לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
לצפייה במסיבת העיתונאים לחץ כאן
- האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון, מקיפה מנעד רחב של סעיפים, ועומדת על 5.2%. נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות.
- הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות כולן בתוך תחום היעד.
- הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסביבת המגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט ביחס לאשתקד. שוק העבודה הדוק, ושיעור התעסוקה ממשיך לשהות ברמה המבטאת תעסוקה מלאה. עם זאת, שיעור המשרות הפנויות מוסיף לרדת במתינות.
- חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומציגה שני תרחישים אפשריים על רקע אי-הוודאות הרבה הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט והשלכותיהם הכלכליות.
- היקף הפעילות בשוק הדיור מתמתן. במחירי הדירות ממשיכה ההתמתנות בקצב העלייה. מספר העסקאות והיקף המשכנתאות שניטלו מוסיפים לרדת. לעומתם, מחירי השכירות המשיכו במגמת העלייה.
- מאז החלטת המדיניות האחרונה שערי החליפין אופיינו בתנודתיות גבוהה– כשבסיכום התקופה נחלש השקל מול הדולר ב-1.5%, מול האירו ב-3.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-2%.
- בעולם, סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה אך מצויה במגמת התמתנות. עם זאת, מדדי הליבה במדינות שונות הוסיפו לעלות. גם העלאות הריבית בעולם נמשכות אך הקצב מתמתן.
לקובץ הנתונים המלווה את ההודעה לחץ כאן
נתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית 03.04.2023
הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה ומלווה בשוק עבודה הדוק, אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. האינפלציה רוחבית ועדיין מצויה ברמה גבוהה. לכן, הוועדה החליטה על העלאת הריבית. תוואי הריבית יקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
הפעילות הכלכלית במשק הישראלי מצויה ברמה גבוהה אם כי ישנה התמתנות מסויימת במספר אינדיקטורים. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. האינפלציה נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפים. אמנם נרשמה התמתנות באינפלציה השנתית בחודש פברואר, אך בקצב נמוך מההערכות המוקדמות. המשך המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת בפעילות הכלכלית בישראל לצד האטה בקצב האינפלציה.
מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5% בחודש פברואר 2023. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים, ירדה מעט בפברואר לעומת רמתה בינואר, ומצויה מעל הגבול העליון של היעד ועומדת על 5.2% (איור 1). עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות (איור 36). בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5.1%, וכך גם האינפלציה בניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה (איור 2). קצב העלייה השנתי של הרכיבים הלא-סחירים במדד, המשקפים בעיקר את מדד הדיור וענפי השירותים עומד על 5.5%, בדומה לחודש הקודם. לעומתו, קצב העלייה של הרכיבים הסחירים במדד ירד ועומד על 4.8% (איור 3). הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות עלו, ונמצאות בסביבת הגבול העליון של תחום היעד (איור 6). הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך ירדו מעט ומצויות בתוך תחום היעד (איור 7). הוועדה מעריכה כי תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה.
הפעילות הכלכלית במשק נמצאת בסביבת המגמה ארוכת הטווח, אך קצב התרחבותה הואט ביחס לאשתקד. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש פברואר ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם (איור 17). הלחץ בשרשראות האספקה מוסיף להתמתן (איור 23). מגבלת הציוד וחומרי הגלם עליה מדווחות החברות בסקר המגמות של הלמ"ס מצויה במגמת ירידה בענפים השונים ואף חזרה בענף הבניה לרמתה טרם משבר הקורונה. יצוא הסחורות והשירותים האט ביחס לשנה שעברה, אך רמת היצוא עודנה גבוהה (איור 21). במקביל חלה החמרה מסויימת במגבלת ההזמנות ליצוא עליהן דיווחו חברות התעשייה, אם כי היא עודנה נמוכה. בענפי השירותים המייצאים, שרמת פעילותם גבוהה במיוחד, היצוא נותר ללא שינוי בחודש ינואר 2023 לעומת חודש דצמבר 2022, זאת לאחר מספר חודשי התמתנות. יבוא מוצרי הצריכה ונכסי ההשקעה התייצב ויבוא חומרי הגלם ממשיך להצטמצם (איור 22). בהכנסות ממסים, שעלו מאוד ביחס לתקופה שלפני הקורונה, מתחיל להשתקף שינוי מגמה.
