לפני שבעה עשורים, ב-1 בדצמבר 1954, החל לפעול הבנק המרכזי של מדינת ישראל, שקמה רק מספר שנים קודם לכן.
כפי שאמר אז ראש הממשלה משה שרת בטקס הפתיחה: 'הערב, בכינוס החגיגי הזה, אנחנו מסמנים הקמת נדבך חדש לבניין מדינתנו, על ידי הכרזה על ייסוד הבנק הממלכתי של מדינת ישראל, שייקרא: בנק ישראל'.
מילים אלו משקפות את החזון שעמד בבסיס הקמת הבנק - הצורך במוסד כלכלי ממלכתי שיהווה עמוד תווך בבניין המדינה הצעירה.
חזון זה היה המשך ישיר לתפיסתו של בנימין זאב הרצל, שכבר בקונגרס הציוני הראשון הדגיש את חשיבותו של גוף פיננסי יציב ומקצועי להגשמת החזון הציוני.
הערב, אנו מתכנסים לציון אבן דרך היסטורית - שבעים שנה להקמת בנק ישראל.
בראשית דבריי אני מבקש להודות למארגני הערב החגיגי הזה, ולכל מי שעמל על הפקת האירוע, שמשקף את רוח המצוינות המאפיינת את הבנק.
ערב זה הוא גם הזדמנות להביע הערכה עמוקה לכל עובדי בנק ישראל לדורותיהם.
הישגי הבנק לאורך שבעים שנותיו הם תוצר של מחויבות, מקצועיות ונחישות של אלפי עובדים ומנהלים שראו בעבודתם שליחות לאומית. מורשת זו של מצוינות ומסירות ממשיכה להנחות אותנו גם כיום.
בערב חגיגי זה, אבקש לשרטט את סיפורו של בנק ישראל מאז הקמתו, לתאר כיצד התפתח והפך למוסד מקצועי ועצמאי הזוכה להערכה בינלאומית ולאמון הציבור; ולשתף באתגרים ובהזדמנויות שיעמדו בפנינו בעשורים הבאים.
סיפורו של בנק ישראל מתחיל בתקופה מאתגרת.
המדינה הצעירה, שאך זה חגגה את יום הולדתה השישי, התמודדה עם אתגרים כלכליים חסרי תקדים:: קליטת גלי עלייה, בניית מוסדות מהיסוד, והצורך לייצב את המטבע החדש.
בתנאים אלה, הקמת בנק מרכזי היה צעד מכריע בבניין המדינה.
עם הקמתו, הופקד הבנק על ניהול המדיניות המוניטרית, יציבות המטבע תמיכה בצמיחה ובתעסוקה.
מעמדו העצמאי של הבנק התחזק לאורך השנים, תהליך שהגיע לשיאו בחוק בנק ישראל החדש ב-2010.
עצמאות זו, מאפשרת לנו – ומחייבת אותנו - לקבל החלטות, לעיתים אף קשות וכואבות, ולהביע עמדות ברורות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, גם כשאלה אינם פופולריים.
בשנותיו הראשונות, הבנק הנפיק את הלירה הישראלית, ניהל יתרות מטבע חוץ, קבע ריביות והחל לפקח על מערכת הבנקאות.
במקביל, הבנק היה שותף פעיל בעיצוב המדיניות הכלכלית של המדינה הצעירה.
באותן שנים היה בנק ישראל אחד המקומות הבודדים שהעסיק שדרת כלכלנים מקצועיים בעלי הכשרה אקדמית.
מציאות זו הובילה לכך שהבנק החל לשמש כיועץ הכלכלי לממשלה. מה שהחל כצורך מעשי, קיבל עם השנים מעמד מוסדי וחוקי התקף עד היום.
בשנות החמישים והשישים התמודד הבנק עם אתגר כפול: תמיכה בפיתוח המואץ של המשק לצד שמירה על יציבות המטבע והמערכת הפיננסית.
בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, הונחו גם היסודות למערכת בנקאית יציבה והוטמעו סטנדרטים בינלאומיים של פיקוח ובקרה על הבנקים.
כל אלו סייעו לבסס את מעמדו הבינלאומי של הבנק, שממשיך להתחזק עד היום, כפי שאנחנו רואים בהערכה הבינלאומית שהבנק זוכה לה.
