לצפייה בהודעה כקובץ לחץ כאן

  • בשלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד ש"ח.
  • היעדרות העובדים נבעה מהסגירה המלאה של מוסדות החינוך (1.25 מיליארד ש"ח), מפינויים של תושבים מאזורים שנפגעו או מצויים בסיכון גבוה להיפגע (0.6 מיליארד ש"ח) ומגיוס נרחב של אנשי מילואים (0.5 מיליארד ש"ח).
  • העלויות המנותחות להלן אינן משקפות את כלל הפגיעה בשוק העבודה ובמשק. נוסף עליהן היו עלויות הנובעות מירידה בביקוש, מהיעדרם של עובדים פלסטינאים ועובדים זרים ועוד.
  • בתום שלושת השבועות הראשונים, עלות ההיעדרות כבר הצטמצמה בשל הפתיחה החלקית של מערכת החינוך, אך בשלב זה קשה לאמוד את היקף פתיחתה האפקטיבית. העלות צפויה להמשיך ולרדת ככל שמערכת החינוך תחזור לפעילות סדירה יותר, המשק יסתגל למצב עם פתרונות עבור מועסקים מאזורי פינוי, יפחת איום הטילים בעורף ויצומצם היקף חיילי המילואים. שיטת החישוב המתוארת בנייר זה תשמש את הבנק גם בהמשך להערכת עלות הפגיעה העדכני.

מדינת ישראל מצויה במלחמה, שהחלה לפני כשלושה שבועות, לאחר שארגוני הטרור בעזה ביצעו טבח רצחני נפשע בישראל. מעבר לפגיעה בחיי אדם ולכאב הרב, למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות. בניתוח זה אנו מתמקדים בפגיעה בצד ההיצע של שוק העבודה. אנו מעריכים את מספר העובדים אשר אינם יכולים להגיע לעבודתם הסדירה ואת העלות הנובעת מכך לעסקים שבהם הם מועסקים. להבנתנו, ישנם שלושה גורמים עיקריים להיעדרויות מעבודה מעבר לשיעור ההיעדרויות השגרתי והעונתי:

  1. היעדרויות בגין גיוס למילואים.
  2. היעדרויות של תושבי האזורים המושבתים או המפונים.
  3. היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכת החינוך.

מסמך זה מציג את השיטה שפותחה בבנק ישראל לכימות השפעת ההיעדרויות הנובעות מצד ההיצע. הוא אינו כולל התייחסות להשפעה של צד הביקוש לעובדים, כלומר עסקים שבשל ירידה בביקושים למוצרים ולשירותים שהם מספקים פועלים באופן חלקי, ולכן צמצמו את שעות העבודה, או נאלצו להוציא עובדים לחל"ת או לפטרם. ניתוח זה מתייחס לעובדים ישראלים, ולכן אינו מנתח את הפגיעה מצד ההיצע הנובעת מאי כניסת עובדים פלסטינים לישראל או מיציאה של עובדים זרים מהארץ. המכלול של גורמים אלו משוקלל בתחזית חטיבת המחקר שפורסמה ב-23.10.2023.

על סמך הנחות ועיבודים ראשוניים אנו מניחים שהעלות השבועית הכוללת של היעדרויות מהעבודה בנקודת הזמן הנוכחית היא כ-2.3 מיליארדי ש"ח לשבוע[1] (המהווים כ-6% מהתוצר השבועי) – כחצי מיליארד ש"ח בגין גיוס נרחב של חיילי מילואים, כ-590 מיליון בגין היעדרות של כ-144 אלף תושבים ביישובים שהושפעו ישירות מהלחימה (בצפון ובדרום)  וכ-1.25 מיליארד בגין סגירה מלאה של מערכת החינוך, כפי שהיה בשבועיים הראשונים של המלחמה (היעדרות של כ-310 אלף הורים עובדים ועבודה ביעילות מופחתת של 210 אלף הורים עובדים נוספים). פתיחתה החלקית של מערכת החינוך עשויה להפחית מעלות זו. הסכום הכולל מתקבל לאחר קיזוז כפילויות.

  1. היעדרויות בגין גיוס למילואים

להערכתנו, העלות השבועית של היעדרות חיילי מילואים מעבודתם היא כחצי מיליארד ש"ח[2].

