רשות ניירות ערך, בראשות יו"ר ענת גואטה והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, בראשות המפקח יאיר אבידן, קיימו היום כנס משותף בנושא רפורמת הבנקאות הפתוחה כצעד לקידום מערכת פיננסית פתוחה. הכנס מתקיים לקראת כניסתו לתוקף של חוק שירותי מידע פיננסי בחודש יוני 2022, המועד בו יוכלו חברות להציע שירותי מידע פיננסי לציבור הרחב.
הרפורמה מבוססת על העיקרון כי המידע האישי של כל לקוח ולקוחה שייך להם והם רשאים להחליט לאן לנייד מידע זה. הלקוח רשאי לפתוח את המידע האישי בפני שחקנים חדשים במערכת הפיננסית, על מנת לקבל מחברות פינטק (טכנולוגיה פיננסית) הצעות לשירותים פיננסיים מותאמים אישית לצרכיהם והכל באופן דיגיטאלי, נגיש ומתקדם. הטמעת שירותים חדשים אלו נועדו להגדיל את התחרות במערכת הפיננסית, להרחיב את מגוון השירותים הפיננסיים המוצעים ללקוחות, ולהגביר את ההכלה הפיננסית.
הרפורמה צפויה לשנות את האופן בו הציבור צורך שירותים פיננסיים יומיומיים, כגון: ריכוז המידע הפיננסי עבור הלקוח בכלל השירותים הפיננסים שלו, השוואת עלויות של שירותים פיננסיים, קבלת הצעות ערך מתחרות, פיזור השירותים הפיננסיים בין גופים שונים בקלות וביעילות ועוד. מהלך זה וצעדים נוספים להגברת התחרות במערכת הפיננסית מאפשרים כניסת שחקנים חדשים, לרבות חברות הפינטק.
הכנס נפתח בדבריו של המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן: "אנו משוכנעים שיש מקום לקדם מערכת פיננסית פתוחה שבה הלקוח, בהתאם לבחירתו, יבחר את האופן בו יצרוך את שירותיו, כמו גם, יאפשר את השימוש בנכס המידע שבבעלותו. כך יוכלו הלקוחות לקבל הצעות ערך ומוצרים מותאמים יותר, ייעוץ טוב יותר, שירות מגוון יותר, חווית לקוח טובה יותר וכן גם הכלה פיננסית במגוון שירותים ומוצרים פיננסים. בבנקאות פתוחה יציבה ופעילה יש בכדי להביא ערך ללקוח וגם לשחקנים הפעילים בתחום. זו הסיבה שאנחנו נרגשים לקראת הפתיחה של האקו-סיסטם מעבר לגבולות המערכת הבנקאית. נקודת המפנה צפויה בחודש דצמבר 2023, אז צפויים כל סלי המידע להיכנס לתוקף ביחס לכלל הלקוחות והתאגידים. אני מודה ליו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה ולצוות הרשות על חלקם בשיתוף הפעולה הכן והפורה, לקידום האקו-סיסטם של מערכת פיננסית פתוחה בישראל."
לדברי המפקח המלאיםבדבריה, יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה ואמרה כי: "כדי להצליח ברפורמה משמעותית כמו רפורמת העולם הפיננסי הפתוח חייבים שותפות אסטרטגית חזקה ואמיצה ולכן, אני רוצה להודות למר יאיר אבידן המפקח על הבנקים ולכל צוות הפיקוח על הבנקים. יחד אנחנו מחויבים להצלחת הרפורמה וליצירת השפעה ממשית על הציבור בישראל. הציבור הישראלי ילמד איך להפוך את המידע הפיננסי הפרטי שלו לנכס שיניב לו ערך דרך אופטימיזציה של עלויות והתאמה אישית טובה יותר של חבילת המוצרים הפיננסיים הנכונה לו. שירות מידע פיננסי הוא רק הצעד הראשון ברפורמה ושירותי תשלום הם הצעד הבא והם חלק בלתי נפרד מחיי הצרכנים הפיננסיים ולכן פתיחת השוק הזה צפויה להביא להגברת תחרות במקטעים פיננסים נוספים בעתיד. באירופה שוק התשלומים הוא זה שהניע קדימה את רפורמת שירותי המידע, בעוד בישראל התשתית החוקית והטכנולוגית בתחום שירותי המידע רחבה הרבה מעבר למידע אודות תשלומים. למעשה בכך ישראל מקדימה את אירופה".
