הנהלת בנק ישראל בראשות הנגיד ד"ר דוד קליין, נפגשה היום עם ראשי מערכת בנקאות והציגה בפניהם את תכנית בנק ישראל לקדם רפורמה במערכת התשלומים והסליקה בישראל, כך שהן תתאמנה לכללים הבינלאומיים המקובלים ולחזק בכך את היציבות הפיננסית בישראל.
בבנק ישראל מסבירים כי מערכות תשלומים וסליקה החיוניות לביצוע תשלומים לכל מטרה, הן גורם מרכזי בתפקוד השווקים הפיננסיים והפעילות הכלכלית בכללותה. מערכות הסליקה הופכות ליותר ויותר חשובות על רקע ההתפתחות הטכנולוגית והתחזקות הקשרים והתלות ההדדית בין השווקים.
מערכת הסליקה בישראל אינה נעשית היום בזמן אמיתי, ועסקאות כספיות מאושרות כיום בפיגור של 24 שעות לפחות. קיימים לכן סיכונים פתוחים, כמו למשל, אם הצד החייב לא מכבד את חלקו, או שהמערכת התפעולית לא פועלת, בשני סיכונים אלו ואחרים מטפלת המערכת החדשה.
אבן היסוד במערכת המתוכננת היא הקמת מערכת חדשה לסליקה של תשלומים גדולים בזמן אמת(RTGS- Real Time Gross Settlement) שתבטיח שסליקת הסכומים הגדולים תתבצע בזמן אמת. בדרך בטוחה ויעילה ותמנע את רוב הסיכונים הקשורים בסליקה.
השאיפה היא שהמערכת תוקם עד סוף שנת 2005, ושעד שנת 2010 היא תסלוק כ-90% מכלל התשלומים במשק (על פי הנסיון המצטבר בעולם).
לאחר הכנסת מערכת זו לפעולה יקטנו התשלומים שיסלקו ביתר מערכות הסליקה, דבר שיקטין את הסיכון הקיים במערכות אלו.
אופן ביצוע הרפורמה
- הרפורמה תבוצע כפרויקט משותף לבנק ישראל ולבנקים המסחריים, בנק ישראל יוביל את תהליך השינוי אך לבנקים יהיה בו חלק פעיל. ארגון העבודה ייעשה באמצעות צוותי עבודה של בנק ישראל אשר יעבוד בשיתוף פעולה עם צוותי הבנקים המסחריים.
- בנק ישראל יהיה אחראי לתיאום הכולל של הרפורמה, יקבע את נהלי העבודה והאבטחה ויפקח באופן שוטף וקבוע על מערכות התשלומים והסליקה, ועל מערכות ה-RTGS
- הבנקים המסחריים יהיו שותפים מלאים ליישום הרפורמה, וכן יהיו אחראים להתאמת המערכות הפנימיות שלהם ולהקמת הממשקים עם המערכת המרכזית.
במהלך שנת 2000 בדקה קרן המטבע הבינלאומית את התאמתן של מערכות תשלומים חשובות במספר מדינות, בהן ישראל, ל-10 עקרונות בסיסיים של יציבות המערכת. הממצאים העיקריים לגביי המערכות בישראל הצביעו על מספר בעיות ביחס למקובל בעולם ונדרש שיפור.
- סופיות הסליקה - מערכות הסליקה אמורות לבצע סליקה סופית בסוף יום העסקים.
- בסיס משפטי איתן - בישראל לא קיים חוק ייעודי המסדיר את כל ההיבטים המשפטיים של ביצוע תשלומים וסליקתם, התייחסות להיבטים אלו מופיעה במספר חוקים, והמלצת קרן המטבע היא לחוקק חוק חדש שיסדיר את מערך התשלומים בכללותו.
- המידה בה הנהלים ותהליכי העבודה מספקים מידע למשתמשים במערכת לגבי הסיכונים הגלומים בה. לדעת קרן המטבע הנהלים ותהליכי העבודה בישראל, אינם מאפשרים לבנקים המסחריים להפנים את כל הסיכונים הכרוכים בסליקת תשלומים. הבנקים מניחים כי בנק ישראל ישא בסיכונים אלה, ולכן אינם מתמחרים אותם, ואינם מביאים אותם בחשבון בשיקוליהם העסקיים.
- מערכת התשלומים צריכה לכלול כללים ברורים לניהול סיכוני אשראי ונזילות, תוך חלוקה ברורה של סיכונים אלו בין מפעיל המערכת למשתתפים האחרים - לדעת קרן המטבע, עקרון זה אינו מיושם בישראל, ובנק ישראל נוטל כיום בדרך כלל על עצמו את סיכוני האשראי ואת אספקת הנזילות.