ריבית בנק ישראל לחודש פברואר תישאר ללא שינוי ברמה של 1.75%

​להודעה זו בקובץ WORD

 

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.2%, והיה גבוה מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. יחד עם זאת, המדד לדצמבר תואם את התוואי העונתי לחודש זה העקבי עם יעד האינפלציה. האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-1.6%, והיא נמצאת בתוך טווח יעד האינפלציה. התרומה העיקרית לאינפלציה בשנת 2012 נבעה ממחירי הדיור והאנרגיה, שעלו ב-3.3% וב–6.5%, בהתאמה. ללא דיור ואנרגיה, האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-0.6%. התפתחות האינפלציה במשך השנה משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים יחד עם השפעות חד-פעמיות (גני ילדים ומחירי התקשורת הסלולרית). 

 

 

 

תחזיות האינפלציה והריבית: בתחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), נרשמה ירידה – לרמה של 1.5% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.3%). ממוצע ציפיות החזאים, וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, שמרו החודש על יציבות, והן עומדות על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. בציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה נרשמה עלייה, והן נמצאות בטווח שבין 2.5% לטווחים הקצרים ו- 2.9% לטווחים הארוכים. לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שריבית פברואר תישאר ללא שינוי.  

 

 

 

הפעילות הריאלית: אינדיקטורים שונים להתפתחויות מצביעים  על התייצבות בסביבת הפעילות, והם מורים על שיפור קל בציפיות לצמיחה ב-12 החודשים הבאים. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.1%, בדומה לקצב המאפיין את החודשים האחרונים, ולעומת קצב חודשי של 0.2% במחצית הראשונה של שנת 2012. נתוני סחר החוץ לדצמבר ממשיכים להראות מגמת ירידה ביצוא וביבוא, בדומה לתמונה העולה מנתוני החשבונאות הלאומית. יצוא הסחורות ירד ביותר מ-3% ברביע האחרון של השנה לעומת הרביע הקודם, וזאת תוך ירידה של כ-4% בענפי הטכנולוגיה העילית, ירידה של 10% בענפים המעורבים-מסורתיים ויציבות או עלייה קלה בשאר הענפים. נראה כי בתקופה האחרונה נוצר פער בין מדד הסחר של ארה"ב במוצרים מתקדמים לבין מדד יצוא האלקטרוניקה מישראל, מדד שנמצא במגמת ירידה. מדד האקלים המחושב מתוך סקר המגמות בעסקים של דצמבר מצביע על שיפור קל בקצב הצמיחה, ברמה נמוכה של פעילות, והוא הושפע מעלייה חדה ברכיב הציפיות ומשיפור בפעילות בזמן הנוכחי, לעומת ירידות שנרשמו בו בהסתכלות לאחור. השיפור בולט בכל המדדים של ענף התעשייה, והוא קיים גם במסחר ובשירותים. מדד מנהלי הרכש רשם גם הוא עלייה, אם כי הוא עדיין נמצא מתחת ל-50 נקודות ולכן מצביע על התכווצות.

 

 

 

שוק העבודה: סקר כוח אדם לרביע השלישי מצביע על המשך העלייה בשיעור ההשתתפות, במספר המועסקים, ובהתאם לכך, גם בשיעור התעסוקה: זה עלה ל-74.5% מ-73.3% ברביע השני (בקרב בני 25—64, טווח הגילאים שהאומדן לגביו פחות הושפע מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת 2012). הנתונים מסקר כוח האדם החודשי, המעודכנים לנובמבר, מצביעים על יציבות בשיעור ההשתתפות ובשיעור התעסוקה, וכן על ירידה קלה בשיעור האבטלה, לרמה של 5.7%  מ-5.9% באוקטובר (בקרב בני 25—64. בכלל האוכלוסייה ירד שיעור האבטלה מ-6.9% ל-6.7%). בנוסף נרשמה על פי הסקר יציבות במספר המועסקים במשרה מלאה ועלייה במספר הנעדרים זמנית, אך זו מיוחסת בעיקר למצב הבטחוני בחודש זה. היציבות בסך התעסוקה, העולה גם מנתוני משרות השכיר, משקפת המשך מגמה של ירידה במספר משרות השכיר במגזר הפרטי ועלייתו במגזר הממשלתי. מדד האקלים לתעסוקה, המחושב מתוך סקר המגמות, מורה גם הוא על יציבות. בהשוואה לספטמבר, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר ב-1.2% ו-0.5%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים נובמבר—דצמבר ב-5.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה באוקטובר – נובמבר (נתון זה עודכן כלפי מעלה).

