מחקר חדש: נכונות הציבור הישראלי לאמץ שקל דיגיטלי

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ לכאן

במסגרת פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, מתבצע אפיון עסקי ופונקציונלי של מערכת השקל הדיגיטלי, כחלק מתכנית הפעולה להנפקה אפשרית של השק"ד. האפיון מתבצע על סמך ניתוח הפונקציונליות הנדרשת כדי לתמוך במוטיבציות שהוגדרו להנפקה של שקל דיגיטלי, כמו גם על סמך תובנות שמתקבלות ממחזיקי עניין שונים, בין השאר במסגרת הפורומים לשיתוף הציבור שהפרויקט מנהל.

במחקר זה נבחנות לראשונה עמדות הציבור הרחב  והתובנות העולות מהמחקר משמשות את המשך תהליך האפיון המחקר, שנערך על ידי פרופ' רות פלאטו-שנער, ד"ר ליבי ממן, רו"ח-עו"ד לילך שמע זלטוקרילוב וד"ר ניר יעקבי, בחן את נכונות הציבור הישראלי לאמץ שקל דיגיטלי (שק"ד), ואת מאפייני השק"ד (פיצ'רים) העשויים להגביר את נכונות הציבור להשתמש בו.

המחקר כלל ניתוחים סטטיסטיים שונים כדי לזהות הבדלים בנכונות זו על-פי מאפיינים אישיים שונים: מאפיינים דמוגרפים, מידת האוריינות הפיננסית והדיגיטלית, ורמת אמון במערכות שונות לרבות בנק ישראל

הממצאים העיקריים:

מעל מחצית מהמשיבים (51.57%) גילו עניין גבוה בשימוש בשק"ד:  34% מהציבור הביעו עניין גבוה במיוחד, ו-17% הביעו עניין בינוני גבוה. ממצא זה מצביע על היתכנות גבוהה לאימוץ השק"ד על ידי הציבור הישראלי.

המחקר גם בדק אלו ממאפייני השק"ד עשויים להגביר את השימוש בו. היתרונות הבולטים של השק"ד שצוינו על ידי משתתפי המדגם בשאלות פתוחות, קשורים כולם לנוחות השימוש בו. תכונות נוספות בולטות הן הגנה ללקוח מפני הונאות וטעויות מערכת, הגיבוי שמעמיד בנק ישראל למטבע, והחדשנות שבו. מנגד, החששות העיקריים שהועלו על ידי משתתפי המדגם היו  סיכון הסייבר ואבטחת המידע, קושי בשימוש והיעדר נגישות עבור אוכלוסיות מסוימות. בניגוד לממצאים בחלק מהמדינות האחרות, פגיעה בפרטיות לא עלתה כאחד החששות הדומיננטיים.

בהמשך הוצגו למשתתפים שורה של מאפיינים אפשריים של השק"ד, חלקם חדשניים שאינם קיימים באמצעי התשלום הנוכחיים וכלל לא צוינו על-ידי המשיבים בשאלות הפתוחות. נבחנו גם המאפיינים האישיים העשויים להשפיע על הנכונות לאמץ את השק"ד. עניין גבוה יחסית בשק"ד זוהה בקרב גברים, לעומת נשים. העניין בשק"ד גדל במתאם חיובי עם הגיל ועם רמת ההכנסה. רמת ההשכלה לא נמצאה כגורם משפיע. נמצא גם שבמגזר החרדי רמת העניין נמוכה מבשאר האוכלוסייה, ואצל החילונים זוהתה הרמה הגבוהה ביותר. תורמים מובהקים נוספים למידת העניין בשק"ד היו אוריינות פיננסית ודיגיטלית גבוהה, דימוי עצמי טכנולוגי, החזקה במטבעות קריפטוגרפיים, ואהבת סיכון. אמון גבוה בבנק ישראל  תורם גם הוא לעניין גבוה בשק"ד.

רוב ממצאי המחקר דומים למחקרים שערכו בנקים מרכזיים אחרים. עם זאת נמצאו שני הבדלים עיקריים. ההבדל הראשון נוגע לסוגיית הפרטיות: בישראל נתגלתה חשיבות נמוכה יחסית לנושא, בעוד שבחלק מהמחקרים מהעולם נושא הפרטיות נתגלה כמרכזי. ההבדל השני נוגע למאפיין הדמוגרפי של גיל: בישראל התגלתה נכונות גבוהה יותר לאימוץ ככל שהגיל עולה ובמיוחד מעל גיל 40, בעוד שבחלק מהמחקרים של בנקים מרכזיים אחרים שבחנו זאת, הנכונות הגבוהה יותר בולטת בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר.