לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן
לפרסומים נוספים אודות השקל הדיגיטלי לחץ כאן
הבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS), בנק ישראל, והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושוודיה סיכמו את פרויקט Icebreaker, שחקר את היתרונות והאתגרים הפוטנציאליים בשימוש במטבעות דיגיטליים קמעונאיים של בנקים מרכזיים (retail CBDC) לביצוע תשלומים בינלאומיים, ככל והבנקים המרכזיים יחליטו להנפיק מטבעות דיגיטליים (CBDC) בעתיד.
שיתוף הפעולה בין המרכז הנורדי של ה-BIS Innovation Hub, בנק ישראל, והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה עמד על ההיתכנות הטכנית של ביצוע תשלומים חוצי גבולות ומטבעות בין מערכות ה-CBDC הניסיוניות של שלושת הבנקים המרכזיים.
כמפורט בדוח שמתפרסם היום [קישור], בפרוייקט יושמה גישת "Hub and Spoke" לחיבור המערכות של המדינות השונות. פעולת תשלום חוצת גבולות בפרויקט מתבססת על שני תשלומים מקומיים: המשלם מבצע תשלום במטבע הדיגיטלי של מדינת המקור אל הזרוע המקומית של "ספק מט"ח" – גורם שמחזיק ב-CBDC של לפחות שתי מדינות. במקביל, אותו "ספק מט"ח" מבצע באמצעות הזרוע שלו במדינת היעד תשלום במטבע של מדינת היעד אל הצד שמקבל את התשלום. כך, כל מטבע נשאר במערכת של הבנק המרכזי שהנפיק אותו, ואינו עובר בשום שלב למערכת של מדינה אחרת.
ברוב מערכות התשלומים הקיימות לתשלומים חוצי גבולות, אין למשלם יכולת בחירה בכל הנוגע לשער החליפין בו תתבצע העסקה, מכיוון שאין לו יכולת לבחור מי יהיה הגורם שמולו תתבצע המרת המט"ח. במודל שפותח בפרויקט Icebreaker, ספקי מט"ח רבים יכולים להגיש ציטוטי שער חליפין ל-Hub – המערכת שמקשרת בין ה-CBDCs השונים - אשר בוחרת באופן אוטומטי את הציטוט הכדאי ביותר עבור משתמש הקצה.
מערך תחרותי זה מצמצם את הסיכון לכך שלא תהיה נזילות מספקת בצמד המטבעות הרצוי, סיכון שיכול להביא לגידול בעלויות ולעיכובים בביצוע העסקה. תרומה נוספת לתחרות על שירות המרת המט"ח נובעת מכך שבמודל נעשה שימוש במטבעות מגשרים, הנותנים מענה למצב בו אין ציטוט לשער חליפין בין שני מטבעות קצה ספציפיים, או שהציטוט הישיר מייצג שער חליפין לא כדאי.
הפרויקט הוכיח גם כי מודל ה-Hub and Spoke יכול להפחית את סיכוני הסליקה וסיכוני צד נגדי באמצעות שימוש בכסף של הבנק המרכזי לביצוע תשלומים בו זמניים, וניתן להשלים תשלומים חוצי גבולות תוך מספר שניות. מדינות ששוקלות לבנות CBDC לצרכים מקומיים, ימצאו בפרוייקט מודל להרחבת הפונקציונליות של המערכת המקומית והשירותים המתקדמים שהיא תוכל לאפשר, גם לתשלומים חוצי גבולות.
בנקים מרכזיים השוקלים retail CBDC יוכלו להפיק מפרוייקט Icebreaker תובנות מעמיקות לגבי הטכנולוגיות בהן ניתן להשתמש, חלופות המדיניות, והאפשרויות הטכניות הקיימות. המודל שבבסיס הפרוייקט מציב דרישות טכניות מאוד מינימליות, שקיומן נחוץ בכדי לשלב מערכות CBDC מקומיות הפועלות על טכנולוגיות שונות (כפי ששולבו בפרוייקט המערכות הניסיוניות של שלושת הבנקים המרכזיים), ובכך המודל מאפשר סקלביליות, אינטראופרביליות ופשטות.
אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל: "אם ישראל תשיק שקל דיגיטלי, יהיה חשוב מאוד שנעשה זאת על פי הסטנדרטים העולמיים המתפתחים, כך שישראלים יוכלו להשתמש בשקל הדיגיטלי גם לתשלומים חוצי גבולות יעילים ונוחים. אמנם, תידרש עוד עבודה רבה בכדי שהמודל של Icebreaker יהפוך לסטנדרט עולמי, אך התובנות מהפרויקט המוצלח הזה חשובות מאוד – הן עבורנו בבנק ישראל והן עבור קהילת הבנקים המרכזיים בעולם. אני מודה ל-BIS Innovation Hub ולעמיתינו מהבנקים המרכזיים של שבדיה ונורבגיה, וכמובן גם לצוות המקצועי והמסור שלנו כאן בבנק ישראל, על שיתוף הפעולה האפקטיבי והעבודה המקצועית".
Cecilia Skingsley, ראש ה-:BIS Innovation Hub "פרויקט Icebreaker מביא ערך יחודי. בראש ובראשונה, הוא מאפשר לבנקים המרכזיים אוטונומיה כמעט מלאה בעיצוב CBDC מקומי, ועל בסיס זה מספק מודל שיאפשר להתאים את ה-CBDC המקומי לתשלומים בינלאומיים".
Torbjørn Hægeland, מנהל בכיר ליציבות פיננסית, הבנק המרכזי של נורבגיה: "שמחנו להשתתף באחד הנסיונות הראשוניים לבחינת השימוש ב-retail CBDC לתשלומים חוצי גבולות, יחד עם שותפינו מהבנקים המרכזיים של ישראל ושבדיה ומה-BIS Innovation Hub. פרויקט זה תורם למאמץ הגלובלי החשוב לשיפור התשלומים חוצי הגבולות. בנוסף, הוא הוסיף ערך משמעותי לתהליך הבחינה של CBDC מקומי שאנו מקיימים בבנק המרכזי של נורבגיה".
Aino Bunge, המשנה לנגיד, הבנק המרכזי של שבדיה: "בעוד שתשלומים מקומיים הפכו בשנים האחרונות זולים, בטוחים ויעילים יותר, תשלומים חוצי גבולות בין מטבעות עדיין כרוכים בעלויות גבוהות, איטיות וסיכון. כאשר שוקלים הנפקה של CBDC חשוב לכלול כבר בשלב מוקדם את הפוטנציאל לשימוש בו בתשלומים בין מטבעות שונים. פרוייקטIcebreaker הוא פרויקט מעניין שמראה כיצד מערכות CBDC שונות במדינות שונות יכולים לאפשר עסקאות מיידיות בין מטבעות שונים, ולהביא תועלת רבה מאוד למשתמשי הקצה. הפרויקט היה גם דוגמה מצויינת לשיתוף פעולה ושיתוף ידע בין הבנקים המרכזיים המשתתפים וה-BIS. למרות שנותרו הרבה שאלות פתוחות שיהיה צריך להמשיך להעמיק בהן, Icebreaker הוא יוזמה מעניינת ותרומה חשובה לדיון העולמי לגבי האופן בו ניתן לשפר את עסקאות התשלום המערבות מטבעות שונים".
