| הריבית לחודש אפריל 2006 תועלה ב-0.25 נקודות האחוז לרמה של 5%. |
| החלטה זו להעלות את הריבית נועדה לפעול לשמירת יציבות המחירים בתוך גבולות יעד האינפלציה שקבעה הממשלה - 1% - 3%. |
| תנאי רקע |
| הנתונים על מצב המשק מצביעים על צמיחה מהירה יחסית. כך, המדד המשולב למצב המשק עלה בפברואר ב-0.3 אחוזים. צמיחה זו צפויה להימשך על רקע המשך צמיחה מהירה יחסית בכלכלה העולמית וציפייה להמשך האסטרטגיה המקרו-כלכלית של הממשלה. |
| מדד המחירים בחודש פברואר עלה מעבר לצפוי (0.6%). עיקר ההפתעה היה בסעיפי המזון שאינם עונתיים. עליית המחירים בפועל (ב-12 החודשים האחרונים) מסתכמת ב-3.1 אחוזים, מעט מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. |
| הציפיות לאינפלציה ל - 12 החודשים הבאים, משוק ההון ותחזיות חזאים במשק הן כי האינפלציה תהיה קרובה לאמצע תחום היעד וזאת בכפוף להנחה להמשך עלייה בריבית. |
| בשווקים הפיננסיים נמשכת יציבות. התשואות לכל הטווחים עלו מתחילת מארס ב- 0.1 נקודות אחוז, וערך השקל כמעט ולא השתנה. כמו כן, בחודש מארס עלו מחירי המניות ובמדד ת"א 100 נרשמה עלייה של 4.4 אחוזים. |
| בעולם נמשך תהליך הדרגתי של העלאות ריבית מתונות בשווקים העיקריים. בחודש האחרון העלה הבנק האירופאי את הריבית ב-0.25 נקודות האחוז, וקיימת ציפייה להמשך העלאה מתונה של הריבית בארצות הברית. |
| עד לכינון הממשלה החדשה, המדיניות התקציבית תמשיך להיקבע על פי החוק שלפיו בהיעדר תקציב מאושר, תקרת ההוצאות החודשית הינה אחד חלקי שנים עשר של תקציב השנה הקודמת. תהליך זה מבטיח שהמדיניות התקציבית תישאר מרוסנת במהלך התקופה עד לאישור תקציב חדש. |
| בנק ישראל מעריך כי הממשלה החדשה תמשיך בנקיטת מדיניות תקציבית אחראית, כגון זו שאפיינה את השנים האחרונות. |
| לא חל שינוי משמעותי בחודש האחרון, באי הוודאות הגיאופוליטית. |
| הגורמים העקריים להחלטה |
| על רקע האמור לעיל בנק ישראל התמקד בגורמים המרכזיים המשפיעים על סביבת האינפלציה ב - 12 החודשים הקרובים: |
| התרחבות הביקושים וצמצום הדרגתי של פער התוצר |
 |
| התפתחות הריביות בעולם ופער הריביות בין השקל לדולר |
|
| התרחבות הביקושים במשק ותהליך המיצוי של עודף כושר הייצור, מביאים לצמצום בפער בין התוצר הפוטנציאלי של המשק לתוצר בפועל (פער התוצר) הטומן בחובו אפשרות להווצרות לחצים על המחירים ועל התפתחות השכר הנומינלי במשק. ישנן גישות שונות למידת פער התוצר,אולם מכולן ברור כי פער זה הולך ומצטמצם. יתכן כי ההאצה באינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים אחורה, מרמה נמוכה במקצת מטווח יציבות המחירים לפני כשנה, לרמה של קצת מעבר ,בפברואר 2006, משקפת לפחות בחלקה את השפעת הצמצום בפער התוצר. |
| קיימת ציפייה להמשך העלאה מתונה של הריבית במשקים הגדולים בעולם. בנק ישראל רואה בפער הריביות עם חו"ל אחד הגורמים החשובים להתפתחות שער החליפין ובעקבות זאת ללחצים האינפלציוניים. כיוון שכך, מתגבר הצורך בהעלאת הריבית בחודש זה. אולם, בנק ישראל אינו סבור כי נדרש פער ריביות קבוע עם חו"ל על מנת להשיג את יעד האינפלציה. פער הריביות הנדרש להשגת יעד האינפלציה מושפע מההתפתחויות בכלכלה העולמית ובכלכלת ישראל. |
| בנק ישראל ימשיך לעקוב מקרוב אחרי ההתפתחויות במשק מתוך מטרה להשיג את יעד האינפלציה של הממשלה. בכפוף לכך, הבנק ימשיך לתמוך במכלול המטרות של המדיניות המקרו-כלכלית, במיוחד בעידוד התעסוקה והצמיחה. כמו כן יתמוך הבנק ביציבות המערכת הפיננסית. |