 

הערכות חטיבת המחקר: בחודש שעבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. לפי תחזית זו, שפורסמה בחודש שעבר, שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז.

 

 

 

נתוני תקציב הממשלה: ב-2012 הגירעון הממשלתי הכולל ללא אשראי נטו הסתכם בכ–39  מיליארדי ש"ח, שהם 4.2 אחוזי תוצר; זאת בהשוואה ל-3.4 אחוזי תוצר שנחזו בתחילת 2012. גביית המסים ב-2012 הסתכמה בכ-218.6 מיליארדי ש"ח. סכום זה נמוך בכ-3 מיליארדי ש"ח מהתחזית בתחילת 2012. הסטייה המצטברת מהגירעון המקורי שנחזה בתחילת 2012 נובעת  מהכנסות נמוכות בכ –6.9 מיליארדי ש"ח ומהוצאה גבוהה בכ-2.2 מיליארדים מהתקציב המקורי, עקב העברת עודפים לא מנוצלים משנים קודמות. עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגרעון וההוצאה.

 

 

 

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-23/12/12 – ועד 25/1/13 התחזק השקל מול הדולר בכ-0.9%, שיעור מתון יותר מהשיעור בו התחזקו המטבעות העיקריים מול הדולר. פעילות הזרים הייתה מעורבת, והיא התאפיינה במכירות מט"ח בתחילת התקופה וברכישות מט"ח בהמשך; זאת על רקע אירועים שחלו בעולם בתחילת החודש, בעיקר החששות מהמצוק הפיסקלי. מול האירו התחזק השקל ב-0.8%, זאת כאשר מרבית המטבעות העיקריים נחלשו מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-0.6% בתקופה זו.

 

 

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-23/12/12 – ועד 25/1/13 ירד מדד ת"א 25 ב-0.6%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות מתונה בטווחים הקצרים לעומת עליות של כ-5 נ.ב. בטווח הבינוני-ארוך. באפיק הצמוד נרשמה עלייה של 5-10 נ.ב. ברוב הטווחים. באפיקים הממשלתיים בעולם נרשמה עליית תשואות חדה יותר של כ-20 נ.ב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר ללא שינוי סביב רמה של 220 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום בכ-10 נ.ב בהשפעת הורדת הריבית בסוף חודש דצמבר, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.72%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 129 נ.ב. מדד התל-בונד 60 עלה בסיכום התקופה בכ-0.75%. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו להצטמצם לאורך כלל הדירוגים ובעיקר בדירוגים הנמוכים.

 

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-9.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.3%.

 

 

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש נובמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.6%, מרמה של 795 מיליארדי ש"ח לרמה של 790 מיליארדי ש"ח. ב-12 החודשים האחרונים עלתה יתרה זו ב- 1.7%. יתרת האשראי למשקי הבית ירדה בחודש נובמבר ב- 0.2%, ל-383 מיליארדי ש"ח. בחודש דצמבר ניטלו משכנתאות ב-4.7 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.1 מיליארדי ש"ח בחודש נובמבר. יתרת החוב לדיור בחודש נובמבר עמדה על 269 מיליארדי ש"ח, גידול של 7.3% ביחס לרמה בחודש נובמבר 2011. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש דצמבר, נותרו כמעט ללא שינוי במסלולים צמודי המדד, וירדו במעט במסלול הלא צמוד בריבית משתנה. בחודש דצמבר חלה עלייה משמעותית בהיקף ההנפקות של המגזר העסקי הלא פיננסי מ-1.7 מיליארדי ש"ח בממוצע בחודשים אוגוסט – נובמבר ל-3.6 מיליארדי ש"ח. רוב ההנפקות שבוצעו בדצמבר הן של חברות גדולות, רובן מענף הנדל"ן בדירוג גבוה – A ומעלה.  

