25.05.2010
 
קטע מתוך סקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שתופיע בחודש יוני-
יחס השכר בין נשים לגברים – ישראל ומדינות OECD
 
לתיבה - לחץ כאן
 
בישראל יחס השכר הממוצע בין נשים לגברים הוא כ-64 אחוזים, גבוה מן הממוצע במדינות OECD.  
בישראל, הן השתלבותן של נשים בשוק העבודה ביחס לגברים, והן שכר המינימום בהשוואה לשכר הממוצע במשק, גבוהים יחסית. אלה מאפיינים של מדינות בהן פערי השכר בין נשים לגברים נמוכים יחסית.  
גיל הנישואין של האישה בישראל נמוך יחסית, תכונה שדווקא מאפיינת מדינות שבהן פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים יחסית.  
יחס השכר הגולמי בין נשים לגברים בישראל הוא 64 אחוזים; במדינות העולם (128 מדינות), בממוצע 50 אחוזים; ובמדינות OECD (31 מדינות, כולל ישראל), בממוצע 59 אחוזים. זאת על פי בסיס נתונים בין-לאומיים של שכר הברוטו לשנים 2004 עד 2006. נציין כי נמצאה שונות גדולה בין מדינות OECD: סטיית התקן של פערי השכר בין גברים לנשים היא 10 אחוזים (איור 1).
 

 
העמודות באיור 2 מתארות את המתאם בין משתנים שונים לבין פערי השכר בין גברים לנשים (עמודה מעל הציר האופקי מתארת קשר חיובי, ולהיפך), והקו מתאר את מקומה של ישראל באותו משתנה יחסית למדינות ה-OECD באחוזונים. האיור מתאר רק את המשתנים שלהם נמצא קשר סטטיסטי מובהק עם פער השכר. כך, לדוגמה, ככל שגיל הנישואין של נשים גבוה יותר יחס השכר בין נשים לגברים גבוה יותר, וככל שממוצע שעות העבודה לשבוע למועסק גבוה יותר יחס השכר בין נשים לגברים נמוך יותר.
לעומת זאת לא נמצא קשר סטטיסטי בין פער השכר בין גברים לנשים לבין: גודל האוכלוסייה, התוצר הגולמי, התוצר לנפש, שיעור הסחר מהתוצר, שיעור הצמיחה הממוצע בשנים האחרונות, גובה שכר המינימום, שיעור התעסוקה של גברים, שיעור הנשים המועסקות במשרה חלקית ביחס לכל המועסקות, ממוצע שנות ההשכלה של גברים, שיעור פריון הילודה למשפחה והשנה שבה ניתנו לנשים זכויות לבחור.
 

 
כדי להסביר את הגורמים לפערי השכר בין נשים לגברים במדינות השונות נבנו שני משתנים נפרדים: משתנה אחד הוא "תרבותי" - מכיל את פריון הילודה הממוצע למשפחה, גיל הנישואין הממוצע של אישה בנישואיה הראשונים, המסורתיות של כל מדינה (משתנה דמי המקבל ערך אחת במדינות עם רוב קתולי, וכן בישראל, יפן וקוריאה. גרמניה, שבה יש איזון בין שיעור הקתולים לשיעור הפרוטסטנטים, קיבלה ערך 0.5), שיעור הנשים בפרלמנט, וקו הרוחב של המדינה (משתנה גיאוגרפי המייצג ערכים תרבותיים המבדילים, למשל, את מדינות צפון אירופה מדרומה); המשתנה השני תוצרים מורכב ממאפיינים של שוק העבודה, ומכיל את ממוצע שנות ההשכלה של הנשים, ההבדל בין נשים לגברים בשנות ההשכלה, שיעור התעסוקה של נשים, ההבדל בין נשים לגברים בשיעורי התעסוקה וממוצע שעות העבודה השבועיות למועסק. לשני המשתנים האלה נוספו משתני מדיניות שונים, כאשר רק גובה שכר המינימום נמצא מתואם חיובית ובאופן עמיד עם המשתנה המוסבר.
על פי המודל יחס השכר בין נשים לגברים בישראל אמור לעמוד על 59.4 אחוזים, לעומת יחס שכר בפועל של 64 אחוזים ו-59 אחוזים בממוצע במדינות OECD. משמע שעל פי המאפיינים אשר הובאו בחשבון במודל יחס השכר בין נשים לגברים בישראל אמור להיות קרוב לממוצע במדינות OECD.
על פי המודל, משתנה ה"תרבות" בישראל, אמור להוריד את יחס השכר בין נשים לגברים בישראל ב-11.7 נקודות אחוזים בהשוואה לממוצע במדינות OECD; כנגד זאת, השתלבותן של נשים בשוק העבודה בישראל, שהיא טובה במקצת יחסית למדינות OECD, ובמיוחד ההשתלבות הטובה בהתחשב במשתנה התרבות, אמורה להעלות את יחס השכר ב-7.8 נקודות אחוזים בהשוואה לממוצע; שכר המינימום, שהוא בישראל ביחס לשכר הממוצע במשק גבוה יחסית לשאר המדינות (באחוזון ה-91), אמור להעלות את יחס השכר בעוד 4.4 נקודות אחוזים בהשוואה לממוצע.