08.07.04

"צמיחה בת- קיימא"


עיקרי דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, היום במהלך "מושב נגיד בנק ישראל" שהתקיים בכנס הכלכלי השנתי "קיסריה" 2004

לנאום המלא - לחץ כאן  (קובץ Pdf).

בעוד שבשנת 2003 האתגר המרכזי למדיניותה הכלכלית-חברתית של הממשלה היה לצאת מההאטה ולחזור לצמיחה, הרי השנה – לאחר שיעד זה הולך ומושג, ראוי שנציב אתגר שאפתני יותר: העלאת המשק הישראלי, במחצית השנייה של העשור הנוכחי, על פסים של צמיחה מתמשכת – קרי, קצב גידול רב-שנתי של התוצר, ובעיקר – של התוצר העסקי, הממצה את פוטנציאל הצמיחה של המשק, תוך שמירה וחיזוק יציבות המחירים והיציבות בשווקים הפיננסיים, לרבות שוק מט"ח.

 

¦

לאחר שבשנים האחרונות טופלו שתי מיגבלות על כושר הצמיחה של המשק – המחסור במט"ח והאיום האינפלציוני, עשתה הממשלה הנוכחית צעד גדול קדימה בחיזוק אמינותה התקציבית, במסגרת מדיניותה הכלכלית. המיבחן הבא הוא היכולת להוריד את שיעור החוב הממשלתי משיעור העולה כיום על גודלו של התוצר לשיעורים המקובלים, בממוצע, במדינות המפותחות, הנמוכים משלנו בעשרות אחוזים. אבן דרך חשובה על מסלול זה צריכה הממשלה להניח במסגרת דיוניה הקרובים על תקציב 2005. בינתיים, עמידתה של הממשלה במיבחן זה נשפטת ע"י השווקים באופן שוטף ובאה לידי ביטוי במגמת הריבית ארוכת הטווח על איגרות החוב הממשלתיות. ככל שהריבית לטווח ארוך תהיה נמוכה יותר כך יכולה גם הריבית קיצרת הטווח, זו הנקבעת ע"י בנק ישראל, להיות נמוכה יותר. זהו המפתח ליכולתו של הבנק המרכזי לחזק את תהליך הצמיחה במשק תוך כדי שמירה על יציבות מחירים.

 

¦

כדי להגדיל את הוודאות ביכולתו של בנק ישראל למלא את תפקידו הכפול, דהיינו: לתמוך בצמיחה תוך כדי שמירה על יציבות מחירים, וכן לשמור על יציבות מחירים כתנאי לצמיחה מתמשכת, יש להחליף את החוק המיושן על פיו פועל היום הבנק. העולם כולו פועל היום על פי תפישה מסויימת, אשר עמדה במיבחן הזמן, ומוטב שחוק הבנק המרכזי אצלנו ישקף את הנורמות המקובלות בעולם. בנק ישראל מציע שהחוק החדש ייחקק עוד השנה, שהיא שנת ה- 50 לייסודו של בנק ישראל, ואנחנו ערוכים כדי לסייע בכך.

 

¦

נושאי המדיניות אליהם יש להתייחס כדי להגדיל את ההסתברות לצמיחה מתמשכת הם שניים: (א) מגמת הירידה בנטייה להשקיע במשק; (ב) הפיגור המתמשך, בהשוואה לעולם, בשיעור התעסוקה במשק. לגבי כל אחד מהם יש להפוך את המגמה ולהחליט על המדיניות הדרושה כדי להשיג את המטרה.

¦

 

תכנית העבודה של הממשלה כדי להפוך את מגמת הירידה במלאי ההון הנקי בעשור האחרון צריכה להיות בנויה משלשת המרכיבים הבאים:

(א) 

 

צימצום, מהיר ככל האפשר, של הגרעון והחוב של הממשלה, יחסית לתוצר.להקטנת החוב של הממשלה, ובעיקר מהרמה הגבוהה במיוחד בה הוא מצוי עתה, תהיה השפעה חזקה ומיידית על ההשקעות במשק, יותר מאשר לכל אמצעי מקרו כלכלי אחר. צימצום זה יחייב, בעיקר משקיעים מוסדיים, לאתר חלופות השקעה במיגזר הפרטי, במקום באיגרות חוב ממשלתיות; יפחית את הריבית לטווח ארוך במשק, ויקל על שמירת ריבית נמוכה לטווח קצר; ישפר את הדרוג של המשק הישראלי בעיני משקיעי חוץ וימריץ השקעות זרות במשק הישראלי; יקטין את הוצאות הממשלה לתשלומי ריבית, וישחררמקורות לשימושים אחרים, לרבות השקעות.

 

1.