הכנס עסק בכל ההיבטים הקשורים בעולם פיננסי פתוח ובהם יישום רפורמת הבנקאות הפתוחה, הליך הרישוי למתן שירותי מידע, שינוי דפוסי הצריכה של השירותים הפיננסיים, הרגולציה על מקורות המידע, הסטנדרט המשמש לבנקאות פתוחה, חווית הלקוח ועוד. הציגו בכנס מגוון גורמים מהארץ ומהעולם: מנהלת מערך שירותי מידע פיננסי ורישוי ברשות ניירות ערך, רו"ח אורלי קורן, הציגה את הליך הרישוי שמובילה הרשות לצורך קבלת רישיון לאספקת שירותי מידע לציבור. מנהלת יחידת החדשנות בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - אילנית מדמוני, הציגה את היבטי הרגולציה ויישום הרפורמה במערכת הבנקאית. מנכ"ל ויזם משותף של חברת Ozone Financial technology - כריס מייקל, אשר הציג את האתגרים והתובנות מיישום הרפורמה של הבנקאות הפתוחה באנגליה; סמנכ"ל הטכנולוגיה של חברת Finaro - איליה דובינסקי, הציג את החזון של קבוצת ברלין, המהווה ועדה מייעצת הכוללת מומחים מכל העולם בתחום מערכת הפיננסית הפתוחה. מנהל המחקר של חברת Tink - יאן ואן וונו, הציג את הערך המוסף לצרכן כחלק מהתובנות של יישום הרפורמה באירופה. בנוסף, בכנס התקיים פאנל שעסק בפיתוח שוק הפינטק בישראל בהנחיית סגנית מערך שירותי מידע פיננסי ברשות ניירות ערך, עו"ד אביטל קרופניק, ובו השתתפו: מנהלת פעילות בלקסטון ישראל - יפעת אורון , מנהלת גלובאלית של חדשנות והשקעות בסיטי מעבדת חדשנות (Citi Innovation Lab) - אורנית שנער ושותף מנהל בTeam8 פינטק - יובל טל.
רקע: עיקרי חוק שירותי מידע פיננסי
מידע פיננסי הוא מידע על אודות הפעילות הפיננסית של הלקוח שמתנהלת אצל הגופים הפיננסיים שהוגדרו כמקורות מידע וכוללים, בין היתר: תנועות ויתרות בחשבון עובר ושב בשקלים חדשים או במטבע חוץ; מידע אודות הפעילות של הלקוח בכרטיסי חיוב; מידע על אודות האשראי של הלקוח, לרבות ריביות בגינו; מידע על החסכונות של הלקוח; מידע על תיק ניירות הערך שמחזיק הלקוח.
המידע הפיננסי של הלקוח מועבר באמצעות מערכת מקוונת מאובטחת שדרכה מחויב הגוף הפיננסי לתת גישה למידע הפיננסי. בשלב הראשון, הגופים הפיננסיים המחויבים על פי חוק להנגיש את המידע הפיננסי של לקוחותיהם הם בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בהמשך ידרשו לכך גם נותני אשראי חוץ בנקאי, חברות ביטוח וחברות המנהלות קופות גמל ביחס למידע בנושא אשראי.
נותן שירות מידע פיננסי אשר קיבל רישיון מרשות ניירות ערך, לדוגמא חברת פינטק, יהיה רשאית לקבל, בהסכמת הלקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי אודותיו, המצוי בידי מקורות מידע פיננסיים שונים, לדוגמא בנק. במקביל, הצעת החוק מטילה על מקורות המידע חובה לאפשר לנותני השירות גישה מקוונת למידע של לקוח, בכפוף להסכמתו, באמצעות ממשק מאובטח. על בסיס המידע האישי, יוצעו ללקוח שירותים מקוונים הכוללים, בין היתר, ריכוז מידע פיננסי המתקבל ממקורות מידע שונים; השוואת מחירים, עלויות או תשואות; העברת מידע לספקים פיננסיים לשם קבלת הצעות מתחרות; וכן ייעוץ בדבר התנהלות כלכלית.
בנוסף, הצעת החוק קובעת כי השימוש במידע פיננסי של לקוח יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הכלכלית בלבד. כמו כן, במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות מידע פיננסי לבין לקוח, נקבעו מגבלות שונות. לדוגמא, מצב של ניגוד עניינים עלול להיווצר כאשר נותן מידע פיננסי משמש גם כיצרן של מוצרים או שירות פיננסי ולכן נקבע כי נותן שירות המצוי במצב זה, לא יוכל לתת שירות של השוואת עלויות או תיווך בנוגע למוצרים או שירותים אלה.
הצעת החוק נועדה להבטיח תחרות הוגנת ושוויונית בין הגורמים הפיננסיים הפעילים בשוק. בהתאם לכך, המידע אינו מועבר באופן חד-סטרי בין גופים המתחרים על שיווק מוצר פיננסי בעל תכליות דומות.