שוק העבודה הדוק ושיעור התעסוקה ממשיך לשהות ברמה המבטאת תעסוקה מלאה. שיעור התעסוקה של גילאי 15+ (61.4%) עלה בפברואר, והוא גבוה במקצת ביחס לטרום משבר הקורונה. שיעור התעסוקה בגילי העבודה העיקריים (25-64, 79%), גבוה גם הוא ביחס לטרום המשבר (איור 25). שיעור האבטלה בקרב גילאי 15+ (3.9%), ירד בהשוואה לחודש קודם ושיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים נותר כפי שהיה בינואר (3.5%) (איור 26).
במקביל, שיעור המשרות הפנויות, המשקף את הביקוש העודף לעובדים, מוסיף לרדת במתינות, למרות ירידה זו הוא עודנו מצוי ברמה גבוהה (איור 27). שיעור המשרות הפנויות בענף ההייטק ממשיך לרדת, במקביל לירידה החדה בגיוסי ההון ביחס לרמות הגבוהות שנרשמו ב-2021 ותחילת 2022, ועומד כיום על רמה נמוכה מהשיעור הממוצע בשנת 2019. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש פברואר חלה ירידה במגבלת המחסור בעובדים עליה דיווחו החברות בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. השכר הממוצע למשרת שכיר בחודש ינואר 2023 משקף עלייה בשכר הריאלי, לאחר שחיקה מתמשכת שחלה בו במהלך 2022. חרף כך הוא עדיין נמוך מקו המגמה (איור 30).
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומציגה שני תרחישים אפשריים על רקע אי-הוודאות הרבה הנובעת מתהליכי החקיקה הנוגעים למערכת המשפט והשלכותיהם הכלכליות.
- בתרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך, החטיבה מבצעת את הניתוח כבכל רבעון. בתרחיש זה התוצר בשנת 2023 צפוי לצמוח בשיעור של 2.5% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5% (איור 16). שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4.1% ו-4% בהתאמה. שיעור האינפלציה הממוצע ברבעון הרביעי בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3.9% ובסוף שנת 2024 הוא צפוי לרדת ל-2.3%. בנוסף, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-59% ב-2023 ו-58% ב-2024.
- בנוסף, מציגה החטיבה תרחיש המציג ניתוח של השלכות כלכליות אפשריות במידה ששינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. תרחיש זה מלווה באי-ודאות גבוהה מהתרחיש הסטנדרטי, לגבי עוצמת והתמדת הזעזועים, ולכן הניתוח מוצג על פני 3 שנים כמיקשה אחת. התחזית מציגה אינדיקציה של ההשפעה על ההתפתחויות הכלכליות ושל סדרי הגודל שלה בשלוש השנים הקרובות. במקרה שבו ההשפעה של השינויים נחלשת מהר יחסית, הפגיעה מוערכת בכ-0.8% תוצר בכל שנה בממוצע על פני התקופה בשלוש השנים הנבחנות.[1] במקרה בו תפיסת הציבור (השווקים הפיננסיים, המגזר הריאלי והצרכנים במשק) תהיה שההשפעה של שינויי החקיקה תתמיד, הפגיעה מוערכת בכ-2.8% מהתוצר בממוצע לכל שנה בשלוש השנים הבאות.
היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-14.6% (איור 12), ובנתוני הקצה רואים התמתנות של קצב העלייה וזו עמדה בחודש פברואר על 0.1% בלבד. נמשכת הירידה בהיקף העסקאות ובביצועי המשכנתאות; בחודש פברואר ניטלו משכנתאות בסך 5.7 מיליארדי ש"ח, כמחצית מהסכום בפברואר אשתקד (איור 13). על-אף ירידת מספר העסקאות בשוק הנדל"ן, מבחינת מדדי שוק העבודה בענף הבנייה אין כרגע סימנים להאטה. על פי נתוני הלמ"ס, במהלך הרבעון האחרון של שנת 2022 נרשמה האטה בהתחלות הבנייה אך הרמה השנתית נותרה בהיקף גבוה של כ-67 אלף התחלות בשנת 2022. במקביל, ב-2022 נרשמה עליה מתונה בנתוני גמר הבנייה – 52 אלף יחידות דיור, כאשר גם מספר היתרי הבנייה שניתנו שוהים ברמה גבוהה של כ-78 אלף יחידות דיור. מחירי השכירות עלו ב-0.5% בפברואר. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בפברואר המשיך לעלות ועומד על 6.8% בשנה האחרונה.
