דוח המדיניות המוניטרית המחצית הראשונה של 2024

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

רקע כללי: במהלך המחצית הראשונה של 2024 נמשכה מלחמת "חרבות ברזל". רצועת עזה הייתה זירת הלחימה העיקרית בראשית המחצית, ובמקביל נמשכה והתעצמה לאורך המחצית הלחימה בגבול הצפוני. זאת לצד הסלמה בזירה האיראנית, שהתבטאה במתקפת טילים מסיבית, באפריל, וסוכלה.

המדיניות המוניטרית: במהלך המחצית התמקדה המדיניות המוניטרית בהפחתת אי-הוודאות, ובייצוב השווקים הפיננסיים, בפרט שוק המט"ח, לצד שמירה על יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. בעת החלטת הריבית של ינואר 2024 נראה היה שעל אף סביבת אי-הוודאות הגבוהה, התנאים הגאופוליטיים והכלכליים במגמת שיפור לעומת החלטות אוקטובר ונובמבר 2023; כן ניכרו ירידה מתמשכת של סביבת האינפלציה והתאוששות משמעותית של הפעילות הכלכלית. נוסף על כך נראה היה שהמלחמה לא תתרחב לחזיתות נוספות, החשש מפיחות משמעותי התמתן, ומבחינה פיסקלית נראה היה שהממשלה תבצע התאמות תקציביות נדרשות. בהתאם לכך החליטה הוועדה המוניטרית להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, ל-4.5%. בהמשך המחצית – בהחלטות פברואר, אפריל, מאי ויולי 2024 – גברה אי-הוודאות הגיאופוליטית ועלתה סביבת האינפלציה. על כן הוחלט להותיר את הריבית ללא שינוי ולהתמקד בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית.

הפעילות הריאלית בישראל ושוק העבודה: ברבעון הראשון של 2024 ניכרה התאוששות של התוצר שצמח בחדות ב-3.4% (במונחים רבעוניים). עם זאת התוצר נותר נמוך ב-2.7% מרמתו ברביע השלישי של 2023, שקדם למלחמה. ברבעון השני של 2024 הצביעו האינדיקטורים לפעילות הכלכלית על התמתנות קצב ההתאוששות. ענף הבנייה נפגע באופן משמעותי בעיקר בשל מחסור חמור בעובדים, וכן בשל המגבלות המתמשכות על היצע חומרי הגלם. ענף נוסף שנפגע באופן משמעותי הוא ענף התעופה והתיירות, וזאת בגלל מגבלות היצע לצד ירידה חדה בביקושים. בשוק העבודה – שיעור האבטלה הרחבה עלה חדות באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, לאחר מכן ירד בקצב מהיר יחסית, והתייצב ברבעון השני; בסיום המחצית (מאי) הוא נותר גבוה לעומת רמתו ערב המלחמה. בשיעור התעסוקה, שירד עם פרוץ המלחמה, לאחר מכך ניכרה התאוששות תוך תנודתיות, ובסיום המחצית (מאי) הוא היה נמוך מאשר ערב המלחמה. בשנה האחרונה הואצה עליית השכר, אולם זו לוותה בגידול של הפריון לעובד במגזר העסקי.

סביבת האינפלציה: במהלך המחצית הנסקרת ירד קצב האינפלציה, ולאורך כולה עמדה האינפלציה השנתית ביעד המחירים (1%–3%), ובסיומה הגיע הקצב השנתי ל-2.8%. הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים עלו במהלך המחצית הנסקרת ונמצאו בסביבת הגבול העליון של היעד.

שער החליפין: לאחר פיחות משמעותי עם פרוץ המלחמה, ועל רקע התערבות בנק ישראל, ניכר ייסוף חד בשלהי 2023. אחריו, במהלך המחצית הנסקרת, נע שער חליפין שקל-דולר סביב רמה נמוכה במקצת מאשר ערב המלחמה, תוך תנודתיות גבוהה, שהושפעה בעיקר מההתפתחויות הגיאופוליטיות.

המדיניות הפיסקלית: על רקע המלחמה הלך ועלה לאורך המחצית הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים, וביוני עמד על 7.6 אחוזי תוצר, תוך גידול חד של ההוצאות לצד עלייה של ההכנסות ממסים מעבר לצפוי. על פי תחזית חטיבת המחקר, הגירעון השנתי המצטבר אמנם צפוי להוסיף ולעלות בחודשים הקרובים, אך– להתכנס בחזרה ל-6.6 אחוזי תוצר בסוף שנת 2024, ככל שלא תהיה חריגה מהותית של הוצאות הביטחון.

היציבות הפיננסית: מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של המשק עלייה ניכרת, חלק מחברות הדירוג הבין-לאומיות הורידו את דירוגה של ישראל, התשואות על איגרות החוב הממשלתיות עלו, ושוק המניות בישראל המשיך להתאפיין בביצועי חסר בהשוואה בין-לאומית. לצד זאת, המערכת הפיננסית בישראל המשיכה לגלות עמידות וחוסן. יתרת האשראי העסקי במגמת התרחבות מתחילת 2024. באשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי למגזר העסקי ניכרה עלייה באינדיקטורים לסיכון, אך רמות הסיכון עדיין אינן גבוהות בהשוואה לעשור האחרון.

שוק הדיור: מחירי הדירות עלו בחודשים ינואר עד מרץ 2024 בשיעור מצטבר של 2.9%, וקצב העלייה השנתי עלה ל-2.1%, לעומת 2.2%- באוקטובר 2023. העלייה של מחירי הדירות לוותה בגידול חד של מספר העסקאות. עם זאת, מספר העסקאות עדיין נמוך משמעותית מרמות השיא ב-2021. קצב העלייה השנתי של מדד מחירי הדיור בבעלות, הנמדד באמצעות שכר הדירה בחוזים חדשים ומתחדשים, התמתן במחצית הנסקרת, ובסיומה עמד על 1.9%.

הכלכלה העולמית: נתוני הצמיחה לרבעון הראשון הצביעו על המשך ההתרחבות של הכלכלה הגלובלית. נפח הסחר העולמי התאושש מעט במהלך המחצית הנסקרת, מחיר הנפט עלה, וכן עלו מחירי ההובלה הימית. מגמות האינפלציה בתקופה הנסקרת הצביעו על התכנסות לעבר יעדי הבנקים המרכזיים, אך בקצב איטי ביחס לתחזיות מתחילת השנה. על רקע אלו המשיכו הבנקים המרכזיים העיקריים לאותת לשוק כי לא יהססו להותיר את הריבית ברמה מרסנת לאורך זמן. ה-Fed לא שינה את הריבית במהלך המחצית הנסקרת, בניגוד לציפיות בתחילתה, וה-ECB הוריד את הריבית ביוני 2024, לראשונה מזה 5 שנים.

תחזית חטיבת המחקר: על פי התחזית שפורסמה ביולי התוצר צפוי לצמוח ב- 1.5% בשנת 2024 וב-4.2% בשנת 2025 – שיעורי צמיחה נמוכים ב-1.3% במצטבר מאלה שנחזו בינואר ובאפריל. האינפלציה השנתית בשנת 2024 צפויה לעמוד על 3.0%, ובמהלך 2025 על 2.8% – שיעורים גבוהים מאלה שנחזו בינואר 2024. בהנחה שהממשלה תבצע התאמות פיסקליות בעלות אופי פרמננטי בהיקף של כ-30 מיליארדי ש"ח הגירעון בשנת 2025 צפוי לרדת, על פי תחזית יולי 2024, לכ-4.0 אחוזי תוצר.

 

לדוח המלא: