תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר ירד ב- 0.2%, בעוד שממוצע תחזיות החזאים עמד על עלייה של 0.2%. עיקר הפער נבע מירידה חדה מהצפוי בסעיף הדיור ובסעיף הפירות והירקות. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על המשך התמתנות סביבת האינפלציה, ובהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 1.8%.
תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – שמרו על יציבות יחסית במרכז יעד האינפלציה. בציפיות הנמדדות משוק ההון (breakeven inflation) נרשמה החודש ירידה מרמה של 2.5% ל- 2.2%. הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה ירדו בטווחים הקצרים לסביבה של בין 2.3% ל – 2.4%, ובטווחים הארוכים הן שמרו על יציבות בסביבה של 2.5%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא 1.8%. כל החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יותיר את ריבית דצמבר ללא שינוי.
הפעילות הריאלית: מרבית האינדיקטורים שנוספו בחודש האחרון תומכים בהערכה שהצמיחה המתונה בפעילות נמשכת וצפויה להימשך גם בחודשים הקרובים. בהתאם לנתוני החשבונאות הלאומית גדל התוצר המקומי הגולמי ברביע השלישי של השנה ב-2.9% והתוצר העסקי ב-2.7% (במונחים שנתיים). לגידול התוצר תרמו גידול של 3.5% בצריכה (ללא מוצרים בני קיימא) וגידול של 4.6% ביצוא (ללא הזנק ויהלומים). עם זאת חלה ירידה בביקושים לצריכת מוצרים בני קיימא, להשקעות במכונות וציוד ולהשקעות בכלי תחבורה, המתבטאת בירידה ביבוא הסחורות והשירותים (ללא יבוא בטחוני) של 12%. באופן דומה, חלה האטה בחודשים האחרונים בקצב עלייתו של המדד המשולב למצב המשק, מקצב חודשי ממוצע של 0.21% (2.5% במונחים שנתיים) בחודשים ינואר-יולי לקצב חודשי ממוצע של 0.15% (1.8% במונחים שנתיים) בחודשים אוגוסט-אוקטובר. הסקרים השונים ביחס לפעילות הכלכלית ולצפי לעתיד (סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס, מדדי אמון ומדד מנהלי הרכש) מלמדים אף הם על האטה ברביע השלישי של 2012 ועל הערכות שההאטה תימשך ברביע הרביעי של השנה. סקרי אמון הצרכנים מלמדים כי באוקטובר לא השתפרה התמונה הכללית המצביעה על עלייה בפסימיות של הצרכנים ביחס להתפתחויות בעתיד הקרוב, תנאי הרקע הללו עקביים עם תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר: 3.3% ו-3% לשנים 2012 ו-2013, בהתאמה. בשבוע שעבר הסתיים מבצע "עמוד ענן" ולפי הערכות ראשוניות של בנק ישראל השפעתו של המבצע על התוצר של המשק תהיה נמוכה.
שוק העבודה: נתוני סקר כוח אדם ממשיכים להצביע על המשך השיפור בתעסוקה, אם כי בקצב ממותן, המשך הגידול בשיעור ההשתתפות והמשך הירידה באבטלה. בשיעור ההשתתפות נרשמה ברביע השלישי עלייה של 0.6 נקודות אחוז ביחס לרביע השני, לרמה של 64.2 אחוזים, ושיעור האבטלה ירד מ-6.9% ל-6.7%. עיקר השיפור שיקף התרחבות התעסוקה בשרותים הציבוריים: מספר משרות השכיר בשירותים הציבוריים עלה בחודשים יולי-אוגוסט ב -0.9%, בעוד מספר משרות השכיר במגזר העסקי רושם ירידה של 0.4%. לעומת שלושת החודשים הקודמים, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו ב- 1.1% ו- 1% בהתאמה, בחודשים יוני – אוגוסט, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים ספטמבר—אוקטובר ב-6.5% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 7.1% בנתון זה ביולי – אוגוסט.
הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר פרסמה בחודש ספטמבר את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. לפי תחזית זאת (שפורסמה יחד עם הודעת הריבית לחודש אוקטובר), הצמיחה בתמ"ג בשנים 2012 ו-2013 צפויה לעמוד על 3.3% ו-3%, בהתאמה. האינפלציה בשנת 2013 צפויה להסתכם ב-2.2%. ירידה מסוימת בסביבת האינפלציה בחודשים האחרונים עשויה לתמוך בעדכון כלפי מטה של תחזית האינפלציה לשנה הקרובה, במסגרת התחזית שתפורסם במקביל להודעת הריבית לחודש ינואר.