על פי דיווחים בתקשורת, ב-10.10.2023 אישרה הממשלה לצה"ל לגייס עד 360 אלף חיילי מילואים. לצורך החישובים ומתוך שמרנות, אנו מניחים כי לא כל המכסה גויסה בפועל עד שלב זה, וכן שחלק מאנשי המילואים שגויסו יכולים להמשיך לקיים פעילות כלכלית גם בעת הגיוס (עבודה מרחוק, קשר עם המשרד, סבבי התרעננות וכדומה). בהתאם לכך נניח כי מספר אנשי המילואים האפקטיביים לחישובינו הוא כ-50% עד 60% ממספר האמור.

לוח 1: עלות ההיעדרויות מהעבודה בגין גיוס חיילי מילואים

קבוצות האוכלוסייה (יהודים לא חרדים)

המשקל בקרב המגויסים

ההכנסה החודשית הממוצעת1

שיעור התעסוקה (ממוצע אוקטובר 2018-19)

העלות השבועית כולל עלויות המעסיק2 (מיליוני שקלים)

גילאי 21-27

           0.41

        7,397

          0.72

            117

גילאי 28-33

          0.34

     12,784

          0.87

            203

גילאי 34-39

          0.22

     17,602

          0.89

            185

גילאי 40+

          0.03

     19,898

          0.87

              28

  סך העלות

            533

לאחר קיזוז תושבי קו העימות3

            507

1. ההכנסה משכר או מעבודה עצמאית על פי נתונים מנהליים לשנת 2021, מותאם לעליית השכר בין ממוצע 2021 ליולי 2023 (עלייה של 8.8% בשכר הממוצע).

2. בהנחה שעלויות המעסיק מהוות 20% מהשכר ברוטו.

3. יישובים בקו העימות שבהם אחוז התפנות התושבים גבוה מ-10% (נתוני פיקוד העורף לתאריך 25.10.23). אלה מהווים 4.8% מהעובדים ו-4.9% מהעלות.

המקור: עיבודי בנק ישראל לנתונים מסקרי כוח אדם בחדר המחקר. נתוני ההכנסה הם נתונים מנהליים על השכר וההכנסה מעבודה עצמאית בשנת 2021.

           

הנחנו כי הגיל של המגויסים למילואים מתפלג באופן דומה לזה שמצא בעבר על ידי חליפה-רפאל[3]. לכל קבוצת גיל חושבו שיעור התעסוקה (ממוצע חודשי של אוקטובר 2019-2018) וההכנסה הממוצעת (משכר ו/או מעבודה עצמאית)[4].

הנחנו כי עלות העבודה, המייצגת את הפריון לעובד[5], גבוהה בכ-20% מהשכר ברוטו, בממוצע[6].

הפחתנו מהעלות 4.9% (26 מיליוני ש"ח) לשם קיזוז עלות ההיעדרות מעבודה של מגויסים המתגוררים ביישובים המצויים בקו העימות, בהנחה שהם היו נעדרים מעבודתם גם לולא גויסו למילואים. (ראו סעיף 2 להלן.)

  1. היעדרויות של תושבי יישובי קו העימות, שפונו או התפנו מבתיהם.

תושבי האזורים הנפגעים, כ-144 אלף עובדים, נעדרים מעבודתם. העלות הכלכלית השבועית בגין היעדרות זו היא כ-590 מיליון ש"ח.

החישוב מתבסס על נתוני היישובים, בצפון ובדרום, שבהם פונו או התפנו יותר מ-10% מהתושבים, על פי נתונים ליום 25/10/2023, שהועברו אלינו מפיקוד העורף[7]. במרבית היישובים האמורים שיעור הפינוי מטעם פיקוד העורף (מלונות וכדומה) היה גבוה מ-80%. בחלק מהיישובים, ובפרט בערים, ישנם תושבים נוספים, שמצאו חלופות פינוי אחרות. על כן אנחנו מניחים כי למעשה כל התושבים ייעדרו מעבודתם[8], נוסף על מחצית מתושבי העיר אשקלון. כמו כן אנו מניחים שמי שיכול לעבוד מרחוק ("מהבית") אכן עושה זאת ואינו נעדר מהעבודה למרות הפינוי. משמע שאנו מחשבים את מספר הנעדרים מתוך אלו שאינם יכולים לעבוד מהבית. ואולם על פי התרחיש הפסימי אנו מניחים שיעילות העבודה מרחוק של תושבי האזור בתנאים הקיימים היא 50% מיעילותם הרגילה. לכל אזור חישבנו את שיעורי התעסוקה, מספר העובדים וההכנסה הממוצעת מעבודה[9]. בדומה לסעיף הקודם, אנו מניחים שעלות ההעסקה הכוללת, המייצגת את הפריון לעובד, היא כ-20% מעבר לשכר ברוטו המשולם לעובדים.

