| מבנק ישראל נמסר כי הריבית לחודש נובמבר 2008 תרד ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.5%. |
| תנאי הרקע |
| נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי לעומת תחזיות החזאים לעליה של 0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-5.5%, שיעור זה גבוה באופן משמעותי מהגבול העליון של יעד האינפלציה שעומד על 3% לשנה. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ופירות וירקות עלה ב-12 החודשים האחרונים ב- 2.9% ובחודש ספטמבר נותר ללא שינוי. |
| התחזיות לאינפלציה ולריבית: מגמת הירידה בציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים נמשכה. בחודש אוקטובר עמד ממוצע הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שנמדדות משוק ההון, על 0.4% (שיעור נמוך זה נובע ככל הנראה מגורמים טכניים) ציפיות החזאים ל-12 החודשים הבאים המשיכו לרדת ולאחר פרסום המדד לספטמבר הגיעו לממוצע של 1.3%. משוק ההון נגזרת ציפיה לאי שינוי בריבית ב-12 החודשים הקרובים. החזאים מעריכים כי הריבית לחודש נובמבר תופחת ב-0.25 נקודות אחוז בממוצע. |
| הפעילות הריאלית: הנתונים שהתקבלו החודש מצביעים על האטה בקצב ההתרחבות של הפעילות הריאלית. על פי אינדיקטורים חודשיים חלקיים של הלמ"ס לרביע השלישי, מסתמנת האטה נוספת בקצב ההתרחבות של המשק. המדד המשולב לחודש ספטמבר ירד ב-0.3% לאחר שהמדדים לחודשים יוני ואוגוסט תוקנו כלפי מטה וקיבלו ערכים שליליים. נתונים ראשוניים מתוך סקר החברות לרביע השלישי מלמדים על ציפיה להתמתנות בביקושים ועל ציפיות לירידה נוספת בצמיחה בפעילות ברביע הרביעי. ההאטה בקצב ההתרחבות באה לידי ביטוי גם בגביית המיסים: תקבולי מס הבריאות – המהווים אינדיקטור לסך הוצאות השכר במשק – והמע"מ על הייצור המקומי הואטו ברביע השלישי, התקבולים מהמיסים הישירים (בניכוי שינויי חקיקה) ירדו נומינלית בשיעור של כ-7% לעומת הרביע השלישי אשתקד. לפי התחזיות המקרו כלכליות המעודכנות של בנק ישראל, הצמיחה ב-2009 תסתכם ב-2.7%. |
| שוק העבודה והשכר: מסתמנת עצירה בירידת שיעורי האבטלה שהתרחשה בשנים האחרונות. נתון המגמה של שיעור האבטלה ליולי (מנוכה עונתיות) עומד על רמה דומה לזו של החודשיים הקודמים – 6.1%. בחודשים מארס עד יולי לא חל שינוי במספר המשרות במשק (מנוכה עונתיות). השכר הנומינלי למשרת שכיר של ישראלים עלה ב- 0.6% בחודשים יוני-יולי לעומת אפריל-מאי. |
| המדיניות התקציבית: העודף המקומי של הממשלה מתחילת השנה ועד ספטמבר גבוה ב-4.3 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי של התקציב העקבי עם תקרת הגרעון של 1.6% מהתמ"ג זאת למרות הירידה בהכנסות ממיסים ובשל תת ביצוע של כ-2% בהוצאות. ההכנסות ממיסים נמוכות ריאלית ב-1.2% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד (בניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות). |
| שוק מט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9 ועד ה-26/10 נחלש השקל מול הדולר ומול מדד שער החליפין האפקטיבי המשוקלל לפי היקפי הסחר ב-9.8% וב-3.8% בהתאמה, והתחזק מול האירו ב-3.2%. במהלך תקופה זו, המשיך הדולר להתחזק באופן משמעותי מול מרבית המטבעות העיקריים בשיעורים שבין 3% ל-29%, כך שבסך הכל החלשות השקל מול הדולר היתה מתונה ביחס למגמה העולמית. |