   
                                                          

 

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב-0.4%. ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה סעיף זה ב-3.3%, לעומת 2.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אוקטובר - נובמבר ב-1.1%, לעומת עלייה של 0.7% בחודשים ספטמבר - אוקטובר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו מחירי הדירות ב-5.7%, לעומת 4.1%  ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. 

הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוקטובר עומדת על 39,626, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שהוחל בבנייתן בחודשים ינואר – אוקטובר נמוך בכ-20% ממספרן בתקופה המקבילה אשתקד. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

 

 

המשק העולמי: לראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הוודאות סביב סוגיית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה; התשואות על אג"ח ממשלתיות של ספרד ואיטליה, כמו גם מרווחי ה-CDS, הוסיפו לרדת לרמה שלא היתה כמותה למעלה משנתיים; בספרד הפקדונות בבנקים שבו לעלות בחודשים האחרונים, צעד המצביע על אמון במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, משבר החוב בכללותו רחוק מסיום – ההתאמות הפיסקליות במדינות אירופה השונות צפויות להימשך גם בשנה הקרובה, וההערכות הן שצפויים משברים סביב עמידת המדינות ביעדים. נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובשווקים המתעוררים המשיכו להיות חיוביים. מנגד, מהנתונים שפורסמו באירופה נראה שהמיתון שם נמשך. החודש הדבר בא לידי ביטוי בנתון שפורסם בגרמניה, ועל פיו המשק התכווץ ב-0.5% ברביע הרביעי. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים אינם מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות. ממשלת יפן הודיעה על תוכנית תמריצים פיסקלית נוספת, על העלאת יעד האינפלציה ל-2% (במקום 1%), והבנק המרכזי הודיע על תוכנית רכישות חדשה ללא מגבלת זמן. החודש שמרו מחירי הסחורות על יציבות, ומחירי הנפט עלו ב-3.8% על רקע האירוע באלג'יריה. לפי הערכות הבנק העולמי, מחירי הסחורות צפויים לרדת במהלך השנתיים הקרובות, למעט המתכות התעשייתיות שצפויות לשמור על יציבות.

 

 

הגורמים העיקריים להחלטה

 

ההחלטה להותיר את הריבית לחודש פברואר ללא שינוי ברמה של 1.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממשיכים להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.6% והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה המבוססת על מקורות שונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד. התפתחות האינפלציה במהלך 2012 משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים. לפי הערכות הבנק העולמי, מחירי הסחורות צפויים לרדת במהלך השנתיים הקרובות, ולכן לתמוך בהמשך סביבת אינפלציה נמוכה בישראל.
• האינדיקטורים השונים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה כי במחצית השנה האחרונה חלה האטה בקצב התרחבות הביקושים, תוך יציבות בקצב צמיחת התוצר וירידה בייבוא. ההערכה בחטיבת המחקר היא שקצב הצמיחה של התוצר נותר בסביבת 3%. על פי הסקרים החודשיים אין עדות להרעה נוספת בפעילות, ואף יש שיפור קל בצפיות.
• קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות וב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו מחירי הדירות ב-5.7%, לעומת 3.7% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר עדיין לא באו לידי ביטוי בנתוני המשכנתאות לחודש דצמבר אך הן צפויות לבוא לידי ביטוי מתחילת ינואר. 
•  לראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הודאות סביב סוגית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה. נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובסין המשיכו להיות חיוביים. מנגד, מהנתונים שפורסמו באירופה נראה שהפעילות עדיין לא הגיעה לנקודת המפנה והמיתון שם נמשך.
• במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב ובריטניה נמשכת וביפן הכריזו על תוכניות הרחבה נוספות.  על פי ההערכות בשווקים, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.
  
  

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש פברואר 2013 יפורסמו ב-11/2/2013.

החלטת הריבית לחודש מארס 2013 תתפרסם ביום שני ה-25/2/2013 , בשעה 17.30.