לדוחות הכספייםבנק ישראל ממלא את התפקידים המוטלים עליו כבנק מרכזי ופועל להשגת המטרות שנקבעו לו על פי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010: שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בצמיחה, בתעסוקה, בצמצום פערים חברתיים וביציבותה של המערכת הפיננסית. פעילותו אינה מיועדת להשאת רווחים. לחלק מהפעולות שהבנק נוקט יש השלכות משמעותיות על דוחותיו הכספיים, אולם לצד אלו יש להשגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו יתרונות כלכליים כלל-משקיים שאינם מתבטאים בדוחות הכספיים.
- הדוחות הכספיים של בנק ישראל לשנת 2017 הושפעו מהמדיניות המוניטרית, ממדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ וממספר מגמות בכלכלה העולמית. השנה התאפיינה הכלכלה העולמית בקצב צמיחה מואץ. שוקי המניות עלו בחדות והמדיניות המוניטרית נותרה מרחיבה עם ריביות נמוכות ואף שליליות בחלק מהמשקים. מנגד נמשך תהליך הנורמליזציה ההדרגתי במדיניות המוניטרית של ארצות הברית, שבה עלתה הריבית שלוש פעמים השנה.
- מאזן הבנק גדל השנה בכ-7 מיליארדי ש"ח (2%) והסתכם בסוף השנה בכ-401 מיליארדי ש"ח. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות מטבע החוץ שנבעה בעיקרה מרווחים, משיערוך נכסים ומרכישות מטבע חוץ שביצע בנק ישראל. את אלו קיזזו חלקית הפרשי שער שליליים על השווי השקלי של היתרות, בעיקר כתוצאה מייסוף השקל מול הדולר.
- בשל חוסר האיזון המטבעי[1] המאפיין את מאזן הבנק, ובשל העובדה שהדוחות הכספיים מוצגים במטבע מקומי, קיימת השפעה של השינויים בשערי החליפין של השקל מול המטבעות שבהן נקובות יתרות מטבע החוץ במאזן, הבאה לידי ביטוי בתנודות גדולות בשווין השקלי. הבנק אינו פועל לגדר את ההשפעה של שינויים אלה ואינו פועל להשאת התשואה במונחי שקלים אלא במונחי הנומרר[2], בכפוף לקווים המנחים שמתווה הוועדה המוניטרית. נוסף לכך, בשנים האחרונות הגדיל הבנק בהדרגה את שיעור יתרות מטבע החוץ המושקע במניות, והדבר השפיע משמעותית על תשואת תיק היתרות. אולם הרווחים מעליית שווין של המניות אינם נכללים בדוח הרווח וההפסד של הבנק כל עוד הם אינם ממומשים, והם נזקפים לחשבונות השיערוך.
- ב-2017 רשם הבנק רווח מפעילותו הפיננסית של כ-140 מיליון ש"ח. הרווח הפיננסי נבע מהגידול בהכנסות מיתרות במטבע חוץ ומקיטון ההוצאות על הפרשי שער.
- בשנים האחרונות עלו הרווחים מיתרות מטבע החוץ על ההוצאות בגין הכלים המוניטריים. מגמה זו נמשכה גם השנה, בעיקר עקב הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לבין המשקים שבהם מושקעות היתרות, ועקב עלייה ברווח ממרכיב המניות בשל העליות שנרשמו בשווקים ובשל עלייה במשקלן ביתרות מטבע החוץ.
- ההפסד השנתי נבע בעיקר מהפסדים מהפרשי שער שליליים עקב היחלשות הדולר מול השקל. אולם את רוב הפרשי השער השליליים קיזזו חשבונות השיערוך (שנצברו בעקבות היחלשות השקל בשנים קודמות), והם לא באו לידי ביטוי בדוח הרווח וההפסד; זאת בהתאם לכללי החשבונאות הנהוגים בבנק ישראל והמקובלים בבנקים מרכזיים בעולם.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2017 בכ-401 מיליארדי ש"ח, גידול של כ-7 מיליארדי ש"ח (2%) ביחס לשנת 2016. הגידול בצד הנכסים נזקף ברובו לעלייה ביתרות מטבע החוץ.