את פירות מדיניות זו אנו רואים היטב בימים אלה - כאשר יציבותה של המערכת הבנקאית מהווה עוגן משמעותי למשק הישראלי, בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים, כפי שזו באה לידי ביטוי במשבר הקורונה ובמלחמת 'חרבות ברזל'.
בעוד שהשינויים המבניים בשנות ה-60 הניחו את התשתית למערכת בנקאית יציבה, העשורים הבאים היוו תקופה מאתגרת במיוחד בתולדות המשק הישראלי.
האינפלציה הגואה בשנות השבעים הפכה בשנות השמונים להיפר-אינפלציה של מאות אחוזים בשנה.
זו הייתה תקופת מבחן עבור בנק ישראל, שנדרש להתמודד עם אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדות המדינה.
המאבק באינפלציה המחיש את האיזון העדין בין עצמאות הבנק בניהול המדיניות המוניטרית לבין הצורך בסנכרון מושכל עם צעדי המדיניות הפיסקלית של הממשלה.
נקודת המפנה הגיעה ב-1985, עם תכנית הייצוב הכלכלית.
זו הייתה שעתו הגדולה של שיתוף הפעולה בין הממשלה לבנק ישראל, שהיה שותף מרכזי בעיצוב התוכנית ובביצועה.
הצלחת תכנית הייצוב לא הייתה מובנת מאליה. היא דרשה נחישות יוצאת דופן, ונכונות של הציבור לשאת בנטל הכבד של הריסון התקציבי והמוניטרי.
אך ההצלחה הייתה ניצחת: האינפלציה ירדה בחדות, המשק התייצב, ונוצרו התנאים למעבר לכלכלת שוק ליברלית ומודרנית.
שנות התשעים:
שנות התשעים פתחו פרק חדש בתולדות הבנק והמשק הישראלי.
תהליכי הליברליזציה והגלובליזציה חייבו התאמת מדיניות ומעבר למשטר יעד אינפלציה, שהדגיש יציבות מחירים על פני ניהול שער החליפין.
צעדים אלה קידמו את המשק הישראלי אל עבר כלכלה מודרנית ומתקדמת בסטנדרטים בינלאומיים.
תהליך זה הגיע לשיאו בעשור הראשון של שנות ה-2000, עם עיגון עצמאות הבנק בחוק בנק ישראל החדש מ-2010, שהניח תשתית למהפכה בניהול המדיניות המוניטרית.
בפרט, החוק הביא להקמת הוועדה המוניטרית, הכוללת נציגי ציבור בעלי מומחיות כלכלית ופיננסית ובכירים מהבנק, אשר מופקדת על קביעת המדיניות המוניטרית.
במקביל, הוקמה המועצה המינהלית, המורכבת מנציגי ציבור עם רקע עשיר ממגוון תחומים, המפקחת על ניהולו התקין של הבנק ומהווה נדבך חשוב במבנה הממשל התאגידי המודרני שלו.
המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 היה מבחן משמעותי למדיניות הפיקוח של בנק ישראל.
בעוד בנקים ומוסדות פיננסיים רבים בעולם קרסו, והמשקים שלהם נכנסו למיתון עמוק, המערכת הבנקאית הישראלית הפגינה עמידות יוצאת דופן.
זה לא היה מקרי - הפיקוח הקפדני של בנק ישראל, שלעיתים נתפס כשמרני מדי, הוכיח את עצמו בשעת מבחן.
משבר 2008 לימד את העולם שיעור חשוב: יציבות המערכת הבנקאית היא נכס לאומי שיש לשמור עליו מכל משמר.
פיקוח יציבותי הדוק אינו מותרות או נטל מיותר - הוא תנאי הכרחי לצמיחה בריאה של המשק.
כאשר המערכת הבנקאית יציבה, היא יכולה למלא את תפקידה החיוני בתיווך הפיננסי ובהעמדת אשראי למשקי הבית והעסקים, גם - ובעיקר - בעתות משבר.
במקביל לשמירה על היציבות, הבנק פועל באופן עקבי לקידום התחרות במערכת הבנקאית.
זאת, מתוך הבנה שאין סתירה בין השניים כל עוד התחרות מקודמת באופן אחראי ומדורג. למעשה, מערכת בנקאית תחרותית ויעילה מסייעת לשימור האמון במערכת, ולכן גם ליציבותה לטווח ארוך.
משבר הקורונה, שפרץ בראשית 2020, העמיד בפני המשק אתגרים חסרי תקדים שחייבו תגובה מהירה ומקיפה.
