לניתוח כל התפתחויות החוב בשנת 2024 ראו 'החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי' בחלק א' של פרסום 'מבט סטטיסטי 2024'.
להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי[1] ברביע הרביעי של השנה:
- יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי (העסקי ומשקי הבית) גדלה ברביע הרביעי של השנה לכ-2.2 טריליוני ש"ח (2%). שיעור הגידול השנתי ביתרת החוב עלה לכ-7%, בהמשך לעלייה שנרשמה ברביע הקודם, ולאחר מגמת הירידה שנרשמה בו מהרביע השלישי של שנת 2022. שיעור זה נמוך בהשוואה לשיעורי הגידול שנרשמו בשנים הקודמות.
- יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-2% (כ-26 מיליארדי ש"ח) לכ-1.4 טריליונים בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו, מרביתם ע"י הלוואות בנקאיות שהתרכזו במגזר העסקים הגדולים וכן באמצעות אג"ח סחירות בארץ.
- הנפקות אג"ח של המגזר העסקי בארץ הסתכמו ברביע זה בשווי של כ-17 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים; כשני שליש מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות.
- גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה לכ-845 מיליארדי ש"ח בעיקר כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לדיור (כ-13 מיליארדים, 2%) שמקורה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים; יתרת החוב לא-לדיור גדלה בכ-0.3% לכ-235 מיליארדים.
- החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[2]
- מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע הרביעי של שנת 2024 גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי בהיקף של כ-26 מיליארדי ש"ח (2%) לרמה של כ-1.4 טריליונים. העלייה ביתרה נבעה מגיוסי חוב נטו משמעותיים שהסתכמו בכ-32 מיליארדי ש"ח, המשך לגיוסים הגבוהים שנרשמו ברביע הקודם, והורכבו בעיקרם מהלוואות בנקאיות שהתרכזו במגזר העסקים הגדולים. באפיק האג"ח הסחירות בארץ נרשמה גם תנועה חיובית ברביע זה בהיקף של כ-6 מיליארדי ש"ח. העלייה ביתרת החוב קוזזה במקצת כתוצאה מייסוף של כ-1.7% בשקל מול הדולר וכן מירידה של כ-0.1% במדד המחירים לצרכן[3] שהקטינו את השווי של החוב הנקוב במט"ח והצמוד לו וכן הצמוד-מדד.
- השפעות אלו הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי ביתרת החוב של המגזר העסקי המשיך לגדול גם ברביע זה לכ-8% לאחר מגמת הירידה שנרשמה מהמחצית השנייה של שנת 2022; התפתחות זו השתקפה הן בחוב הבנקאי והן בחוב החוץ בנקאי. (איורים 1, 2).
- ברביע הרביעי של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-17 מיליארדי ש"ח, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-15 מיליארדים בממוצע לרביע). כשני שליש מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3).
בחודש ינואר 2025 הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-6 מיליארדי ש"ח, דומה לממוצע הגיוסים החודשי של הרביע השלישי של השנה. חברות מענף הנדל"ן והבינוי היוו כ-57% מהגיוסים בחודש זה.
- ברביע הרביעי של השנה המרווח[4] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם לכ-1.08 נק' אחוז, ובחודשים ינואר-פברואר 2025 אף המשיך להצטמצם עד לרמה של כ-0.94 נק' אחוז, רמה נמוכה יחסית לשלוש השנים האחרונות. (איור 4).
[1] נתוני החוב לבנקים מבוססים על נתוני המאזניים החודשיים ולא על נתוני הדוחות הכספיים השנתיים, שכן נכון למועד כתיבת הודעה זו טרם פורסמו לציבור נתוני הדוחות ל-2024 .
[2] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.
[3] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.
[4] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.