מתן תשומת לב ממוקדת לביצוע נמרץ ושקוף של תכנית כוללת של השקעות בתשתית, הן במישרין ע"י הממשל – דבר המצריך שינוי בסדר העדיפויות בתקציב - אבל בעיקר ע"י חברות עסקיות, ממשלתיות ופרטיות. יש צורך להגדיל השקעות אלה ב-25% בחמש השנים הבאות, בהשוואה לחמש השנים האחרונות, להיקף של 100 מיליארד ₪, ואת זה לא ניתן להשיג ללא התארגנות מיוחדת של הממשלה. מטרתה של התארגנות זו, המרוכזת עתה - על פי החלטת הממשלה -  בידי משרד האוצר, היא: לקיים מעקב אחר שלב הביצוע של כל אחד מעשרות הפרוייקטים בהם מדובר: בכבישים, רכבות – בין עירוניות ובתוך הערים הגדולות, נמלי ים, ואוויר, תחבורה – יבשתית, אווירית וימית, חשמל, גז, מים, ביוב ותקשורת ולפרסם לציבור דו"ח ביצוע רבעוני; לדאוג לתכנון ולביצוע השינויים המיבניים הנדרשים, כדי לשפר את המבנה התחרותי של ענפי התשתית; להקים שירותי פיקוח יעילים כאשר מדובר בענפים מונופוליסטיים; לוודא מתן תשובות בתחום אישורי תכנון ובנייה שיהלמו את לוחות הזמנים שנקבעו לפרוייקטים השונים, ועל בסיס תוכנית מתאר ארצית ארוכת טווח, המתחשבת בצרכי איכות החיים והסביבה; לקבל החלטות בדבר טיב הקשר בין  הממשלה לבין הגופים המבצעים בכל אחד מהפרוייקטים; לסייע בגיבוש פתרונות מימון שיתבססו על השוק.

 

2.

שינוי מבנה שוק ההון במגמה לאפשר את התפתחותו של תיווך חוץ-בנקאי בשוקי הכספים וההון. ההישענות המוגזמת של המשק על הבנקאות המסחרית, שהיא כשלעצמה ריכוזית מאד, היא אבן רחיים על צמיחת המשק, פוגעת בלקוח החוסך והלווה ומגדילה את חשיפת הענף והמשק לזעזועים פיננסיים. הצעדים הנדרשים בתחום זה נדונים שוב באופן מרוכז בחודשים האחרונים. ברירת המחדל היתה, עד כה, המשך ההרחבה הזוחלת של השתלטות הבנקאות המסחרית, ובעיקר הבנקים הגדולים, על ענף השרותים הפיננסיים במשק, ושוק הון נכה לתמיד. בניגוד למה שמישהו, אולי, יכל לחשוב, מצב עניינים זה גרוע גם לבנקים דבר המתבטא, בין השאר, בעליה מתמדת במיפלס ההתערבות החיצונית בניהול עסקיהם.

3.

 

 

באשר לשוק העבודה, ראוי שנציב לעצמנו כמטרה את סגירת הפער בין שיעור התעסוקה אצלנו - הנמוך בהשוואה בינלאומית - לבין הממוצע המקובל במדינות ה-OECD, תוך 5-10 שנים. מדובר בתוספת של כ-400,000 מועסקים, נוסף למתחייב מהגידול הטבעי. לאור האסטרטגיה של ביסוס הצמיחה על פעילות המגזר הפרטי, צריך יעד זה להיות מושג בעיקר באמצעות הגדלת התעסוקה של ישראלים במגזר זה ולא במגזר הציבורי. טיפול יעיל בתחום זה, כמו בתחום ההשקעות בתשתית, החוצה אחריות של מספר משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, וגורמים פרטיים, מחייב התארגנות מיוחדת, במסגרת ועדת שרים לתעסוקה. תכליתה של התארגנות זו היא לוודא כי התכניות הרבות שיש לממשלה אכן ממוקדות במטרה של הגדלת שיעור התעסוקה, ולאור יעד זה נקבע סדר העדיפויות ביניהן והצורך בתכניות נוספות. מדיניות הממשלה אמורה להיות מורכבת ממספר פרקים: הקטנת התמריצים להישארות מחוץ למעגל העבודה המתבטאים בעיקר בקיצבאות לסוגיהן הניתנות לאזרחים בגיל העבודה; הרחבה משמעותית של תכניות להשמת בלתי מועסקים בעבודה; מדיניות מסים המגדילה את התמריץ לעבוד, לרבות מס הכנסה שלילי, כפוף ליעד גרעון יורד; צימצום משמעותי במספר העובדים הזרים, בעיקר באמצעים כלכליים; פיתוח שרותים והשקעות המקלים על יציאה לעבודה; סיוע אפקטיבי לעסקים קטנים ובינוניים, תוך תשומת לב מיוחדת למערך הליווי הניהולי של העסק; והרחבת ההשקעות בחינוך באזורים ובאוכלוסיות בהם שיעור התעסוקה נמוך במיוחד. המבחן הסופי של הצלחת המדיניות צריך להימדד בגידול בשיעור התעסוקה.

בקצב שבו גדל מספר העובדים הישראלים במשק, ברבעון הראשון של 2004 בהשוואה לרבעון הראשון של 2003 - כ-70 אלף מועסקים, כולם במגזר העסקי - יידרשו לנו יותר מ-20 שנה כדי להגיע לממוצע של שיעור התעסוקה בעולם. למרות שזו התקדמות, עלינו לשאול את עצמנו ללא הרף: איך לחזק את תוכנית העבודה של הממשלה להאצת הגידול בשיעור התעסוקה לאורך זמן. התשובה לשאלה זו צריכה להיות במרכז מעייניהם של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ושל ועדת שרים מיוחדת לתעסוקה שעל הממשלה להקים במטרה לקרב בהתמדה את שיעור התעסוקה בישראל לממוצע המקובל בעולם. צריך לזכור, כי הגדלת שיעור התעסוקה היא המפתח לצמצום ממדי העוני. הנתונים מצביעים על כך שתחולת העוני במשפחות שאין בהם מפרנסים מגיעה ל-63%, וכאשר יש  מפרנס אחד בלבד היא יורדת  באופן דרמטי ל-19%. רק 2% מהמשפחות בהן יש שני מפרנסים נמצאות מתחת לקו העוני.

ב).