לצפייה בהודעה המלאה כקובץ לחץ כאן

גרפים ונתונים נוספים

להלן תמצית ההתפתחויות בנתוני החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברביע השני של השנה:

  • ברביע השני של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי גדלה, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית, בשיעור מתון של כ-0.9% ובכך נמשכה ההאטה בקצב הגידול השנתי של יתרת החוב שהחלה במחצית השנייה של שנת 2022.
  • יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברביע זה בשיעור של כ-0.5% (כ-7 מיליארדי ש"ח) לכ-1.3 טריליונים, בעיקר כתוצאה מפיחות בשקל מול הדולר ועלייה במדד המחירים לצרכן. לעלייה ביתרה תרמו גם גיוסי חוב נטו בהיקף נמוך באפיק ההלוואות הבנקאיות, בעיקר למגזר העסקים הגדולים, ובאפיק ההלוואות הישירות מהגופים המוסדיים; השפעות אלו קוזזו בחלקן מפירעונות נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ ובחוב שגויס בחו"ל.
  • הנפקות אג"ח של המגזר העסקי בארץ הסתכמו ברביע זה בשווי של כ-9 מיליארדי ש"ח, נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים; כשני שליש מהן בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות.
  • גם יתרת החוב של משקי הבית המשיכה לגדול ברביע זה לכ-812 מיליארדי ש"ח בעיקר כתוצאה מעלייה ביתרת החוב לדיור (כ-10 מיליארדים, 2%) שמקורה בהתאוששות בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים; יתרת החוב לא-לדיור גדלה אף היא (כ-2 מיליארדי ש"ח, 0.7%) כאשר הגידול בה התרכז ביתרת החוב לבנקים.

א.החוב של המגזר העסקי הלא-פיננסי[1]

  • מהחטיבה למידע ולסטטיסטיקה נמסר, כי ברביע השני של שנת 2024 נמשכה ההאטה ביתרת החוב של המגזר העסקי שהחלה במחצית השנייה של 2022, והיא גדלה ברביע זה בהיקף של כ-7 מיליארדי ש"ח (0.5%), נמוך משמעותית מזה שנרשם ברביע הקודם, לרמה של כ-1.3 טריליונים.
  • העלייה ביתרת החוב ברביע זה נבעה ברובה מפיחות של כ-2.1% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-1.6% במדד המחירים לצרכן[2] שהגדילו את השווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד. תרמו לעלייה ביתרה גיוסי חוב נטו בהיקף נמוך באפיק ההלוואות הבנקאיות, בעיקר למגזר העסקים הגדולים, ובהלוואות הישירות מהגופים המוסדיים; השפעות אלו קוזזו בחלקן מפירעונות נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ ובחוב שגויס בחו"ל (אג"ח והלוואות). (איור 1).
  • שיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים ירד ברביע זה ועמד על כ-1% לעומת שיעור של כ-4% ברביע הקודם; שיעור הגידול השנתי בחוב לבנקים המשיך לרדת גם ברביע זה בהמשך לירידה שהחלה במחצית השנייה של 2022, אך נותר עדיין חיובי (כ-5%). נציין כי, בחמש השנים האחרונות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב לבנקים גבוה מקצב הגידול השנתי ביתרת החוב למלווים חוץ-בנקאים. (איור 2).
  • ברביע השני של השנה הנפיק המגזר העסקי אג"ח בשווי של כ-9 מיליארדי ש"ח, נמוך משמעותית מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרביעים הקודמים (כ-14 מיליארדים בממוצע לרביע). כ-63% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. (איור 3). גם בחודשים יולי-אוגוסט 2024 חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל בגיוסים - כ-63% מסך גיוסים של כ-11 מיליארדי ש"ח בחודשים אלה, בוצעו על ידן.
  • ברביע השני של השנה המרווח[3] בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם מעט לכ-1.15 נק' אחוז; עם זאת החל מחודש יוני 2024 מרווח זה התרחב, לראשונה מאוקטובר 2023 ועל רקע מלחמת 'חרבות ברזל', עד לרמה של כ-1.21 נק' האחוז בחודש אוגוסט.

 

[1] חברות עסקיות ישראליות, ללא בנקים, חברות כרטיסי אשראי וחברות ביטוח.

[2] יתרות צמודות מדד מחושבות לפי מדד ידוע בעת עריכת הדוחות הכספיים, על כן שינוי במדד המחירים מתייחס לשינוי בין מדד ידוע לבין המדד בחודש שקדם לו.

[3] השינוי במרווח בין רביע לרביע מחושב כהפרש בין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הנסקר לבין המרווח הממוצע בחודש האחרון של הרביע הקודם.