| שוק ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9 ועד ה-26/10 רשמו מדדי המניות המובילים בעולם ירידות שערים חדות, המדדים בשווקים המפותחים ירדו בשיעורים חדים של 19%-40% והירידות בשווקים המתפתחים היו חדות אף יותר בשיעורים של 10%-47%. בתקופה זאת, מדדי המניות בת"א רשמו ירידות מתונות יותר מהממוצע בעולם כך,מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100 ירדו בשיעור של כ-20%. התשואות על אג"ח ממשלתיות לא-צמודות ל-10 שנים נותרו בתקופה זו ללא שינוי ברמה של 6%. התשואות על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, המשיכו לרדת והחודש ירדו ב-0.1 נקודות אחוז לרמה של 3.69%. המרווח בין התשואה על אג"ח לא-צמודות ל-10 שנים של ממשלת ישראל לאלו של ממשלת ארה"ב התרחב והגיע לרמה של 2.35 נקודות אחוז. פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת על ידי מרווחי ה-CDS עלתה באופן משמעותי מרמה של 1.07% בעת הדיון המוניטרי שהתקיים ב-21/9 לרמה של 2.20%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה ב-5 השנים האחרונות. במרווחי ה-CDS במשקים המתעוררים נרשמו עליות חדות אף יותר. |
| המשק העולמי: המצב בשווקים הפיננסיים בעולם המשיך להתדרדר. ממשלות ובנקים מרכזיים נקטו בפעולות חסרות תקדים והודיעו על תוכניות הצלה רחבות היקף שעיקרן: הזרמת נזילות מסיבית לשוקי הכסף הן מצד הבנקים המרכזיים והן באמצעות תוכניות ממשלתיות לביצוע עסקאות החלף של ניירות ערך בעייתיים ולא נזילים בנכסים נזילים או רכישה של ניירות ערך בעייתיים; מתן ערבות ממשלתית מוחלטת או משתמעת לפקדונות בנקאיים ולאג"ח בנקאיים על מנת למנוע בריחה של המשקיעים; תוכניות להלאמת בנקים חדלי פרעון או למימון מחדש של בנקים חלשים. לצורך כך הקציבו המדינות השונות סכומי כסף גדולים המסתכמים בכ-3.3 טריליון דולר. סימנים ראשונים מעידים על כך שהתוכניות הביאו לשיפור ולתחילת התייצבות בשוקי הכסף והאשראי אך יחד עם זאת, רמת האי ודאות עדיין נותרה גבוהה. הפעילות הכלכלית: האמון בכלכלה הגלובלית צנח בחודש האחרון לאחר שהקיפאון בשווקים הפיננסיים והעליה באי הודאות בהם העמיקו והעלו את ההסתברות למיתון עולמי. הכלכלה הגלובלית נכנסת לתקופה של האטה משמעותית בצמיחה במדינות המפותחות, עד כדי מיתון במספר מדינות, והאטה ניכרת גם בצמיחה במשקים המתפתחים. האינפלציה: הלחצים האינפלציוניים בעולם החלו להתמתן על רקע הירידה החדה במחירי הסחורות והנפט. ההאטה בצמיחה הגלובלית והעליה באבטלה תומכים במגמת הירידה באינפלציה. על רקע זה, הבנקים המרכזיים העיקריים הורידו החודש את הריבית והם צפויים להמשיך להוריד ריבית ולשמור על מדיניות של ריבית נמוכה. |
| הגורמים העיקריים להחלטה |
| ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר, בהמשך להפחתת הריבית ב-0.5 נקודות אחוז שעליה החליט בנק ישראל ב-7/10/08 בדיון שלא מהמניין, עקבית עם החזרת האינפלציה לתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, עם חיזוק יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הפיננסי העולמי ועם תמיכה בפעילות הריאלית. |
| בעקבות הירידות החדות שנרשמו במחירי הסחורות והאנרגיה בעולם וההאטה הצפויה בביקושים, הערכת החזאים והצפיות משוק ההון הן כי האינפלציה בהסתכלות ל-12 החודשים האחרונים צפויה להתכנס לתוך יעד יציבות המחירים סביב אמצע 2009. זאת לעומת אינפלציה של 5.5% ב-12 החודשים האחרונים. |
 |
| רמת אי הודאות הגבוהה השוררת בשווקים הפיננסיים המשיכה לעלות – ובעקבותיו צפויות להימשך הפחתות הריבית של בנקים מרכזיים בעולם. על רקע המשך העליה באי הודאות, הפחתת הריבית הנוכחית נועדה להוזיל את עלות האשראי במשק ולתרום ליכולתו להתמודד עם ההשלכות האפשריות של המשבר הפיננסי העולמי. |
|
| ההאטה העולמית צפויה לבוא לידי ביטוי בהאטת קצב הצמיחה במשק הישראלי. הפחתת הריבית נועדה לתמוך בפעילות הכלכלית במשק. |
|
| בבנק ישראל מציינים כי לאור החלשות הקשר בין התפתחות שער החליפין של השקל והאינפלציה, נראה כי להחלשות השקל מול הדולר בתקופה האחרונה השפעה זניחה בשלב זה על האינפלציה בישראל. |
| בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם ויפעל ככל שידרש על מנת להשיג יציבות מחירים, שהיא תנאי הכרחי לתמוך בצמיחה בת קיימא, ולתמוך ביציבות המערכת הפיננסית ובעידוד התעסוקה והצמיחה. |