בצד ההתחייבויות נבע הגידול המשמעותי ביותר (1) מגידול של כ-12 מיליארדי ש"ח בבסיס הכסף שבמחזור, המורכב משטרי הכסף שבמחזור ומפיקדונות העובר ושב השקליים בתאגידים הבנקאיים, ו-(2) מגידול של כ-9 מיליארדי ש"ח בכלי הספיגה המוניטריים נטו – מק"ם ופז"ק. חלק מהספיגה נגזר מהצורך לספוג את עודפי הנזילות שחרגו מעבר לביקוש לבסיס הכסף, כדי למנוע לחץ לירידת הריבית אל מתחת לרמה שקבעה הוועדה המוניטרית.
בשנת 2017 נרשם הפסד של 788 מיליוני ש"ח, לעומת הפסד של 5.3 מיליארדי ש"ח בשנת 2016. אולם השנה רשם הבנק רווח מפעילות פיננסית (לעומת הפסד אשתקד) בעיקר כתוצאה מהכנסות מיתרות מטבע החוץ (כ-6 מיליארדי ש"ח, לא כולל רווחים לא ממומשים), שמהם קוזז ההפסד מהפרשי שער על היתרות הנקובות במטבע חוץ (כ-5.6 מיליארדי ש"ח מעבר לירידה בחשבון השיערוך), הפסד שנוצר בעיקר עקב היחלשות הדולר. להפרשי שערים השפעה גדולה ותנודתית על הרווח וההפסד שהבנק מדווח בדוחות הכספיים, עקב חוסר האיזון המטבעי הקיים במאזן הבנק.
על פי כללי החשבונאות הנהוגים בבנקים מרכזיים, רווחים לא ממומשים כתוצאה משיערוך של ניירות ערך סחירים לשוויים ההוגן ומהפרשי שער על יתרות במטבע חוץ, וכן רווחים והפסדים מהפרשים אקטואריים, נזקפים לחשבונות השיערוך ואינם נרשמים בדוח הרווח וההפסד, אלא רק עם מימושם. לעומת זאת, שיערוכים שליליים נזקפים לדוח הרווח וההפסד. בדוח הרווח וההפסד לא נכללו רווחים לא ממומשים הנובעים משיערוך ניירות הערך הסחירים; אלה באו לידי ביטוי בהגדלת חשבון השיערוך במאזן. מדובר בעיקר בעליית ערך תיק המניות, שהסתכמה בכ-4.7 מיליארדי ש"ח. זו אינה מוכרת כרווח בדוחות הכספיים, ולכן אינה באה לידי ביטוי בדוח הרווח וההפסד. כמו כן לא נכללו (1) הפסדים מהפרשי שער על היתרות הנקובות במט"ח, בעיקר בגין הדולר, בהיקף של כ-19.5 מיליארדי ש"ח, אשר קוזזו מרווחים שנצברו בחשבון השיערוך, ו-(2) רווח לא ממומש מהפרשי שער חיוביים, בעיקר בגין האירו, בסך של כ-3.2 מיליארדי ש"ח, אשר הגדיל את חשבון השיערוך במאזן.
יתרת חשבונות השיערוך, המבטאת רווחים שאינם ממומשים, עמדה בסוף שנת 2017 על כ-13.5 מיליארדי ש"ח, ולכן יתרת הגירעון בניכוי חשבונות השיערוך הסתכמה בכ-48.8 מיליארדי ש"ח בלבד. זאת לעומת גירעון של 62.2 מיליארד ש"ח שנרשם במאזן.
[1] בעוד שהרוב המוחלט של הנכסים במאזן נקוב במטבע חוץ, ההתחייבויות עיקרן שקליות.
[2] ראו פירוט בדין וחשבון על השקעת יתרות מטבע החוץ לשנת 2017. בדוח זה תשואת ההחזקה של תיק היתרות נמדדת במונחים של סל מטבעות – הנומרר. הנומרר הוא הרכב הכולל שלושה מטבעות – דולר, אירו ושטרלינג – המשקף את השימושים האפשריים ביתרות.