התפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השני של 2023

לצפייה בהודעה כקובץ לחץ כאן

לצפייה בנתונים בקובץ אקסל

להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השני של השנה:

• ברביע השני של השנה נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי בשיעור של כ-1.6%. עם זאת, נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרה זו, הן במגזר העסקי והן במגזר משקי הבית, שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
• יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-2.1% (כ-27 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו וכן מהפיחות השקל מול הדולר ומעליית מדד המחירים לצרכן.
• גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה: יתרת החוב לדיור גדלה בשיעור של כ-1.2% לרמה של כ-556 מיליארדים, שיעור גידול הנמוך מזה של ארבע השנים הקודמות; על אף עלייה זו נמשכת ההאטה בנטילת משכנתאות חדשות.
• נמשכת הירידה שהחלה ברביע הקודם ביתרת החוב לא-לדיור (כ-1 מיליארדי ש"ח) לכ-230 מיליארדים, כתוצאה מירידה ביתרת החוב לגופים המוסדיים שקוזזה מעט מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.

 

• החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]
• מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע השני של שנת 2023 נמשכה העלייה ביתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-27 מיליארדי ש"ח (2.1%) לרמה של כ-1.3 טריליונים, עם זאת נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרה זו שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
• העלייה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מגיוסי חוב נטו בהיקף של כ-18 מיליארדי ש"ח שהתרכזו במרבית אפיקי הגיוס - הלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות ואג"ח בארץ. פיחות של כ-2.4% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-1.4% במדד המחירים לצרכן[2] תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מפירעונות נטו בחוב שגויס באמצעות אג"ח בחו"ל. (איורים 1,2).
• שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב לבנקים ולמלווים החוץ-בנקאים המשיך לרדת גם ברביע זה בהמשך לירידה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אך נותר עדיין גבוה - בחוב לבנקים נרשם שיעור גידול שנתי של כ-11% לעומת 14% ברביע הקודם ובחוב למלווים החוץ בנקאים כ-4% לעומת 7%. בשנתיים האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים.
• ברביע השני של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-14 מיליארדי ש"ח, גבוה מעט מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-13 מיליארדים בממוצע לרביע). כמחצית מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי בדומה לרביע הקודם. (איור 3).

בחודש יולי 2023 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-3 מיליארדי ש"ח, נמוך מהממוצע הגיוסים החודשי של הרביע השני של השנה (כ-5 מיליארדים בממוצע חודשי). חברות מענף הנדל"ן והבינוי מהוות כמחצית מהגיוסים בחודש זה.

• ברביע השני של השנה המרווח[3] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם בכ-0.29 נק' האחוז, לכ-1.56 נק' האחוז; בחודשים יולי-אוגוסט 2023 מרווח זה הוסיף להצטמצם עד לרמה של כ-1.47 נק' האחוז. (איור 4).

לוח 1: התפלגות החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי¹

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

• החוב של משקי הבית
• ברביע השני של שנת 2023 נמשך הגידול ביתרת החוב של משקי הבית לרמה של כ-786 מיליארדי ש"ח (עלייה של כ-5 מיליארדים, 0.7%). עם זאת, נמשכה ההאטה בקצב גידולה השנתי של יתרה זו שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
• מקור העלייה ביתרת החוב של משקי הבית הוא ביתרת החוב לדיור (כ-6 מיליארדי ש"ח), ברובה לבנקים, שגדלה ברביע זה בשיעור דומה לזה של הרביע הקודם - כ- 1.2%, ונמוך ביחס לארבע השנים הקודמות; נמשכת הירידה שהחלה ברביע הקודם ביתרת החוב לא-לדיור (כ-1 מיליארדי ש"ח) לכ-230 מיליארדים, כתוצאה מירידה ביתרת החוב לגופים המוסדיים שקוזזה מעט מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי.
• השפעות אלה הביאו להמשך ההאטה בקצבי הגידול השנתיים של יתרת החוב לדיור ויתרת החוב לא-לדיור, אם כי שיעור הגידול השנתי של שתי יתרות החוב נותר חיובי – שיעור גידול שנתי של כ-7% ביתרת החוב לדיור, וכ-0.5% ביתרת החוב לא-לדיור. (איור 5).
• ברביע השני של שנת 2023 נטילת משכנתאות חדשות הסתכמה בכ-18 מיליארדי ש"ח, נמוך משמעותית מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-34 מיליארדים). נמשכה ההאטה בנטילת משכנתאות חדשות ובחודש יולי 2023 הן הסתכמו בכ-6 מיליארדי ש"ח. (איור 6).

 

לוח 2: יתרות החוב של משקי הבית¹

 

 

 

איור 6: סכום ההלוואות החדשות לרכישת דירת מגורים שהעמידו הבנקים לציבור (משכנתאות)

 

ראה קישור למידע נוסף בנושא המופיע באתר הבנק בדף יתרות האשראי במשק, קישור לנתוני משכנתאות, קישור לנתוני מחירים בבנקים.

 

[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.

[2] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.

[3] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.