נתוני תקציב הממשלה: הגירעון בפעילות המקומית של הממשלה הסתכם בחודשים ינואר-אוקטובר בכ-17.9 מיליארדי ש"ח - גבוה בכ-6.1 מיליארדים מהתוואי העונתי התואם את תחזית הגירעון של האוצר (3.4 אחוזי תוצר). הפער משקף בעיקר חוסר בגביית המסים וגם הוצאות גבוהות. על פי ההתפתחויות עד כה צפוי הגירעון השנתי להסתכם בכ-4 אחוזי תוצר, בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי. ניתוח צפי תשלומי החובות של הממשלה לשנת 2013 מראה על ירידה בהיקף ההחזרים ביחס ל-2012. לפיכך, למעבר למסגרת תקציב של 1/12, בעקבות אי אישור תקציב 2013, תהיה השפעה קטנה יחסית על ההוצאות הממשלתיות האחרות. בעקבות מבצע "עמוד ענן" צפויה תוספת חד פעמית להוצאות הבטחון אך מוקדם להעריך אם תהיה לכך השפעה על התקציב הכולל.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-28/10/12, ועד 23/11/12 השקל נותר ללא שינוי מול הדולר תוך תנודתיות במהלך התקופה של מבצע "עמוד ענן". זאת לעומת רבים מהטבעות החשובים בעולם, שנחלשו מול הדולר. מול האירו נחלש השקל ב-0.2%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-0.2%.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-28/10/12, ועד 23/11/12 עלה מדד ת"א 25 ב-0.2%, לעומת ירידות שערים ברוב שוקי המניות בעולם. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות של עד 30 נ.ב. בשני העקומים. מגמה זו של ירידת תשואות באפיק הממשלתי תאמה את המגמה העולמית. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד ב-7 נ.ב., לרמה של 249 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, עד 30 נ.ב., כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.84%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 145 נ.ב., תוך תנודתיות שהתרחשה במהלך התקופה לנוכח ההתפתחויות הביטחוניות שהיו בישראל. במדדי התל-בונד 20 ו-40 נרשמו עליות של 0.7% בשני המדדים.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-4.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-4.8%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש ספטמבר ירדה ב-0.7% יתרת החוב של המגזר העסקי, מרמה של 792 מיליארדי ש"ח לרמה של 787 מיליארדי ש"ח. ב-12 החודשים האחרונים עלתה יתרה זו ב- 2.1%. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש ספטמבר ב- 0.6%, ל-383 מיליארדי ש"ח. בחודש אוקטובר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-3.4 מיליארדי ש"ח, לעומת 3.2 מיליארדי ש"ח בחודש ספטמבר. יתרת החוב לדיור בחודש ספטמבר עמדה על 274 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.6% ביחס לרמה בחודש ספטמבר אשתקד. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש אוקטובר, נותרו כמעט ללא שינוי. בחודש הקודם הודיע המפקח על הבנקים על הגבלת שיעור המימון (LTV) בהלוואות לדיור.
שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש אוקטובר ב-0.8%. ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה סעיף זה ב-2.2%, לעומת 2.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אוגוסט - ספטמבר ב-0.5%, לעומת עלייה של 0.6% בחודשים יולי - אוגוסט. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלו מחירי הדירות ב- 2.2%, לעומת 1.4% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט.
הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמותיה בעשור האחרון. רמת התחלות הבנייה עדיין גבוהה, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, וניכרת ירידה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.
המשק העולמי: הגורם המרכזי שהשפיע על השווקים הפיננסיים העולמיים במהלך החודש האחרון היה התגברות החששות מפני בעיותיה התקציביות של ארה"ב ("הצוק הפיסקלי"). האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על שיפור מתון בכלכלות ארה"ב וסין, לעומת המשך מיתון באירופה, ועל החמרה במצב הכלכלי ביפן. באירופה נראה כי המיתון מחלחל גם לכלכלות הליבה של הגוש, ובגרמניה נרשמת האטה בפעילות הריאלית. תחזיות הצמיחה המעודכנות של הנציבות האירופאית למדינות גוש האירו מחזקות את ההערכות הפסימיות לגבי המשך האטה במדינות הגוש גם בשנה הבאה. חששות סביב משבר החוב של יוון שבו ועלו החודש כאשר קרן המטבע והרשויות האירופאיות טרם אישרו את התשלום הבא של חבילת הסיוע ליוון. במדדי המניות בעולם נרשמו החודש בדרך כלל ירידות. בשוקי האג"ח הממשלתיות העיקריים נרשמו ירידות תשואות. שיעורי האינפלציה במרבית הכלכלות המובילות המשיכו להתמתן. מחירי הסחורות נותרו כמעט ללא שינוי ובמחירי הנפט נרשמה עלייה קלה.
הגורמים העיקריים להחלטה
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי ברמה של 2% לאחר הפחתת הריבית בחודש הקודם, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
· האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד ולא ניכרים לחצים אינפלציוניים. הצפיות של הגורמים השונים לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים נמצאות אף הן בסביבת מרכז היעד.
· מרבית האינדיקטורים שנוספו בחודש האחרון, תומכים בהערכה לפיה נמשך גידול מתון בפעילות, וכי גידול מתון זה צפוי להמשך גם בחודשים הקרובים. האינדיקטורים הללו עקביים עם תחזית הצמיחה של חטיבת המחקר: 3.3%, 3% לשנים 2012 ו-2013 בהתאמה. הסקרים השונים על הפעילות ממשיכים להצביע על פסימיות ועל צפי להתמתנות בפעילות.
· רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על שיפור מתון בכלכלות ארה"ב וסין לעומת המשך מיתון באירופה והחמרה במצב הכלכלי ביפן. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה ומחירי הסחורות ששמרו החודש על יציבות, צפויים להמשיך לתמוך ברמת האינפלציה הנוכחית.
· במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב, בריטניה ויפן נמשכת.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש דצמבר 2012 יפורסמו ב-10/12/2012.
החלטת הריבית לחודש ינואר 2013 תתפרסם ביום שני ה-24/12/2012 , בשעה 17.30.