לעיקרי תכנית העבודהתקציב בנק ישראל לשנת 2017 נמוך ב-2.5% ביחס לתקציב לשנת 2016.
בנק ישראל מפרסם היום לציבור את עיקרי תכנית העבודה ואת התקציב לפעילותו המנהלית בשנת 2017. המועצה המנהלית של הבנק[1] דנה בתכנית העבודה השנתית שלו, אישרה את התקציב השנתי לפעילותו המנהלית, והניחה את התקציב על שולחנה של ועדת הכספים של הכנסת, כמתחייב מחוק בנק ישראל, התש"ע-2010. התקציב נבנה מתוך מטרה לאפשר לבנק לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו המרכזיים לשנה זו.
בנק ישראל השלים בימים אלו תהליך אסטרטגי של הגדרת יעדי הבנק לשלוש השנים הבאות יעדים אלו ניצבים ביסוד תכנית העבודה והתקציב לשנת 2017, והם גובשו בהתחשב בתמורות ובאתגרים הצפויים במשק הישראלי ובכלכלה העולמית בתקופה זו.
להלן היעדים המרכזיים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק לטובת הציבור והמשק בשנים הקרובות:
1. שמירה על יציבות המחירים
האתגר הכרוך בניהול המדיניות המוניטרית בסביבת ריבית נמוכה מחייב את בנק ישראל להשתמש באופן מושכל בכלי מדיניות שמותאמים לסביבת ריבית זו. יחד עם זאת, הציפיות להתאוששות של המשק העולמי מחייבות את הבנק להתכונן לרה-נורמליזציה של המדיניות המוניטרית בטווח זמן מעט יותר ארוך. לשם כך ימשיך בנק ישראל להתאים את יכולות החיזוי המקרו-כלכליות לתנאים שנוצרו אחרי המשבר וכן להביא בחשבון שיקולים הנוגעים ליציבות הפיננסית בעת גיבוש המדיניות המוניטרית.
2. חיזוק יציבות המערכת הפיננסית ועמידתה בפני משברים
חוסנו הכלכלי והפיננסי של משק מתבטא בין היתר ביכולתו להתמודד עם משברים ולצלוח אותם באופן מיטבי, כפי שהוכח במשבר האחרון. כדי להגביר את מוכנותה של המערכת הפיננסית להתמודדות עם אירועי משבר שונים יפעל בנק ישראל בכמה מישורים: קידום פיקוח יציבותי מותאם סיכון במערכת הבנקאית, קידום פיקוח ואסדרה על מערכות התשלומים והסליקה ועל שירותי התשלום, הקמת ועדה ליציבות פיננסית לשם תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, ייזום ביטוח פיקדונות וכלים לטיפול בבעיות של בנק בקשיים.
3. קידום מערכות ואמצעי תשלום אפקטיביים ואמינים
בנק ישראל אחראי, בין שאר תפקידיו, לאספקה סדירה של מזומנים למשק ולהבטחת קיומן של מערכות תשלומים ושל אמצעי תשלום חלופיים למזומן, כגון צ'קים, מערכת זה"ב, מערכות שב"א ומס"ב, כרטיסי חיוב שונים, ואמצעי תשלום מתקדמים אחרים. בנק ישראל פועל להבטחת האפקטיביות והאמינות של אמצעי התשלום השונים במשק. בשנים הקרובות יקדם בנק ישראל את הנפקת העריכים הבאים - 100 ש"ח ו-20 ש"ח – של הסדרה החדשה של שטרות הכסף, הצפויים להיכנס למחזור עד סוף שנת 2017. נוסף לכך יעסוק הבנק בהגברת השימוש במערכות ואמצעי תשלום מתקדמים, בקידום תשתית לסליקה מהירה ומאובטחת של תשלומים קמעונאים מתקדמים, ושמירה על אמון הציבור במטבע באמצעות הסברה ומניעת זיופים.
