| בבנק ישראל התקיימה היום מסיבת עיתונאים לרגל נסיעת משלחת בנק ישראל למפגש השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי בוושינגטון. להלן תמצית מדברי הנגיד במסיבת העיתונאים: |
| מפגש זה מתקיים לרגל נסיעת משלחת בנק ישראל לכנס השנתי של קרן המטבע והבנק העולמי, בו יידונו ההתפתחויות בכלכלה העולמית, לכן אפתח בתיאור המצב בתחום זה. הכלכלה העולמית מצויה בהאטה, וההאטה הפתיעה בעיקר בארצות הברית, שם התעדכנו התחזיות ל-2011 כלפי מטה ביותר מ-1.5% מאז חודש מרץ. כמו כן, ברביע הראשון תוקנו הנתונים, כך שבסך הכל כלכלת ארה"ב צמחה במחצית הראשונה של השנה בפחות מאחוז אחד. נשיא ארה"ב הציג תכנית משמעותית, בהיקף של כ-3 אחוזים מהתוצר, לעידוד הצמיחה במשק, אבל גם בהינתן תכנית זו צפויה הצמיחה בארה"ב להיות נמוכה. ייתכן שהפד יודיע על תכנית של הרחבה כמותית, הפעם גם באגרות חוב לטווחים ארוכים במיוחד. מדיניות זו צפויה להיות שנויה במחלוקת, אבל יש להבין שלפד אין כיום כלים סטנדרטיים כדי להתמודד עם ההאטה. |
| באירופה ישנה, כידוע, בעיה משמעותית של חובות ממשלתיים, והביטוח כנגד חדלות פירעון של מדינות שונות התייקר משמעותית – בעוד עלות ה-CDS בישראל עומדת על כ-188 נקודות בסיס (1.88%), הרי שביוון העלות עלתה מעל 5000 נקודות (50%) בסיס, ובספרד, למשל, כ-400 נקודות בסיס. בינתיים ההאטה בצמיחה באירופה מתונה יחסית, אולם הבעיות שם צפויות להשפיע על הצמיחה בעיקר בשנת 2012, אז צפויה בגוש האירו צמיחה של 1% בלבד. על פי אומדנים ראשוניים מתקיימת האטה גם בסחר העולמי, כאשר הסחר בסחורות נמצא בקיפאון מאז מרץ. קיפאון זה מביא עימו האטה גם ביצוא הישראלי, שהוא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. |
| ההתפתחויות שתיארתי לעיל מתרחשות על רקע תהליך מאוד מעניין של מעבר מרכז הכובד של הכלכלה העולמית לאסיה. התסריט שאנו עדים לו היום- שעל פיו האירופאים מדברים היום עם הסינים, ועם מדינות BRIC נוספות, על סיוע שיעמידו מדינות אלו לתרום לייצוב השווקים באירופה –תסריט זה נחשב היה דמיוני לחלוטין רק לפני 15 שנה. |
| להאטה העולמית יש השלכות על המשק הישראלי. שערי הריבית במשקים העיקריים צפויים להיוותר נמוכים לעוד מספר שנים, ולכך יש השלכות על המדיניות המוניטרית בישראל. ההאטה משליכה ישירות על הביקוש ליצוא הישראלי. המצב באירופה עלול להשפיע באופן שלישי על היציבות הפיננסית שם, ולכן גם על היציבות הפיננסית בעולם כולו. חשש זה בא כבר לידי ביטוי במחירי מניות הבנקים בישראל. עם זאת, כלכלת ישראל מגיעה לסיטואציה הנוכחית כשהיא במצב טוב: התוצר צמח בשיעור נאה ברביעים האחרונים, והאבטלה נמצאת ברמתה הנמוכה משה כ-30 שנה. שער החליפין של השקל מול הדולר נחלש בחודשים האחרונים וצפוי לתמוך ביצוא. המגמות בחשבון השוטף משתנות: לאחר שהתרגלנו לעודף מתמשך בשנים האחרונות, אנו צופים חשבון שוטף פחות או יותר מאוזן לשנה הקרובה. המשק הישראלי יכול להתקיים בסביבה של חשבון שוטף מאוזן, אולם זוהי סיטואציה חדשה שיש להכיר אותה. הריבית בישראל גבוהה יחסית למשקים המפותחים הגדולים, וקיים מרחב להפחתת הריבית במידה ויהיה צורך לכך. |
| המשק הישראלי זכה, ובצדק, להכרה בביצועים המוצלחים שלו ב-8 השנים האחרונות, בדמות ההעלאה שבוצעה לאחרונה בדירוג האשראי. בהודעה הדגישה חברת הדירוג את המדיניות התקציבית האיתנה ואת המדיניות המוניטרית המושכלת, וכן את הפיקוח הנחוש על המערכת הבנקאות. עם זאת, ההודעה הדגישה גם את האיומים שבאופק, ועלינו להמשיך ולהקפיד על מדיניות נכונה, אשר תצדיק את העלאת הדירוג שבוצעה ותמשיך לתמוך באיתנות המשק גם בעתיד. |