סך העלות השבועית בתרחיש הפסימי (לוח 2) היא כ-590 מיליוני ש"ח - כ-550 מיליון בגין היעדרות של 144 אלף עובדים וכ-40 מיליון בגין אובדן יעילות כתוצאה מעבודה מרחוק.

בחנו תרחיש נוסף, אופטימי, שבו היעדרות העובדים מצומצמת יותר. בתרחיש זה אנו מניחים שרק 70% מתושבי הדרום ייעדרו מעבודתם, וכן 50% מתושבי היישובים בצפון ו-40% מתושבי העיר אשקלון. בתרחיש זה אנו מניחים שיעילות העבודה מהבית היא 80% מהיעילות הרגילה. בהנחות אלו העלות השבועית היא כ-360 מיליוני ש"ח - 345 מיליון בגין היעדרות של 91 אלף עובדים וכ-15 מיליון בגין אובדן יעילות בעבודה מרחוק. במצב הנוכחי התרחיש האופטימי נראה סביר פחות. ואולם, אם ימצאו פתרונות פינוי קרובים יותר למקומות העבודה, תגדל הסבירות שחלק מהתושבים המפונים יוכלו לשוב לעבודה עוד לפני תום המלחמה, או לפני שיפור משמעותי במצב הביטחוני.

 

לוח 2 : עלות ההיעדרות מעבודה של תושבי קו העימות - תרחיש פסימי

 

 

האוכלוסייה¹

שיעור התעסוקה

מספר המועסקים

שיעור המועסקים מהבית²

שיעור היעדרות (הנחה)

מספר הנעדרים מעבודה

ההכנסה ממוצעת3 (ללא עובדים מהבית)

העלות השבועית בגין היעדרות העובדים

העלות השבועית בגין אובדן פריון של המועסקים מהבית

סך העלות השבועית בגין היעדרות העובדים

(אלפים)

(אחוזים)

(אלפים)

(אחוזים)

(אחוזים)

(אלפים)

(מיליוני שקלים)

(מיליוני שקלים)

(מיליוני שקלים)

יישובי הצפון

113

67

75

10

100

68

13,773

263

12

275

יישובי הדרום

73

73

53

15

100

45

12,788

162

12

174

העיר אשקלון

110

65

71

11

50

32

13,999

126

13

139

סך הכול

295

68

199

12

 

144

13,520

551

38

588

כלל האוכלוסייה

6,390

65

4,146

16

 

 

13,191

 

 

 

קו העימות ביחס לכלל האוכלוסייה (%)

4.62%

 

4.81%

 

 

 

102%

 

 

 

1. אוכלוסיית בני ה-18 ומעלה שאינם חיילים סדירים (פרטים בגילאי 21-18 בענף O שמשלח ידם מסומן ב-X).

 

2. מועסקים שיכלו לעבוד מהבית (עבדו מהבית לפחות שעה אחת בחודש האחרון או עובדים בד"כ מהבית) חלקי מספר המועסקים.

 

3. ההכנסה משכר או מעבודה עצמאית על פי נתונים מנהליים לשנת 2021, מותאמת לעליית השכר בין ממוצע 2021 ליולי 2023 (עלייה של 8.8% בשכר הממוצע).

 

4. יישובים שבהם אחוז התושבים שפונו או התפנו מבתיהם גבוה מ-10% (נתוני פיקוד העורף לתאריך ה-25.10.23).

 

המקור: עיבודי בנק ישראל לנתונים מסקרי כוח אדם בחדר המחקר. נתוני ההכנסה הם נתונים מנהליים על השכר וההכנסה מעבודה עצמאית בשנת 2021.

 

                       

 

  1. היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכות חינוך

עלות השכר המקושרת עם השגחה על ילדים בשל סגירת מערכת החינוך היא כ-1.25 מיליארדי ש"ח. העלות נובעת מהיעדרות הורים (כ-310 אלף עובדים) או עבודה מהבית, ביעילות מופחתת, תוך כדי השגחה על הילדים (כ-210 אלף עובדים)[10].

הערכת עלות זו מתאימה למצב שבו מרבית מוסדות החינוך סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת מאוד, אשר אינה מאפשרת להורים לעזוב את הבית לשעות ארוכות ולעבוד באופן סדיר. סביר שפתיחתה החלקית של מערכת החינוך צמצמה את העלות. אולם ניתן להניח כי הירידה בעלות אינה פרופורציונאלית לחלוטין, משום שיש מתאם בין פתיחת מוסדות החינוך לבין המצב הביטחוני ברשות המקומית שבה הם פועלים: סביר להניח שמוסדות החינוך נפתחים קודם כול ביישובים שבהם הסכנה הביטחונית נמוכה יותר, ובאלה יש להורים חלופות רבות יותר להשגחה על הילדים.

