עיקר דברי נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, בועידה השנתית של
לישכת רואי החשבון, הנערכת היום בתל-אביב
לצד הרפורמה במס הכנסה על יחידים – המהווה צעד חשוב ונכון – יש לפעול ליצירת תחרות
בענף הפנסיה, לבצע שינויים מבניים בענף הבנקאות ולהשלים את הליברליזציה בשוק מט"ח.
לצד הרפורמה במס הכנסה על יחידים, על הממשלה לבצע גם צעדי מדיניות משלימים –
להתחייב ליציבות מחירים ולהפחתת נטל המס הכולל, ולגבש בדיון מיוחד את יעדי מדיניותה
החברתית.
הרפורמות הנוספות וצעדי המדיניות המשלימים, במקביל לרפורמה במס הכנסה על יחידים,
הכרחיים לאור השלכותיה המהותיות על הרכב תיק הנכסים של הציבור ועל שוק ההון,
וכתוצאה מכך על גמישות הממשלה במימון הגירעון בתקציב.
הרפורמה במס הכנסה על יחידים מהווה צעד חשוב ונכון בהתאמת המיסוי הישיר על יחידים
למסגרת של יעילות כלכלית וצדק חברתי, ובכך היא מקרבת את מערכת המיסוי בישראל למקובל
בעולם. עם זאת, בשל השלכותיה, חיוני ללוותה בצעדים משלימים - הן ברפורמות נוספות והן
בצעדי מדיניות.
השלכות הרפורמה בתחום המיסוי הישיר נוגעות לחלקים גדולים של תיק הנכסים הכספיים של
הציבור: החסכון באמצעות קופות גמל, ביטוח חיים וקרנות השתלמות (כיום, כ- 200 מיליארד
ש"ח) יצטמצם עם הזמן, והחסכון באמצעות קרנות פנסיה (כיום, כ- 110 מיליארד ש"ח) יגדל -
וזה עוד לפני המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת; משקל ההשקעות במט"ח (כיום, כ- 150 מיליארד
ש"ח) יעלה על חשבון המרכיב השקלי הלא-צמוד של תיק הנכסים (כיום, כ- 270 מיליארד ש"ח);
תכניות החסכון בבנקים (כיום, כ- 100 מיליארד ש"ח) יושפעו הן לשלילה - מהשיפור היחסי הצפוי
בשוק האג"ח הסחירות ובמיוחד קרנות הנאמנות - והן לחיוב - מההרעה במצבו של החסכון
המוסדי לטווח ארוך שאינו לגיל פרישה.
על רקע השלכות הרפורמה בתחום המיסוי הישיר על תיק הנכסים הכספיים של הציבור,
מתחייבת, לצידה, השלמתן של רפורמות נוספות:
(1) יש לפעול ליצירת תחרות בענף הפנסיה, הנתון היום לשליטה מונופוליסטית של שתי קרנות
גדולות. זאת, באמצעות: הפרדת הבעלות בין שני סוגי קרנות הפנסיה הקיימים - הותיקות
והחדשות; ביטול הנפקת אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה כדי לאפשר להן להשקיע בשוק ההון
הסחיר; מתן חופש בחירה לעמיתים וחופש מעבר מקרן לקרן בעזרת ייעוץ מקצועי, במימון
המעביד; וכן מתן מעמד מס שווה לזה של קרנות פנסיה, גם לקופות גמל ותוכניות לביטוח חיים
אשר במסגרתן החוסך יהיה זכאי לתשלומי פנסיה חודשיים על בסיס כללים ביטוחיים.
(2) יש לבצע מספר שינויים מבניים בענף הבנקאות באמצעות הפרדת קופות הגמל וקרנות
הנאמנות משליטת התאגידים הבנקאיים, ובמקביל לעדכן את אפשרויות הבנקים לתת שירותי
ייעוץ בניירות ערך ולשווק מוצרי ביטוח.
(3) יש להשלים את הליברליזציה בשוק מט"ח ע"י הסרת הפיקוח בתחומים שנותרו - בעיקר
ביצוע עסקאות במט"ח ע"י משקיעים מוסדיים - ובכך להביא להמירות מלאה של השקל.