בשוק ההון המקומי ירדו מדדי המניות בתקופה הנסקרת ומתחילת השנה משקפים מדדי המניות בישראל ביצועי חסר לעומת מדדי המניות בעולם. תשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו במעט וזאת בשונה מהמגמה העולמית שאופיינה בירידת תשואות. במרווחי איגרות החוב הקונצרניות נרשם גידול (איור 14). לפי סקר המגמות של הלמ"ס הקושי בהשגת אשראי של העסקים השונים ממשיך לשהות ברמה נמוכה יחסית (איור 15).
בתקופה הנסקרת השקל נחלש מול הדולר ב-1.5%, מול האירו ב-3.3% ובמונחי השער האפקטיבי ב-2% (איור 8). שערי החליפין אופיינו בתקופה זו בתנודתיות גבוהה.
בעולם, הפעילות הכלכלית מוסיפה להיות מתונה. כשברקע, מחד האירועים סביב קריסת בנק SVB, בנק שהתמחה באשראי לתעשיית היי-טק, והעלייה בסיכון של המערכת הבנקאית העולמית, ומאידך הצטמצמות החשש ממיתון חריף באירופה והפעילות הכלכלית המתגברת בסין, גם אם בקצב מתון מההערכות המוקדמות. תחזיות הצמיחה ל-2023 של בתי ההשקעות עודכנו מעט כלפי מעלה במרבית הגושים (איור 31). מדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים עלו, כאשר מדד המשקים המפותחים שב להצביע על התרחבות כלכלית בפעילות לראשונה מאז יוני אשתקד (איור 32). נתוני היקף הסחר העולמי לחודש ינואר 2023 הוסיפו להצביע על האטה בקצב הפעילות העולמית. רכיב ההזמנות לייצוא שבמדד מנהלי הרכש, המהווה מדד מקדים לנתוני הסחר העולמי, מצביע על כך שגם בחודשים הבאים צפויה התמתנות מסויימת בהיקף הסחר העולמי. מדדי המניות המובילים נסחרו בתנודתיות מוגברת ורובם נמצאים מעט מעל רמתם בתחילת התקופה הנסקרת. מחירי הנפט ירדו מעט.
סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה אך מצויה במגמת התמתנות. במרבית המדינות המפותחות, הגם שהאינפלציה הכללית התמתנה, מדדי הליבה הוסיפו לעלות (איור 35). העלאות הריבית בעולם נמשכות אך הקצב מתמתן. בארה"ב, נתוני הפעילות ממשיכים להצביע על פעילות חזקה יחסית ושוק העבודה ממשיך להיות הדוק. מדד המחירים לצרכן (CPI) עמד בפברואר על6.0%, בדומה לתחזיות החזאים ומדד ה-PCE עמד בחודש זה על 5.0%, מעט מתחת לציפיות המוקדמות. ה-Fed העלה את הריבית בפגישתו האחרונה ב-25 נ.ב. השווקים צופים אפשרות להורדת ריבית סביב אמצע השנה והריבית הטרמינלית הצפויה נמוכה יותר מאשר בתחילת התקופה. בגוש האירו, נתון האינפלציה המקדים לחודש מרץ הפתיע כלפי מטה ועומד על קצב שנתי של 6.9% לעומת של 8.5% בפברואר, ירידה שהיא מעבר לתחזיות החזאים. מנגד, אינפלציית הליבה בגוש המשיכה לעלות. ה-ECB העלה את הריבית ב-50 נ.ב. בבריטניה מגמת ההתמתנות באינפלציה נבלמה והיא שבה לעלות ל-10.4%, לעומת צפי החזאים להמשך התמתנות. הבנק המרכזי (BOE) העלה את הריבית ב-25 נ.ב. נוספות.
סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-17/4/2023. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22/5/2023.
[1] הניתוח בתרחיש זה מתבסס על מודל רבעוני המשמש כלי לניתוח מחזורי עסקים ולתחזיות חטיבת המחקר המפורסמות מידי רבעון. לכן התחזית עוסקת בטווח של שלוש שנים בלבד. ניתוח של ההשפעות הפוטנציאליות ארוכות הטווח צריך להתבסס על מודל צמיחה ארוכת טווח של המשק.