4. הגברת התחרות והיעילות במערכת הפיננסית
התחרות במערכת הבנקאית נושאת ערך רב לציבור ולמשק, משום שהיא פועלת להפחתת מחירי השירותים הבנקאיים, לשיפור איכותם ולהרחבת נגישותם לציבור הרחב. החידושים הטכנולוגיים מאפשרים לקדם את התחרות במערכת הבנקאית, שכן הם מקלים על גופים חוץ-בנקאיים להיכנס לתחומים שונים של שוק האשראי – מתן אשראי ישיר, הקמת מערכות שמקשרות בין לווים למלווים, והקמת מערכות שמאפשרות להשוות מחירים, לנתח את צורכי הלקוח, ועוד. בהתאם לכך יפעל בנק ישראל בשנים הבאות להגברת התחרות בתחומי האשראי הקמעונאי, האשראי לעסקים קטנים ומערכות התשלומים והסליקה, וזאת באמצעות תמיכה בשינויים מבניים וטכנולוגיים ובצעדים צרכניים לטובת הציבור הרחב, בהקמת מאגר לאומי לשיתוף בנתוני אשראי, הרחבת הגישה למערכות התשלומים והסליקה לגופים שאינם תאגידים בנקאיים, גיבוש רגולציה מותאמת סיכון לסולקים, גופים חוץ-בנקאיים ובנקים חדשים, פתיחת תשתית כרטיסי החיוב לתחרות ושיפור יעילותה ולקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות והפיננסים.
5. הגנה על לקוחות המערכת הבנקאית
בנק ישראל אחראי להגן על לקוחות המערכת הבנקאית ולהבטיח שהבנקים מעניקים להם יחס הוגן. פעולותיו בתחום זה תורמות לחיזוק אמונו של הציבור במערכת הבנקאית כמו גם לחיזוק אמונו בבנק ישראל כגוף שאמון על אסדרת פעילות זו. בשנים הקרובות יפעל בנק ישראל לשמירה על קשר הדוק בין הפיקוח על הבנקים לנציגי ציבור וארגונים חברתיים ולקידום מודעות פיננסית-בנקאית בקרב קהלי יעד שונים. בנוסף, יפעל הבנק לחיזוק מערך שירות פניות הציבור שלו מול לקוחות המערכת הבנקאית בהקשר זה יש לציין כי בנק ישראל הניע במהלך 2016 פרויקט להנגשת מידע לציבור באמצעות אתר אינטרנט חדשני שיאפשר לציבור לקבל שירותי מידע ולהפיק אישורים דיגיטליים.
6. תמיכה בצמיחה בת-קיימא ומכלילה
ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות, ועמן מיצוי התהליכים שהאיצו את הצמיחה בעשורים הקודמים, מצביעים על כך שהגידול בתוצר לנפש עשוי לרדת באופן משמעותי כבר בהמשך העשור הנוכחי. כדי לסייע לעצב תוואי מדיניות ותהליכים שיתרמו להגדלת פוטנציאל הצמיחה של המשק, ולצד זאת יצמצמו את אי השיוויון והעוני, בנק ישראל ימקד בשנים הבאות את המחקר בתחומים בעלי פוטנציאל לתרום להגדלת הצמיחה ולחלוקת פירותיה לשכבות השונות של האוכלוסייה. בהתאם לזאת, יפעל הבנק לפיתוח המלצות למדיניות כלכלית שתתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית באמצעות הגדלת הפריון, פיתוח התשתיות הפיסיות וההון האנושי וייעול השימוש בהם. כמו-כן, הבנק יקדם עריכת מחקרים בתחומי הרווחה והתעסוקה, במטרה ליצור תשתית להמלצות על צעדי מדיניות שיגדילו את ההכנסות והתעסוקה בכל שכבות האוכלוסייה.
7. קידום המחקר הכלכלי והמידע הסטטיסטי
בנק מרכזי נשען בפעילותו ובקבלת ההחלטות על מחקרים ונתונים סטטיסטיים ענפים. לכן הוא פועל לצמצום הפערים במידע הסטטיסטי והמחקרי ומפתח גישות חדשות לאיסוף נתונים ולעיבודם. הבנק פועל לשלב תחומי מחקר, ידע וכלים שמרחיבים את טווח ההמלצות האפשריות בנוגע למדיניות; לפיתוח ידע ומומחיות בשיטות ובכלים סטטיסטיים מתקדמים; וליישומן של יכולות אלה במטרה לחלץ ידע, לגבש תובנות חדשות, ולחזות התפתחויות במערכת הפיננסית ובכלכלה הישראלית. בנוסף, הבנק שואף להרחיב את ההנגשה של המידע הסטטיסטי לציבור ברחב ולחוקרי הכלכלה, להרחיב את המידע הסטטיסטי בתחומים חדשים בהתאם להתפתחויות הכלכלה ולקידום מחקר כלכלי בסטנדרטים בין-לאומיים בתחומי כלכלת ישראל.
