ממחלקת הפקוח על מט"ח נמסר, כי עיקר הפעילות של תושבי חוץ עם הבנקים בישראל הינה במט"ח, ובעיקר בפיקדונות. זאת, למרות שמזה מספר שנים, עוד בטרם ההחלטה על שלב הליברליזציה האחרון במאי השנה, רשאים תושבי חוץ לפעול בשקלים לא-צמודים עם מערכת הבנקאות בישראל – קבלת אשראי והפקדת פיקדונות – ללא הגבלות.
היקף הפיקדונות של תושבי חוץ במט"ח בבנקים בישראל (פת"חים) הגיע ביוני 1989 ל- 15.7 מיליארד דולר. בבנק ישראל הבהירו, כי הפת"חים הינם אחד המקורות העיקריים של הבנקאות הישראלית למתן אשראי במט"ח לתושבי ישראל – שהגיע ביוני השנה לכ- 22 מיליארד דולר. ראוי לציין, כי יציבותם של פיקדונות אלה מהווה התשתית ליכולת הבנקים הישראליים לתת אשראי במט"ח לתושבי ישראל. עוד נמסר, כי כשני שליש מהפת"חים מופקדים לתקופות קצובות של עד שנה, והיתר לשנה ומעלה. ראוי לציין, כי למרות האופק הקצר של מרבית הפיקדונות האלה, עיקר הגידול בהם בשלוש השנים האחרונות חל בפיקדונות לשנה ומעלה. בתקופה זו נרשם גידול של 30% בהיקף הפת"חים.
בפיקוח על מט"ח מציינים, כי בניגוד למספר למדינות אחרות הנתונות במשבר פיננסי בשנה האחרונה, הבנקאות הישראלית כמעט ואינה נשענת על בנקים זרים בגיוס מקורות. למעשה, לבנקאים הישראליים עודף מקורות במט"ח בהיקף של 6 מיליארד דולר המופקדים בבנקים בחו"ל.
תושבי חוץ נוטלים היקפים קטנים יחסית של אשראי במט"ח ממערכת הבנקאות בישראל – 2.4 מיליארד דולר ביוני 1998 – והיקפים קטנים עוד יותר של אשראי בשקלים – כ 0.4 מיליארד דולר ביוני השנה. בהקשר זה, ציינו בבנק ישראל, כי האשראי המקומי הוא אחד המנופים שבאמצעותו יכולים תושבי חוץ לבצע פעילות ספקולטיבית במדינות המחויבות להגן על שער החליפין שלהן ברמה מסוימת עד עתה, תופעה זו לא נרשמה בישראל, אבל היא מוכרת היטב, לא רק מניסיונן של מדינות מתפתחות אלא גם של מדינות מפותחות.
עוד נמסר מהפיקוח על מט"ח, כי היקף הפיקדונות השקליים של תושבי חוץ הסתכם ביוני 1998 ב- 195 מיליארד דולר בלבד- כרבע אחוז מכלל הפיקדונות השקליים בבנקאות הישראלית. בבנק ישראל הדגישו, כי בישראל לא נרשמה, עד עתה, פעילות ספקולטיבית של תושבי חוץ, אפילו באופן הבסיסי ביותר - המרת מט"ח כדי לפתוח פיקדונות בשקלים וכך ליהנות מפערי הריביות. אמנם התפרסמו מקרים של לווים ישראליים אשר העדיפו ללוות ביינים יפניים ובפרנקים שווייצריים בשל הריבית הנמוכה שלהם, יחסית לריבית השקלית, אך תושבים זרים שמקורותיהם במטבעות אלו, לא בחרו להמירם ולקבל את הריבית השקלית. מכאן, כי הערכת סיכון שער החליפין ע"י תושבי ישראל בהשוואה לתושבי חוץ איננה זהה, ככל הנראה.