לצפייה בהודעה המלאה כקובץ word לחץ כאן
לצפייה בהודעה המלאה כקובץ PDF לחץ כאן
- יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-6 מיליארדי דולרים (כ-0.8%) ועמדה בסופו על כ-658 מיליארדי דולרים. במהלך הרביע נרשמה עלייה בהיקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל גם ברכיב הון המניות ביחס ל-4 רביעים הקודמים. במקביל נרשמה עלייה במחירי ניירות הערך הישראלים המוחזקים על ידי תושבי חוץ.
- יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל ירדה ברביע הראשון בכ-5 מיליארדי דולרים (כ-0.5%) ועמדה בסוף מרץ על כ-909 מיליארדים. הירידה ביתרה נבעה בעיקר מירידה במחירי ניירות הערך הזרים המוחזקים על ידי תושבי ישראל וממימושים נטו של תושבי ישראל בניירות ערך זרים.
- במהלך הרביע הראשון נרשמו מספר עסקאות בהיקפים גדולים אשר השפיעו הן על הנכסים והן על ההתחייבויות, לרבות מעבר בין אפיקי ההשקעה שונים (כמו מעבר מהשקעה פיננסית להשקעה ישירה). עסקאות אלו הובילו לירידה בהשקעות הפיננסיות ועלייה בהשקעות הישירות של תושבי חוץ במשק. כמו כן, לירידה בהשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירד במהלך הרביע הראשון בכ-11 מיליארדי דולרים (4%) ועמד בסופו על כ-250 מיליארדים.
- עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), ירד במהלך הרביע הראשון בכ-5 מיליארדי דולרים (1.5%) ועמד בסוף מרץ על כ-325 מיליארדי דולר.
- היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג (במונחים דולריים) עלה במהלך הרביע הראשון בכ-0.3 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ על כ- 27%.