ארכיטקטורה לוגית למערכת השקל הדיגיטלי

נייר זה עוסק בבחינת החלופות הארכיטקטוניות למימוש המודל הדו-נדבכי (two tier) של מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי. הנייר נכתב כחלק מתהליך האיפיון של השקל הדיגיטלי.

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן

לפרסומים נוספים אודות השקל הדיגיטלי

בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם אשר עוסקים בסוגיית העיצוב וההנפקה האפשרית של מטבע דיגיטלי קמעונאי של הבנק המרכזי  (CBDC), המודל הנבחן בבנק ישראל לתפעול מערכת השקל הדיגיטלי הינו המודל הדו-נדבכי (Two- tier). במודל זה,  הגישה של משתמשי הקצה אל המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי תבוצע באמצעות גופים מתווכים מהמגזר הפרטי. נייר זה עוסק בבחינת החלופות הארכיטקטוניות למימוש המודל הדו-נדבכי. הנייר נכתב כחלק מתהליך האיפיון של השקל הדיגיטלי.

נושא המימוש הארכיטקטוני של המודל הדו-נדבכי מקבל לאחרונה משקל משמעותי גם במשימות עבודה של בנקים מרכזיים נוספים הבוחנים הנפקה אפשרית של CBDC. למשל, הבנק המרכזי האירופאי והבנק המרכזי של אנגליה ביצעו ניסויים טכנולוגיים ושיתופי פעולה עם המגזר הפרטי לבחינת הנושא. גם בפרויקט "סלע" אשר הושלם לאחרונה ובו שיתף בנק ישראל פעולה עם מרכז החדשנות של הבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS Innovation Hub) ועם הרשות המוניטרית של הונג קונג (HKMA), יושמה ארכיטקטורה מסוימת של המודל הדו-נדבכי בהתבסס על הטכנולוגיה שנבחנה והדרישות העסקיות שהוצבו על ידי השותפים לפרויקט. בפרט, הארכיטקטורה מימשה את התפיסה של בנק ישראל על פיה המתווכים המספקים למשתמשי הקצה את הגישה למערכת השקל הדיגיטלי  לא יפתחו חשיפה פיננסית. תפיסה זו עומדת גם בבסיס הארכיטקטורה המוצעת בנייר זה, בהשראת פרוייקט "סלע".

בחינת החלופות בנייר נעשתה תוך מתן דגש ופירוט על מספר נושאים מרכזיים: סוגי המשתתפים במערכת; החלוקה הפונקציונאלית בין המשתתפים במסגרת מימוש הפתרון המלא; מודל ההפצה של השקל הדיגיטלי מהבנק המרכזי אל משתמשי הקצה,  וחלופות שונות למימוש שכבת ה "back-end",  או  "מנוע" המערכת אשר יוקם וינוהל על ידי בנק ישראל.

הניתוח המוצג בנייר מוביל למספר מסקנות עיקריות לגבי היבטים מרכזיים של ארכיטקטורה לוגית למערכת CBDC,  ובפרט למערכת השקל הדיגיטלי:

• סוגי המשתתפים במערכת – מעבר לספקי שירותי התשלום בשקל הדיגיטלי, הנייר מפרט סוגים שונים של מוסדות המנהלים חשבונות עו"ש ללקוחות אשר ידרשו לאפשר המרה מהחשבון אותו הם מנהלים, או ממזומן, אל השקל דיגיטלי. בנוסף, הנייר מתאר את האפשרות לשילוב סוג נוסף של משתתף במערכת, אשר יעניק שירותי ערך מוסף אופציונאליים .
• מודל ההפצה – המסקנה בנייר היא כי המודל האופטימלי הוא מודל הפצה עקיף, במסגרתו יפיץ בנק ישראל שקלים דיגיטליים אל המוסדות המנהלים חשבונות עו"ש, ואלה יתמכו בהפצה אל משתמשי הקצה; למודל זה מספר יתרונות; בפרט, הוא תומך בביצועים טובים יותר של פעולות הטעינה והפדיון, והוא מהווה צעד בכיוון למטבע דיגיטלי רב תכליתי, משום שהשימוש באותה מערכת הן על ידי המוסדות הפיננסיים והן על ידי משתמשי הקצה יכול לסלול את הדרך למערכת שתתמוך גם בשימושי Wholesale וגם בשימושי Retail.
• שכבת ה- back-end - הנייר מציג עקרונות לניהול מנוע הסליקה, תוך הפרדה ברורה בין פעולת הסליקה לניהול המידע;
• עקרונות ראשוניים לסוגיית האינטראופראביליות של המערכת עם תשתיות קיימות ועתידיות.

יודגש, כי הנייר כולו, ופרק המסקנות בפרט, נכתבו תוך גישה אגנוסטית ככל הניתן למימוש הטכנולוגי של הארכיטקטורה. בשלב זה של הפרויקט, צוות הפרויקט אינו עוסק בבחירה בין טכנולוגיות שונות (למשל, טכנולוגיות רישום מבוזר או טכנולוגיות בסיסי נתונים מסורתיות). עם זאת, מטבע הדברים, המודעות לקיומן ומידת הישימות של טכנולוגיות כאלה או אחרות משליכות על אופן החשיבה אודות הארכיטקטורה הלוגית.