8. ניהול יתרות המט"ח
בנק ישראל מנהל את יתרות המט"ח של המדינה לפי פרופיל סיכון השוק המוגדר בקווים המנחים שמתווה הוועדה המוניטרית. הפרופיל מביא בחשבון את רמת היתרות, את התכנית לרכישות מט"ח שנועדה למתן את השפעתה של הפקת הגז הטבעי על החשבון השוטף, ואת מטרותיה של החזקת היתרות. הקצאת הנכסים של תיק היתרות נקבעת כך שהוא מתאפיין בתוחלת תשואה נאותה במסגרת הרמה הרצויה של סיכון השוק, סיכון האשראי וסיכון הנזילות, ובמסגרת המגבלות הכלולות בקווים המנחים. בשנת 2017 ימשיך בנק ישראל לבחון את הרחבתו של טווח השווקים והנכסים שבהם הוא משקיע את יתרות המט"ח.
בנוסף ליעדים רב שנתיים אלו לטובת הציבור והמשק הכלכלי הישראלי, הציב בנק ישראל כמה יעדים להבטחת קיומו של בנק מרכזי מתקדם, דינמי ואפקטיבי הזוכה לאמון הציבור.
· חיזוק ההיערכות הארגונית להשגת יעדי הבנק
בנק ישראל פועל לחיזוק היערכותו התפעולית והאפקטיביות הארגונית במטרה לייעל את ביצועיו ולהביא להקצאת משאבים מיטבית לאורך זמן. ההיערכות הארגונית כוללת אימוץ טכנולוגיות חדשניות בבנק, חיזוק הרציפות התפקודית והגנת הממד הקיברנטי של בנק ישראל במצבי משבר, שדרוג התשתיות הפיזיות של הבנק והתאמתן לצרכים המשתנים והעמקת המערך לניהול סיכונים בבנק,
· פיתוח ההון האנושי
על מנת לשמור על רמת המקצועיות הגבוהה המאפיינת את בנק ישראל לאורך השנים ישים הבנק דגש על תהליכים המבטיחים גיוס ושימור של כוח אדם איכותי בעל מגוון כישורים, ועל גיבושם ויישומם של כלים חדשים לטיפוח ההון האנושי ולהידוק של שיתוף הפעולה והתיאום עם בנקים מרכזיים ורגולטורים בארץ ובחו"ל.
· העמקת ניהול המידע והידע בבנק
רמת המקצועיות הגבוהה של עובדי בנק ישראל הנשמרת לאורך שנותיו טמונה במידע, בידע ובניסיון שהעובדים צברו במהלך השנים. לפיכך ימשיך הבנק להשקיע מאמצים בפיתוח כלים, שיטות, מערכות ונהלים שיאפשרו שמירה יעילה והשבחה של המידע והידע הנצבר בבנק. בהתאם לכך, יקדם הבנק הקמת מערך לתקשורת פנים-ארגונית ושיתוף מידע, לרבות תשתית טכנולוגית מתאימה, וכן מיסוד וקידום תשתית אינטגרטיבית לניהול ולמיצוי של מאגרי המידע בבנק.
· שימור וחיזוק אמון הציבור בבנק ישראל
אמון הציבור הינו אחד הנכסים העיקריים של בנק מרכזי. אמון זה נסמך במידה רבה על האופן שבו התקשורת מציגה ומסבירה את הארגון ועל המוניטין שיש לו בציבור הרחב. המוניטין מצִדו נסמך על מקצועיות הארגון, אמינותו ויושרתו, ובתחומים אלו בנק ישראל נחשב למוביל במגזר הציבורי. יש חשיבות רבה לשימור של אמון הציבור בבנק ישראל ולהגברתו, משום שהדבר משפר את יכולתו של הבנק לבצע את תפקידיו ולהשיג את יעדיו על פי החוק, לטובת המשק והציבור הרחב. בהתאם לזאת, הבנק ידאג בשנים הקרובות להרחבה והגברת האפקטיביות של הסברת מדיניות בנק ישראל ופעולותיו לקהלי היעד השונים.