בנק ישראל פעל במספר מישורים מרכזיים:
הפעלנו לראשונה כלים מוניטריים חדשניים, ובהם רכישות נרחבות של אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, ביצוע עסקאות החלף וריפו עם הגופים המוסדיים, והפעלת כלי מימון ייעודיים לתמיכה באשראי לעסקים קטנים וזעירים.
במקביל, פיתח הבנק מערך חדשני של אינדיקטורים כלכליים שאפשרו מעקב יומיומי אחר מצב המשק.
כלים אלה, יחד עם תחזיות כלכליות מותאמות למצב החירום, סייעו למקבלי ההחלטות לעצב את המדיניות בזמן אמת ותרמו להפחתת אי-הוודאות.
במסגרת תפקידו כיועץ כלכלי לממשלה, מילא הבנק תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר.
הבנק קידם את התפיסה שחומרת המשבר מחייבת סיוע ממשלתי נרחב למשק, תוך ניצול החוסן הפיסקלי שנבנה בשנים שקדמו למשבר בד בבד עם שמירה על אחריות פיסקלית.
המדיניות המהירה והמקיפה של בנק ישראל בכובעיו השונים תרמה לכך שהפגיעה במשק הייתה מתונה יחסית, והמשק הישראלי נמנה בין המשקים המפותחים שהתאוששו במהירות הרבה ביותר מהמשבר.
עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, התמודד המשק עם עליית אינפלציה משמעותית, כחלק מתופעה שאפיינה את מרבית המדינות המפותחות.
האינפלציה נבעה משילוב של מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבות, ומהפרעות בשרשראות האספקה העולמיות.
המגמה האינפלציונית התעצמה עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהביאה לזינוק נוסף במחירי האנרגיה והסחורות.
בנק ישראל הגיב במהירות ובנחישות, וביחס להתפתחות האינפלציה, היינו בין הראשונים בעולם להעלות את הריבית.
כתוצאה מכך, האינפלציה בישראל עלתה פחות מרוב המדינות המפותחות, והייתה צפויה לחזור ליעדה במהלך הרבעון הראשון של 2024.
בראשית 2023, ניצב המשק בפני אתגר חדש - תוכנית הממשלה לשינויים במערכת המשפט.
במסגרת תפקידו כיועץ כלכלי לממשלה, הציג בנק ישראל בפני מקבלי ההחלטות והציבור את הקשר ההדוק בין עצמאות וחוזקת המוסדות לבין צמיחה ויציבות כלכלית, ואת ההשלכות הכלכליות האפשריות של המהלכים המתוכננים כפי שנתפסו על ידי השווקים הפיננסיים וגופים בין לאומיים.
הניתוח הצביע על עליית פרמיית הסיכון של המשק והיחלשות משמעותית של השקל - תהליכים שהקשו על המאמץ להשבת האינפלציה ליעד.
לאורך כל התקופה הדגשתי, ואני מבקש לשוב ולהדגיש את חשיבות חוזקם ועצמאותם של המוסדות, לאור הקשר ההדוק בינם לבין צמיחה כלכלית ויציבות פיננסית.
למרות זאת, בשנת 2023, טרם פרוץ המלחמה, ולאחר צמיחה גבוהה במיוחד ביציאה מהקורונה, נראה היה כי המשק מתחיל להתייצב.
האינפלציה התמתנה, תוך צפי לחזרה ליעד, יחס החוב לתוצר ירד, שיעור התעסוקה עלה והצמיחה התמתנה והתקרבה למגמתה ארוכת הטווח.
אולם, ב-7 באוקטובר, מתקפת הטרור הרצחנית על מדינת ישראל העמידה בפני המשק אתגרים כלכליים חסרי תקדים בעוצמתם ובמורכבותם.
בשונה מהקורונה, שהייתה תופעה גלובלית, הפעם ניצבנו בפני אתגר ייחודי לישראל.
מיד עם פרוץ המלחמה פעלנו בנחישות להבטחת היציבות הפיננסית, והתפקוד הנאות של השווקים.
נקטנו בצעדים חסרי תקדים בשוק מטבע החוץ, שתרמו לייצוב שער החליפין ולשמירה על היציבות הפיננסית.
במקביל, פעלנו בשיתוף עם מערכת הבנקאות להקלות משמעותיות על לווים שנפגעו מהמשבר, תוך התמקדות במפונים, במשרתי המילואים ובני משפחותיהם, ובעסקים קטנים ובינוניים.