אנו מניחים כי בעת סגירת מוסדות החינוך, בכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד יישאר בבית. משקי הבית הרלוונטיים לניתוח שלנו הם משקי בית שבהם יש זוג הורים ששניהם עובדים, וכן משקי בית שבהם הורה יחיד, והוא עובד.

אנו משמיטים מהחישוב משקי בית שבהם יש לפחות הורה אחד העובד כמורה, מתוך הנחה שהוא ממילא אינו עובד או עובד מהבית בזמן שמערכת החינוך מושבתת. על פי חישובים המבוססים על סקרי כח אדם, כ-680 אלף משקי בית בישראל עונים על קריטריונים אלו (כ-570 אלף משקי בית עם שני הורים וכ-110 אלף משקי בית שבהם הורה יחיד, ראו לוח 3).

אנו משמיטים מהחישוב גם את תושבי היישובים שפונו או התפנו מבתיהם בשל המלחמה[11], בהנחה שרובם נעדרים מעבודתם בלי קשר לסגירת מערכת החינוך (כ-30 אלף משקי בית נוספים). לבסוף, אנו משמיטים את משקי הבית שבהם יש הורה אשר יכול לעבוד מהבית (ראו בהמשך). לאחר השמטות אלו ישנם כ-440 אלף משקי בית שבהם ילדים עד גיל 14, הזקוקים להשגחה כאשר מערכת החינוך סגורה או פועלת מרחוק.

בכ-20% ממשקי הבית ישנם בני נוער בני 17-15, שבמקרים מסוימים יכולים להחליף הורה בהשגחה על ילדים צעירים יותר. כמו כן, ניתן להניח שבחלק ממשקי הבית הנותרים נמצאו פתרונות אחרים להשגחה על ילדים. לכן נניח כי ב-30% ממשקי הבית שיש בהם ילדים ואין בהם מורים או עובדים מהבית ההורים יוכלו לעבוד כרגיל ולא ייעדרו מעבודתם. בהנחה זו מספר הנעדרים והעלות יצטמצמו בהתאם, לכ-310 אלף נעדרים. נוסף על אלה ישנם כ-210 אלף משקי בית שבהם ההורים יכולים לעבוד מהבית תוך כדי השגחה על ילדים, ביעילות מופחתת.

לוח 3: עלות ההיעדרויות בגין סגירת מערכת החינוך

 

מספר משקי הבית
(ממוצע ינואר-יולי 2023, אלפים)

עלות השכר החודשית הממוצעת להורה בעל ההכנסה הנמוכה במשק הבית1

העלות השבועית
(מיליוני ש"ח)

כלל משקי הבית בישראל

3,156

14,341

10,650

משקי בית עם ילדים עד גיל 14

1,139

13,755

3,687

מתוכם:

שני ההורים מועסקים

694

14,685

2,398

אין מורה במשק הבית2 

571

15,027

2,018

לא ביישובי קו העימות³

544

15,225

1,950

אין עובדים מהבית

353

13,679

1,136

יש לפחות עובד אחד מהבית

192

27,714

250

הורה יחיד ומועסק

119

14,369

401

אינו מורה2

110

14,567

377

לא ביישובי קו העימות³

104

14,236

350

אינו עובד מהבית

86

12,974

263

עובד מהבית

18

20,247

18

משקי בית שזקוקים להשגחה על ילדים

439

13,534

1,398

בקיזוז חלופות להשגחה על ילדים

(הנחה, 30% )

307

13,534

978

משקי בית אשר יש בהם הורה העובד מהבית

210

26,983

267

סך העלות בגין השגחה על ילדים

1,246

1. ההכנסה משכר או מעבודה עצמאית במונחי יולי 2023. ממוצע חודשי מתוך נתונים מנהליים שנתיים לשנת 2021, מותאם לעליית השכר בין ממוצע שנת 2021 ליולי 2023, ובתוספת עלויות מעסיק בגובה 20%.

2. הוראה: משלחי יד 232-235.

3. יישובים בצפון ובדרום שבהם אחוז התושבים שפונו או התפנו מבתיהם גבוה מ-10% (על פי נתוני פיקוד העורף לתאריך 25.10.23).