תקציב הבנק
תקציב בנק ישראל מתייחס לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.
בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק לכמה תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של החטיבות המקצועיות בבנק); 3) נציגות הבנק בחו"ל; 4) גמלאות; 5) השקעות; 6) הכנסות; 7) עתודה; 8) הדפסת כסף; 9) תפעול קרן אזרחי ישראל לרווחי הגז; 10) שיתוף נתוני אשראי.
התקציב הכולל של בנק ישראל לשנת 2017 מסתכם ב-1,074 מיליון ₪, והוא נמוך נומינלית ב-2.5% יחסית לתקציב לשנת 2016 (1,101 מיליון ₪).
להלן עיקר השינויים בתקציב בנק ישראל לשנת 2017:
השקעות – קיטון של 31.9 מיליוני ₪ (23.9%-), הנובע בעיקר משינויים בלוח התשלומים הצפוי לגבי פרויקט שיפוץ הבניין הראשי בירושלים ותהליך הקמת המרכז הטכנולוגי והחירום, פרויקטים שאושרו בשנים קודמות.
הדפסת כסף – קיטון של 17.5 מיליון ₪ (7.5%-), הנובע בעיקר בשל הצפי לסיום הנפקת סדרת השטרות החדשה בסמוך לתום שנת 2017 עם כניסתם של עריכי ה-100 ₪ ו-20 ₪ החדשים למחזור הכסף.
גמלאות – קיטון של 13.7 מיליון ₪ (4.7%-), הנובע בעיקר מסיום פעימות התשלומים הרטרואקטיביים ששולמו בשנים 2014-2016 בגין הסכם להצמדת הגמלאות למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, בדומה להסכם שנחתם ע"י המדינה בעבר.
שיתוף נתוני אשראי – גידול של 11.2 מיליון ₪ (55.8%+), הנובע מפעולות הבנק ליישום חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016, אשר מסמיך את בנק ישראל להקים ולנהל מאגר לשיתוף בנתוני אשראי ולמנות את בעלי התפקידים הנדרשים לצורך כך. התקציב כולל את מכלול הפעולות ליישום החוק לרבות הקמת המאגר, הקמת המערך של הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, מינוי הממונה על הגנת הפרטיות, הקמת המערך של מנהל המאגר, ומינוי ועדה שתייעץ לממונה על שיתוף נתוני אשראי במתן הוראות לשחקנים שונים אשר יעשו שימוש במאגר.
התקציב לשנים הבאות – 33.9% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד להתחייבויות עתידיות בהשקעות הבנק, ובעיקר לחידוש התשתיות והשיפוץ המתוכנן במבנה הבנק בירושלים ולהקמת המרכז לטכנולוגיה וחירום. 29.6% נוספים מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות נובעים מההרשאה להתחייב בגין הדפסת כסף. 14.6% מתקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מיועד ליישום חוק נתוני אשראי התשע"ו 2016.
בסיס התקציב הכולל את עלויות העבודה, ההשקעות וההוצאות השוטפות של הבנק עומד על 820.6 מיליון ₪, לעומת 842.6 מיליוני ₪, קיטון של 2.6% המשקף יציבות והתייעלות בבסיס התקציב לאורך זמן לאור הגידול בפעילויות הבנק בשנים האחרונות.
תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות ביתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל.
לוח א' – תקציב בנק ישראל לשנת 2017
(נתונים כספיים מוצגים באלפי שקלים חדשים)
[1] המועצה המנהלית הינה גוף שתפקידו לפקח על הפעילות המנהלית של בנק ישראל. המועצה מורכבת ברובה מנציגי ציבור. חברי המועצה המנהלית מקרב הציבור הם: היו"ר מר אורי גלילי , רו"ח יצחק אידלמן ופרופ' נינה זלצמן. חברי המועצה הפנימיים הם: הנגידה ד"ר קרנית פלוג והמשנה לנגידה ד"ר נדין בודו-טרכטנברג.