תפקיד מרכזי נוסף בתקופה זו היה הסיוע בעיצוב המדיניות הפיסקלית.
היינו שותפים פעילים בבניית תקציב המדינה לשנת 2024 ובגיבוש מסגרת התקציב לשנת 2025, תוך הדגשת החשיבות של איזון בין הצרכים המיידיים של המשק לבין שמירה על אחריות פיסקלית.
בפרט, הדגשנו כי לצד ההכרח בהגדלת תקציב הביטחון, חיוני להגדיר תוואי ברור של יחס חוב תוצר מתמתן שישקף אחריות פיסקלית, כדי לשמר את אמון השווקים בכלכלה הישראלית.
עמדותינו המקצועיות והעקביות בנושאים אלה, לצד ההיסטוריה הארוכה של ניהול מוניטרי אחראי, תרמו תרומה מכרעת ליציבות השווקים בתקופה מאתגרת זו.
למעשה, המוניטין הבינלאומי של בנק ישראל מהווה כיום נכס אסטרטגי למשק הישראלי כולו.
בעוד המשק הישראלי מתמודד עם אתגרי המלחמה, האמון הבינלאומי ביציבות המשק ובאיכות הניהול המוניטרי מהווה עוגן משמעותי.
מעמד זה לא נבנה בין לילה, ולא על ידי נגיד אחד - הוא פרי של עשרות שנות עבודה מקצועית, שמירה על עצמאות, ומחויבות ליציבות ולשקיפות.
אלו, התאפשרו הודות למסירות ולמקצועיות יוצאת הדופן של עובדי הבנק, בעבר - ובהווה.
המוניטין המקצועי והבינלאומי של בנק ישראל הוא תוצר ישיר של עבודתכם המסורה, של המחויבות העמוקה שלכם ליעדי הבנק, ושל ההקפדה הבלתי מתפשרת על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
ההיסטוריה של בנק ישראל משקפת תהליך מתמשך של התאמה והתחדשות אל מול אתגרים משתנים.
כפי שבעבר השכלנו להתאים את כלי המדיניות שלנו לאתגרי השעה - מהמאבק באינפלציה של שנות השמונים ועד להתמודדות עם משברי העשור האחרון - כך אנו נערכים היום לאתגרי העתיד.
המהפכה הדיגיטלית משנה את העולם הפיננסי והופכת אותו לדינמי ומורכב מתמיד.
לאור זאת, ביצענו שינויים מבניים בעולם הפיננסי: הקמת שני בנקים חדשים וקידום מגוון רחב של צעדים לקידום התחרות, קידום עולם התשלומים והעמקה בתחום המטבעות הדיגיטליים – פרטיים וציבוריים.
התפתחויות טכנולוגיות אלו מחייבות אותנו לפתח כלים חדשים, להתאים את מסגרת הפיקוח, ולהבטיח שהמערכת הפיננסית תמשיך לשרת את צורכי המשק בצורה יעילה ובטוחה.
במקביל, תפקידו של בנק ישראל כגוף מקצועי המספק ייעוץ כלכלי לממשלה צפוי להתחזק עוד בשנים הבאות.
המורכבות הגוברת של האתגרים הכלכליים, והצורך בראייה ארוכת טווח ובלתי תלויה, מחייבים המשך פיתוח היכולות המחקריות והמקצועיות של הבנק.
אלו, יאפשרו לנו להמשיך ולספק לממשלה את הניתוחים המעמיקים והייעוץ המקצועי הנדרשים להתמודדות עם האתגרים המרכזיים העומדים בפני המשק הישראלי.
לסיכום,
שבעים שנה חלפו מאז הקמת בנק ישראל. בשנים אלו הפך הבנק ממוסד צעיר במדינה צעירה, לבנק מרכזי מוביל הזוכה להערכה בינלאומית.
המפתח להצלחה זו היה ונותר המחויבות המקצועית והנחישות של עובדי הבנק לאורך הדורות, לצד שמירה על עצמאות הבנק והמחויבות שלו לטובת המשק הישראלי.
אני משוכנע שעקרונות אלה ימשיכו להנחות אותנו גם בהתמודדות עם אתגרי העתיד.
לסיום, אני מבקש לייחל לימים של שלום, לשובם של החטופות והחטופים, לחזרתם בשלום של החיילות והחיילים, להחלמתם המהירה של הפצועים, ולהשבת ולחיזוק הביטחון לכלל תושבי המדינה.
תודה רבה.