4. אנו מניחים שאם יש הורה שיכול לעבוד מהבית, הוא יעשה כן, וההורה השני, אם יש כזה, יהיה פנוי לעבוד כרגיל. העלות במקרה זה נובעת מאובדן יעילות כתוצאה מעבודה מהבית תוך כדי השגחה על הילדים. אנו מניחים שיעילות העבודה היא 80% מהיעילות הרגילה.

המקור: עיבודי בנק ישראל לנתונים מסקרי כוח אדם בחדר המחקר. נתוני ההכנסה הם נתונים מנהליים על השכר וההכנסה מעבודה עצמאית בשנת 2021

אנו מניחים שבמשקי בית עם שני הורים ייעדר מעבודתו ההורה בעל ההכנסה הנמוכה יותר. עם זאת אנו מניחים כי במקרה שבו אחד ההורים יכול לעבוד מהבית, הוא יעשה כן, וההורה השני יוכל לעבוד כרגיל. העלות הכלכלית במקרים אלו היא אובדן הפרודוקטיביות המקושר לעבודה תוך כדי השגחה על ילדים. בדומה לסעיפים הקודמים אנו מניחים שעלות ההעסקה הכוללת, המייצגת את הפריון לעובד, היא כ-20% מעבר לשכר ברוטו המשולם לעובדים. נוסף על כך אנו מניחים שהשכר של כל ההורים עלה מאז 2021 (הנתונים המנהליים האחרונים שיש בידינו) בדומה לעליית השכר הממוצע, ב-8.8%.

לבסוף, אנו מניחים שהכפילות עם עלות הגיוס למילואים היא מצומצמת, שכן אם הורה אחד מגויס למילואים עולה הסבירות שההורה השני ייאלץ להיעדר כדי לשמור על הילדים (בהנחה שבכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד נשאר בבית). אנו מניחים שהמקרים אשר בהם גויסו שני הורים או גויס הורה יחידני הם זניחים.

 

[1] לאחר קיזוז כפילויות. ההערכות מתבססות על הנחות שנראות סבירות בהתאם למצב לאחר שלושה שבועות של לחימה, להערכת מספר המגויסים בשלב זה, ליישובים שפונו הן בדרום והן בצפון ולסגירת מרביתה של מערכת החינוך.

[2] לאחר קיזוז כפילויות, כפי שיתואר בהמשך.

[3] חופית חליפה-רפאל (2018):"מילואים בשלבי החיים השונים: שירות המילואים מבעד לעיני המשרתים", מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018.

משיקולים סטטיסטיים החישובים להלן מתבססים על המאפיינים וההכנסה של האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, מאחר ואלו עיקר משרתי המילואים. אין בכך כדי לומר שאין משרתי מילואים מקבוצות אוכלוסייה אחרות.

[4] נתונים מנהליים לשנת 2021, מותאמים לשיעור עליית השכר הממוצע בכלל המשק משנת 2021 עד יולי 2023 - עלייה של 8.8%.

[5] העבודה מציגה את הפגיעה הכלכלית במונחי עלות העבודה, שהיא שקולה לתרומתו הכלכלית הישירה של העובד לערך המוסף של העסק או המשק. פריון העבודה (התוצר לעובד) כולל, נוסף על עלות העבודה, גם את התמורה להון.

[6] ככלל אצבע נהוג להניח כי שיעורן של עלויות השכר למעסיק הוא כ-30% מעבר לשכר ברוטו. בחישוב שלהלן הנחנו שיעור של 20%, מפני שמדובר באוכלוסייה צעירה יחסית, ואנו מניחים שרבים מתוכה עדיין מקבלים פחות הטבות שכר מהממוצע.

[7] נכון לתאריך 29/10/2023 לא חל שינוי מהותי בהיקף הפינוי וברשימת היישובים המפונים.

[8] ייתכן שתושבים מעטים נותרו לעבוד ביישובים המפונים, בפרט אלו העוסקים בחקלאות. ואולם ההנחה שכולם נעדרים מתקזזת מול נעדרים מיישובים אחרים שבהם שיעור הפינוי נמוך מ-10%, ולא נכללו בחישוב האמור.

[9] ראו הערה 5.

[10] ניתוח בשיטה דומה ראו בנייר העמדה של גיא סגל ויוסי מרגונינסקי: "מאפייני חופשות הלימודים בישראל – עלויות משקיות וחלופות מדיניות" (נובמבר 2019), בנק ישראל.

[11] יישובים בצפון ובדרום שבהם אחוז התושבים שפונו או התפנו מבתיהם גבוה מ-10% (על פי נתוני פיקוד העורף לתאריך 25.10.23).