לצפייה בהודעה כקובץ לחץ כאן

לצפייה בנתונים בקובץ אקסל לחץ כאן

  • יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הראשון של שנת 2023 בכ-26 מיליארדי דולרים (כ-4%) ועמדה בסוף מרץ על כ-669 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מעליה במחירי ניירות הערך הזרים שמוחזקים על ידי תושבי ישראל.
  • יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-5 מיליארדי דולרים (כ- 1%) ועמדה בסופו על 480 מיליארדי דולרים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מהשקעות ישירות נטו.
  • עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל עלה במהלך הרביע הראשון בכ-21 מיליארדי דולרים (12%) ועמד בסופו על כ-188 מיליארדים.
  • עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע הראשון בכ-10 מיליארדי דולרים (5%) ועמד בסוף מרץ על כ-220 מיליארדי דולר.
  • היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך הרביע הראשון נותר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על כ- 29.5%.

 

לוח 1: יתרות הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל והשינויים בהם

  1. יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע הראשון של שנת 2023 בכ-26 מיליארדי דולרים (כ-4%) ועמדה בסוף מרץ על כ-669 מיליארדים. העלייה ביתרה נרשמה בכל אפיקי ההשקעה ,בעיקר עליה ביתרת ההשקעות בתיק ניירות ערך למסחר וביתרת נכסי הרזרבה.

  • שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע הראשון בכ-2.5 מיליארדי דולרים (כ-2.2%), בעיקר כתוצאה מרווחים שנצברו להשקעה.
  • שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הראשון בכ-11 מיליארדי דולרים (כ-5.5%), בעיקר כתוצאה מעליית מחירי ניירות הערך הזרים המוחזקים ע"י תושבי ישראל .

במהלך הרביע הראשון נרשמו השקעות נטו בתיק ני"ע בחו"ל בהיקף של כ-0.7 מיליארד דולר; השקעות באגרות חוב בהיקף של כ-4.5 מיליארדי דולרים קוזזו בחלקן ע"י  מימושים במניות זרות בהיקף של כ-3.8 מיליארדי דולרים. 

מרבית המימושים במניות בוצעו על ידי המשקיעים המוסדיים ועיקר ההשקעות באגרות חוב זרות בוצעו על ידי הבנקים, המשקיעים המוסדיים וקרנות נאמנות.  (תרשים 1)

  • שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרביע הראשון בכ-1.2 מיליארד דולרים (כ-0.9%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של המשקיעים המוסדיים בקרנות השקעה בהיקף של כ-2.9 מיליארדי דולרים והפקדות נטו בפיקדונות של תושבי ישראל בחו"ל (כולל בנקים) בהיקף של כ-2.4 מיליארדים. השקעות אלו קוזזו בחלקן על ידי ירידה באשראי לקוחות בהיקף של כ-3.6 מיליארדים. (תרשים 2)

  • שווי נכסי הרזרבה עלו במהלך הרביע הראשון בכ-6.3 מיליארדי דולרים (כ-3.2%) והגיע בסוף מרץ לרמה של כ-200 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מעליית מחירים בהיקף של כ-4.3 מיליארדי דולרים.
  • הרכב התיק בחו"ל: במהלך הרביע הראשון, משקלם של מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל נותר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על רמה של 44%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב עמד בסוף הרביע על 56%.

   2. יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-5.4 מיליארדי דולרים (כ-1.1%) ועמדה בסופו על 480 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מהשקעות נטו ובפרט מהשקעות ישירות .

  • שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע הראשון בכ-1.3 מיליארדי דולרים (כ-0.6%) בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות נטו בהון מניות בהיקף של כ-4.8 מיליארדים, מתוכן כ-1.3 מיליארדי דולרים בגין רווחים שנצברו להשקעה.
  • שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע הראשון בכ-3.2 מיליארדי דולרים (כ-1.8%) כתוצאה מעליית מחירי המניות בהיקף של כ-3.8 מיליארדים. מנגד, פיחות השקל מול הדולר במהלך הרביע הקטין את השווי הדולרי של תיק ההשקעות.
  • שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, ירד ברביע הראשון בכ-9.7 מיליארדי דולרים ועמד בסוף מרץ על כ-78 מיליארדים. הקיטון בשווי התיק נבע בעיקר ממימושים במק"מ על ידי תושבי חוץ, מירידה במחירי ניירות הערך ומפיחות השקל מול הדולר. (תרשים 3 ותרשים 4).

  • שווי ההשקעות האחרות במשק עלה במהלך הרביע הראשון בכ-0.9 מיליארדי דולרים (כ-1.6%) לרמה של 58 מיליארדים. עיקר העלייה כתוצאה מהפקדות נטו בפיקדונות של תושבי חוץ בארץ בהיקף של כ- 2.9 מיליארדים שקוזזה בחלקה על ידי ירידה באשראי ספקים בהיקף של כ-1.6 מיליארדים.
  • יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק ירדה במהלך הרביע הראשון בכ-0.6 מיליארדי דולרים (0.1%) לרמה של כ- 152 מיליארדים.
  • היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג במהלך הרביע הראשון נותר ללא שינוי ועמד בסוף מרץ על כ- 29.5%. (תרשים 5)

  3. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל

העלייה ביתרת הנכסים בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת ההתחייבויות הביאה לעליה של כ-21 מיליארדי דולרים (12%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף מרץ על 188 מיליארדים (תרשים 6)

  1. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל במכשירי חוב בלבד

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), עלה במהלך הרביע הראשון בכ-10.5 מיליארדי דולרים (5%) ועמד בסוף מרץ על כ- 220 מיליארדים (תרשים 7).

יתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ברביע הראשון בכ-10 מיליארדי דולרים ועמדה בסופו על כ-372 מיליארדים, מתוכם כ-200 מיליארדים הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.4 מהחוב החיצוני ברוטו.

מידע נוסף בנושא הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל זמין בקישור זה.