| הנושאים שהביאו לפרוץ המחאה ולהקמת ועדת טרכטנברג הם רציניים, ומשקפים בעיות אמיתיות במשק הישראלי. חלק גדול מהנושאים מתמקד ביוקר המחיה הגבוה. פרופ' מנואל טרכטנברג הוא כלכלן מצוין והוא מנוסה בגיבוש המלצות מדיניות. הבחירה בו כמי שיעמוד בראש הועדה הייתה בחירה מצויינת, כמו גם הבחירה שלו בחברי הועדה הנוספים שעובדים לצידו, כולל כמובן המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. מוקדם עדיין להתייחס להמלצות הועדה היות והיא צפויה להיפגש עוד מספר פעמים בטרם תגבש את המלצותיה ותפרסם אותן. עם זאת, אנו יודעים שההמלצות צפויות להישאר בתוך מסגרת התקציב מבלי לפרוץ אותה. בהקשר זה יש לציין שמזה שנתיים אנו מתריעים בדו"ח בנק ישראל על כך שהחל משנת 2013 הכללים הפיסקליים השונים אינם מתיישבים זה עם זה, היות והפחתת המיסים שתוכננה אינה עקבית עם התוואי המתוכנן של הגדלת ההוצאות והפחתת הגירעון – תידרש צמיחה בשיעור קרוב ל-5% כדי שהגירעון לא יהיה גדול מהמתוכנן. |
| בימים אלו יושבת על המדוכה גם הועדה לעידוד התחרותיות במשק, אשר צפויה לפרסם את המלצותיה בקרוב. גם כאן מדובר בועדה מקצועית ורצינית, וגם בה מייצגת קרנית פלוג את בנק ישראל, ביחד עם המפקח על הבנקים, דוד זקן. אני מעריך שועדה זו תתן תשובה טובה, אם כי לא פשוטה, לבעיית הריכוזיות במשק, ותדרוש מקובעי המדיניות עבודה רבה ביישום ההמלצות שלה. |
| המצב הגיאופוליטי בהחלט מדאיג, והתרחשויות שליליות, במידה ויתממשו, עשויות להיות בעלות השלכות לרעה על המשק הישראלי. התרחשויות אלו אינן תלויות במדיניות שבנק ישראל ינקוט, אולם עלינו להיות ערוכים להשלכות האפשריות על הכלכלה, ואנו מקווים שהתרחשויות שליליות לא יתרחשו בסופו של דבר. |
| מה עלינו לעשות, אם כן, בעתיד? עלינו לשמור על המסגרת הפיסקלית. תיתכן אפשרות של גידול בגירעון כתוצאה מפעולת המייצבים האוטומטיים בתרחיש של ירידה חדה בצמיחת התוצר, אולם לא יהיה זה נכון להגדיל את הגירעון באופן יזום מעבר לפעולה אפשרית של המייצבים האוטומטיים. המדיניות המוניטרית תצטרך לקחת בחשבון את ההתפתחויות באינפלציה, בצמיחה, בריבית בחו"ל, בשער החליפין ובמאזן התשלומים. בשבוע הבא נצטרך לקבלת את החלטת הריבית על רקע כל ההתפתחויות האלו, וזו לא תהיה החלטה קלה. כמו כן, עלינו להמשיך במדיניות נחושה של הפיקוח על המערכת הבנקאית, ותוך שיתוף פעולה עם הבנקים. בהקשר זה מתגברים כעת החששות בדבר יכולת ההחזר האשראי של מספר חברות במשק, ועלינו להיות ערים לכך. |
| רבים שואלים כעת אם המצב הנוכחי גרוע כמו מה שקרה בשנת 2008. במובנים מסויימים יש דמיון – גם עכשיו, כמו ערב המשבר של 2008, אנו עדים להתרחשויות שליליות בכלכלה העולמית, אולם איננו יודעים אם יתפתחו באותה רמת חומרה כפי שהתפתחו ב-2008. בכל אופן, אנו מרעננים את כלי המדיניות והתרחישים אליהם נערכנו ב-2008, אבל עלינו לקחת בחשבון שהמשבר הבא, אם יקרה, לא יהיה זהה למשבר הקודם, ויהיה עלינו להתאים את תגובת המדיניות במקרה הצורך. |
| ברצוני להעלות שתי נקודות לסיום דבריי: |
| נקודה ראשונה עוסקת בדיונים סביב נושא הריכוזיות. מדברים הרבה על אלו שמכונים "טייקונים". יש לזכור שה"טייקונים" פועלים במסגרת החוקית הקיימת והם לא עשו שום דבר פלילי. והתייחסות אליהם כמי שפשעו היא פופוליסטית – פופוליזם שהוא קל בטווח הקצר, אבל מסוכן בטווח הארוך. |
| נקודה שנייה - המציאות הכלכלית בתקופה הקרובה לא תהיה פשוטה. עם זאת, המשק הישראלי מצוי במצב איתן, ויש לנו יכולת להתמודד עם המציאות העומדת בפנינו. חשוב שנמשיך לנקוט בצעדי מדיניות אחראים כשאנו נערכים להתמודדות זו. |
| שנה טובה ומתוקה!! |
|