ביום 28.6.2015 החליטה ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, להטיל עיצום כספי בסך 4.2 מיליוני ש"ח על בנק לאומי לישראל בע"מ, בגין הפרות של הוראות מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 שהבנק ביצע[1]; העיצום שהוטל מבוסס על הפרות וליקויים שהתגלו בביקורת של הפיקוח על הבנקים שנערכה בבנק בשנת 2014.

הבנק ערער על החלטת הוועדה לבית משפט השלום בירושלים[2] בגין 7 מתוך 9 מקרים בהם הפר את חובתו לדווח על פעולה בלתי רגילה לפי סעיף 9 לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001.

בית המשפט דחה את ערעור הבנק; בפסק הדין נקבע בין היתר:

1.           בית-המשפט הדגיש את חשיבות משטר איסור הלבנת הון ותפקידם של הבנקים בדיווחים על פעולות בלתי רגילות.

2.           כל המקרים שהובאו בפני בית המשפט נשאו מאפיינים שעוררו חשד והצריכו בירור מצד הבנק.

3.           בית המשפט קבע שאין מקום להתערב בהחלטת הוועדה, שלא קיבלה את טענות הבנק לפיהן בוצעה בדיקה מספקת להסרת החשד.

4.           בית המשפט דחה  את טענת הבנק לפיה היכרות עם הלקוח מייתרת את חובתו בבירור פרטים לגבי פעולות המעוררות חשד.

5.           בית-המשפט דחה את טענות הבנק בדבר פגמים בהליך הטלת העיצום שפגעו בזכותו להליך הוגן.

 

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים מייחס חשיבות רבה לכך שהבנקים יעמדו בכל דרישות החוק לאיסור הלבנת הון. רק לאחרונה הצטרפה ישראל לכוח המשימה הבינלאומי בנושא (FATF) אשר ציין לטובה את פעילות הפיקוח על הבנקים בתחום. אני שמחה על כך שבית המשפט נתן גיבוי לפעילות הפיקוח בתחום זה".

 

 לפסק הדין המלא 


​

 

​