בנוסף, חיוני לבצע, במקביל ליישום הרפורמה במיסוי, צעדי מדיניות משלימים:
(1) על הממשלה להחליט ולהצהיר, כי היעד שלה בתחום האינפלציה הוא יציבות מחירים -
כלומר, אינפלציה מערבית - על פי לוח זמנים נתון. בינתיים יש לאפשר, לצד ניכוי במקור של
הכנסה מריבית ריאלית, גם ניכוי במקור, ללא התחשבנות בגין האינפלציה, של ההכנסה מריבית
נומינלית, אך בשיעור נמוך יותר. צעד זה - שהוא עקבי עם נורמות המיסוי הנומינלי המקובלות
בעולם - גם יפשט את גביית המס ולא ימנע התחשבנות ריאלית גם בגין הניכוי הנומינלי במקור,
עם אלה שיהיו חייבים בדיווח.
(2) על הממשלה להביע מחוייבות לתהליך הרב-שנתי של הפחתת נטל המס הכולל. כמו כן, אין
לקזז את ההפחתה הצפויה בנטל המס על יחידים - הנובעת מהודעת הממשלה כי תממן את יישום
הרפורמה בסכום של 2 מיליארד ש"ח לשנה - ע"י העלאת נטל המיסים האחרים. הפחתת נטל
המס הכולל הגבוה תתרום להעלאת הפריון, ליעילות ולתחרות במשק וכן לצמיחה בת-קיימא.
(3) חשוב שהממשלה תקדיש דיון מיוחד - במסגרת הדיון שיתקיים על התקציב לשנת 2001 - בו
ייקבעו היעדים של מדיניותה החברתית ויוגדרו הכלים הדרושים להשגתם. בהקשר זה חשוב
לזכור, כי רפורמה במיסים אינה יכולה להתייחס לאותן אוכלוסיות הפטורות ממילא מתשלום
מס. על כן, עד לגיבוש יעדי המדיניות החברתית של הממשלה, יש לדאוג, ככל האפשר, שלא ינוכה
מס במקור על ההכנסות מחסכון של אוכלוסיות אלה. לשם כך ניתן לקבוע, כי עבור ההכנסה
מחסכונות בסכומים קטנים יחסית, לא ינוכה מס במקור - צעד המתחייב גם משיקולים של
יעילות ביישום. חשוב להדגיש, כי יש סבירות נמוכה שצעד זה יביא לפיצול פיקדונות גדולים
לפיקדונות קטנים, שכן הדבר יהיה כרוך בהפסדי ריבית ובעמלות נוספות למפקיד. בכל מקרה, לא
מדובר בפטור אלא באי-גבייה של סכומים קטנים, והחייבים בדיווח ידווחו וימוסו גם על הכנסות
פיננסיות בסכומים קטנים.
במיוחד חשוב להדגיש, כי לרפורמה המוצעת במיסוי השלכות נוספות הקשורות במעבר הצפוי עם
הזמן - כתוצאה ממנה - מחסכון בקרנות השתלמות, קופות גמל וביטוח חיים אל חסכון בקרנות
פנסיה - אשר ההכנסות עליהן ימשיכו ליהנות ממעמד מס מועדף. התפתחות זו כרוכה בהסטת
כספים אל מחוץ לשוק ההון, על רקע העובדה שבכל אפיקי החסכון האחרים ההשקעות מבוצעות
בשוק זה ואילו מרבית כספיהן של קרנות הפנסיה מופקדים באג"ח מיועדות שאינן סחירות.
הסטה זו תיפגע בשוק ההון בכלל, ובשוק אג"ח הסחירות בפרט. כמו כן, תיפגע גמישותה של
הממשלה במימון השוטף של הגירעון בתקציב - הנמצא במסלול רב-שנתי פוחת - מאחר ועליה
להיענות לדרישות קרנות הפנסיה להנפיק להן אג"ח מיועדות כנגד הצבירה בהן - הצפויה כעת
לגדול - ללא הגבלה.