בנק ישראל פרסם היום את המתווה להקמת אגודות בנקאיות בישראל ("תהליך רישוי והקמת אגודות בנקאיות בישראל") לאחר שקיבל התייחסות מהציבור, וגיבש פתרונות לסוגיות שהוצגו. מסמך זה מפרט את תנאי הסף להקמת אגודות בנקאיות בישראל, ואת השלבים הנדרשים להקמתן, ומהווה תשתית להגדלת מספר השחקנים בתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה, וצעד נוסף באימוץ המלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות.
במטרה להבטיח את כספי המפקידים באגודות בנקאיות, ועל מנת להימנע מהנזק האפשרי של נפילת "שחקנים חדשים" שיגבירו את התחרות לזמן קצר, אך לא ישרדו לאורך זמן, נקבעו קריטריונים אשר יבטיחו את יציבותן של אגודות בנקאיות, כמפורט במסמך - קריטריונים אלו נשארו ברובם ללא שינוי ביחס למתווה שפורסם להערות הציבור. השינויים העיקריים מפורטים להלן:
- כדי להסיר חסמי כניסה בפני אגודות בנקאיות חדשות, ולאפשר את פעילותן על בסיס תשתית מחשובית העונה לסטנדרט הנדרש, יפעל בנק ישראל לקידום חקיקה שתאפשר לתאגיד בנקאי לספק שירותי מחשוב לאגודה בנקאית, במסגרת הסכם מסחרי מפוקח.
- חברי דירקטוריון באגודה בנקאית יוכלו לקבל שכר, ותקבע מגבלה לגבי גובה השכר המותר (בדומה לשכר דירקטורים בחברות לתועלת הציבור).
- דרישת הלימות ההון תוגדר במונחים של "מינוף פשוט" (הון למאזן), במקום מדידה במונחים של "נכסי סיכון" (הון לנכסי סיכון) המקובלת במסגרת המושגית של באזל II. בהתאם, הדרישה שונתה מ- 15% ל- 10%.
- אגודה שבעלי החשבון בה הם בעלי הכנסה נמוכה, תוכל, בנסיבות מיוחדות, לקבל פיקדונות גם ממי שאינם חברי האגודה, בהיקף שלא יעלה על 20% מסך הפיקדונות באגודה.
- הדרישות ממערכי הבקרה והביקורת באגודה בנקאית יותאמו לגודל האגודה (ולא יהיו בהכרח זהים לדרישות מבנק מסחרי).
מהתייחסויות הציבור עלה צורך במתן אפשרות לקיומן של אגודות אשראי זעירות, בין אם כשלב ביניים בתהליך הקמתן של אגודות בנקאיות, ובין אם כדי לענות לצורך של קבוצות שונות לקיים מודלים שונים של פעילות פיננסית בסיסית בהיקפים קטנים. פעילות כזו אינה מהווה סיכון מערכתי ליציבות הפיננסית, בשל גודלה ומאפייניה המוגבלים, ולכן יכולה להתקיים שלא תחת מסגרת של רגולציה יציבותית. אי לכך, ועל מנת לתת מענה לצורך שעלה בהתייחסויות הציבור לאפשר התפתחות של אגודות אשראי זעירות, בנק ישראל יפעל לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו את פעילותן של אגודות אלו, ללא פיקוח יציבותי. ההגדרות המדויקות אשר יבחינו בין אגודת אשראי זעירה לאגודה בנקאית מפוקחת יגובשו במהלך תהליך החקיקה, בהתאמה עם המלצות הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי המטבע.
המתווה שפורסם היום מפרט את הפעילויות והצעדים הנדרשים מצד מי שמבקשים להקים אגודה בנקאית, ואת האופן בו ילווה הפיקוח על הבנקים את תהליך ההקמה של האגודה, עד לקבלת רישיון לעיסוק בבנקאות.
המפקח על הבנקים, דוד זקן: "המתווה הנוכחי יקל על מיזמים כלכליים חברתיים לפעול, לצמוח, ולהתפתח לגוף בנקאי שיתופי. כמו כן, נפעל לאפשר מצב בו בנקים קיימים יספקו שירותי מחשוב לאגודות בנקאיות בהסדר מפוקח, דבר שיקל על כניסתם לשוק. במקביל אנו פועלים להבטיח את יציבות הגופים המנהלים כספי ציבור, שכן פגיעה ביציבות של אגודה בנקאית עלולה לפגוע במהלך כולו, ובסופו של דבר להפחית את הפוטנציאל להגברת התחרותיות במערכת".
למסמך המלאמהי אגודת אשראי בנקאית?
"אגודה בנקאית" היא התאגדות פיננסית שיתופית בבעלות ובשליטת החברים, שאינה פועלת למטרות רווח. אגודה בנקאית נועדה לאפשר לחבריה שירותי ניהול חשבון בנק, חיסכון, קבלת הלוואות, וקבלת שירותים בנקאיים בסיסיים נוספים. שירותים מצומצמים אלו עשויים לספק מסגרת לניהול פעילות עובר ושב, ויכולים להוות תחליף ראוי לניהול חשבון בבנק מסחרי לחלק ניכר מהאוכלוסייה. בעלי מניות החברות באגודה בנקאית, בהיותה מוסד פיננסי שיתופי, הם בעלי החשבונות עצמם, והם אלו שבוחרים את דירקטוריון האגודה. בכל אגודה בנקאית ייקבעו כללים שיגדירו את הזכויות והתנאים לחברות בה, בכפוף לדרישות החוק ובהתבסס על מכנה משותף בין החברים, ורק חבר האגודה יוכל לנהל בה חשבון.
אגודות בנקאיות יפעלו על פי אוריינטציה חברתית, ויציבו לעצמן כיעד את שיפור רווחתם של חבריהן. הרווחים יושקעו בשיפור השירותים לחברים, על מנת להבטיח את רווחתם, ובצמיחה של האגודות עצמן. הקמה של אגודות בנקאיות עשויה לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית שכן מבנה העלויות המצומצם שלהן, והאופי החברתי שלהן, יובילו לכך שהשירותים לחבריהן יהיו זולים יחסית. אגודות אלו עשויות למשוך קהל לקוחות אטרקטיבי, ובכך להוביל בעקיפין לשיפור התנאים במערכת הבנקאית לאותה קבוצת התייחסות.