראל תגיע בשנת 2003 ליעד הגירעון שנקבע - 1.25 אחוזי תוצר על פי ההגדרה המקובלת עתה בישראל - ולשיעור אינפלציה של 2 אחוזים (שהוא אמצע יעד האינפלציה שנקבע לשנה זו) ותשמור על יעדים אלה בשנים שלאחר מכן - ובהנחה שקצב הצמיחה הריאלי הממוצע של המשק יהיה 4% לשנה - צפוי החוב הציבורי בישראל (ברוטו) לרדת לתקרת התקן האירופי לגביו - 60 אחוזי תוצר - רק בעוד למעלה מ-20 שנה.
ממחלקת המחקר נמסר עוד, כי הוצאות הממשלה הרחבה בישראל הסתכמו ב- 1999 בכ- 55 אחוזי תוצר, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע במדינות האיחוד האירופי - 45.9 אחוזי תוצר. רק בשתיים ממדינות האיחוד האירופי - שבדיה ודנמרק - היה משקרל הוצאות הממשלה הרחבה בתוצר דומה לזה שבישראל ובכל האחרות הן היו נמוכות יותר. כמו כן, על פי אומדני ארגון OECD, צפויה ההוצאה הממשלתית במדינות האיחוד האירופי לרדת ל- 45.4 אחוזי תוצר השנה, ול- 45 אחוזי תוצר בשנת 2001.
במחלקת המחקר מסבירים, כי מדידת הגירעון בצורה שאומצה בישראל בשנת 2000, לצורך דיוני התקציב בממשלה, נבדלת מהמקובל בעולם בכך שהיא מתייחסת לממשלה עצמה בלבד - ללא המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות ולמכ"רים שעיקר הכנסתם מתקבלת מהממשלה - ובכך שהיא מנכה את הפרשי ההצמדה על החוב הציבורי מתשלומי הריבית - בעוד שאף מדינה אחרת אינה נוהגת כך. מאחר ויפתוח המשק הישראלי מבוסס על שילובו בשוק העולמי, גם בחשבון הסחורות והשירותים וגם בחשבון ההון של מאזן התשלומים, חשוב לנסח יעדים על פי הגדרות מקובלות בעולם. על רקע זה, בנק ישראל המליץ זה מכבר להציג את יעדי התקציבגם על פי הגדרות אלה.
לוח 1: גירעון הממשלה בישראל ובמדינות האיחוד האירופי, 2001-1999
(באחוזי תוצר)
השנה
גירעון הממשלה המרכזית בישראל על פי הגדרות התקציב (-)
גירעון (-)/עודף הממשלה הרחבה על פי ההגדרה הבינלאומית3
 
ישראל4
ממוצע האיחוד האירופי5
1999
1-3.49
4.5-
0.1-
 
2-1.10
2.5-
0.2
 
1.75-
4.0-
0.6
 
1) על פי ההגדרה שאומצה על ידי משרד האוצר לצורך נתוני ביצוע תקציב 2000 ויעד הגירעון לשנת 2001.
2) אומדן על סמך ביצוע התקציב עד סוף ספטמבר.
3) כולל את גירעון הממשלה המרכזית, הרשויות המקומיות ו"מדינות" כאשר מבנה הממשל הוא פדראלי, ביטוח לאומי, מלכ"רים שעיקר הכנסתם מתקבלת מהממשלה והפרשי הצצמדה עבור החוב הציבורי במטבע מקומי.
4) מחושב בהנחה שהאינפלציה במשך שנת 2000 תהיה 1.5 אחוזים ובשנת 2001 3 אחוזים.
5) על פי אומדן OECD לשנת 2001.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוח 2:
גירעון הממשלה הרחבה והוצאותיה בישראל ובמדינות האיחוד האירופי - 1999
 
 
 
 
 
סה"כ ההוצאה
גרעון(-)/עודף
 
1999
 
1999
ישראל1
54.7
 
4.5-
גרמניה
45.6
 
1.1-
צרפת
52.2
 
1.8-
איטליה
48.3
 
1.9-
בריטניה
39.3
 
1.1
ספרד
38.6
 
1.1-
הולנד
43.2
 
0.5
בלגיה
47.9
 
0.7-
שבדיה
55.9
 
1.9
אוסטריה
50.7
 
2.0-
דנמרק
54.3
 
3.0
פינלנד
47.1
 
2.3
יוון
43.5
 
1.6-
פורטוגל
44.7
 
1.9-
אירלנד
31.5
 
1.7
ממוצע האיחוד האירופי2
45.9
 
0.1-
1 לגירעון הממשלה על פי הגדרות התקציב (2.5 אחוזי תוצר) נוספים 0.95 אחוז תוצר בגין הפחתת רישום "רווחי בנק ישראל, 0.95 אחוז תוצר בגין הפרשי הצמדה על החוב השקלי, ו- 0.1 אחוז תוצר גירעון הגופים האחרים הנכללים בממשלה הרחבה. להוצאות הממשלה הרחבה, על פי נתוני החשבונאות הלאומית, נוספים הפרשי ההצמדה. עם זאת, על פי חישוב התואם את ההגדרות הבינלאומיות המקובלות באופן מלא יותר, יש להוסיף לגירעון ואת ההכנסות מנהל מקרקעי ישראל ממכירת קרקעות, הפרשי ריבית נטו על חשבון המלוות שלוותה הממשלה בעזרת הערבויות של ממשלת ארצות הברית, ומספר סעיפים נוספים בהם החישוב בתקציב הוא על בסיס מזומן בעוד שעל פי ההגדרות הבינלאומיות המקובלות יש לחשבם על בסיס צבירה. על פי חישוב כזה גירעון הממשלה הרחבה הסתכם ב-5.0 אחוזי תוצר ב-1999 ו- 2.9 אחוזי תוצר בשנת 2000.
2ממוצע פשוט של 14 המדינות המופיעות בטבלה.
 
 
 
 
נתונים: June 2000, No.67 , OECD Economic outlook לוחות 28-30.
 
 
 
 
 

​