4.5.2005
 
עיקר דברי המפקח על הבנקים, מר יואב להמן בכנס תל אביב לבנקאות שמתקיים היום באוניברסיטת ת"א
 
התוצאות העסקיות המשופרות בשנה האחרונה מאפשרות נקודת זינוק נוחה לאתגרי השנים הקרובות: שידוד מערכות הניהול, התפעול והבקרה על פי הסטנדרטים המתקדמים של באזל, יישום הרפורמה של צוות בכר והגברת התחרות בבנקאות ובתחומי פעילותה האחרים, תוך התייעלות, חדשנות ושיפור מחיר ורמת השירות ללקוחות. כך סיכם המפקח על הבנקים, יואב להמן, את סקירתו בכנס תל אביב לבנקאות על ההתפתחויות שהיו ושצפויות במערכת הבנקאית.
שיעורי הרווחיות הגבוהים השנה נתרמו משיפור כמעט בכל רכיבי ההכנסות וההוצאות, ובמיוחד מההתאוששות בפעילות בשוק ההון והירידה בהפסדים מחובות מסופקים. יחד עם זאת, סיכוני האשראי עדיין גבוהים, כפי שהדבר משתקף בשיעור החובות הבעייתיים הגבוה (כ- 12%), ובפרט בענף הנדל"ן שעדיין לא מתאושש, על אף השיפור במשק, ובענף התעשייה, בהם היקף חשיפת האשראי גבוה יחסית. לפיכך, יש להמשיך במדיניות שמרנית של הפרשות לחובות מסופקים.
שיפור ניכר חל בהלימות ההון של הבנקים העומדת כיום על קרוב ל-11%, וגם ריכוזיות האשראי לקבוצות הלווים הגדולות ביותר פחתה באופן משמעותי ביותר (חבות ביחס להון), הודות להחלת ההוראה של הפיקוח על הבנקים בנושא, והודות לגידול בהון הבנקים. בניגוד לחששות שהועלו, שיפור זה הושג מבלי שיצר מחנק אשראי אצל קבוצות לווים אלה, ותוך הרחבת התבססותן על תחליפי אשראי לא בנקאיים משוק ההון שהתרחבו השנה באופן משמעותי מאד.
המפקח מסר, כי מחקר חדש של הפיקוח על הבנקים מוכיח, שבעיית התחרותיות בענף הבנקאות בישראל נעוצה לא רק במבנה הריכוזי של המערכת, אלא בעובדה שבישראל רמת האיום התחרותי על הבנקים מצד גורמים מחוץ לענף הבנקאות היא נמוכה בהשוואה למדינות אחרות בעולם. כך למשל, מערכת הבנקאות בהולנד, אשר מתאפיינת בריכוזיות גבוהה כמו בישראל, חשופה מאד לאיום תחרותי - כנראה מצד גורמי בנקאות בארצות שכנות ומצד שוק ההון- ולכן רמת התחרות בה טובה מזו שבישראל. ממצאים אלה מאששים את המלצות צוות וועדת בכר, בדבר הפרדת הבעלות על פעילות שוק ההון (ביטוח, קופות הגמל, פנסיה וקרנות נאמנות) מהבנקים, באופן שיאפשר לגורמים אלה להוות גורם תחרותי בעל משקל בתחום הפיננסי בישראל. המלצות אלה עדיין מותירות בידי הבנקים מגוון רחב ביותר של פעילויות, ובתחומים מסוימים אף תרחבנה אותו (ייעוץ והפצת מוצרי ביטוח חיים ופנסיה).
בתחום המבני של מערכת הבנקאות שינוי מהותי יחול רק אם בנקים גדולים מחו"ל יחליטו לנצל את מגמת השיפור בישראל ולפעול בישראל. התגברות הריכוזיות במערכת הבנקאית הישראלית בשנים האחרונות (לעומת מגמת שיפור בעשור הקודם), הייתה נעוצה בעיקרה בתקופות חלשות שהיו לחלק מהבנקים הבינוניים, ולא במיזוגים וסגירות של הבנקים הזעירים והקטנים. לבנקים הזעירים לא הייתה השפעה כלשהי על התחרות במערכת, בעוד שהם התקשו לשרוד ברמת ההוצאות המתחייבת כיום לצורך קיום סטנדרטים מודרניים של ניהול ובקרה על הפעילות הבנקאית. למעשה הושלם לאחרונה תהליך יציאה מסודר של האחרונים מבין בנקים אלה מהענף, כשהפיקוח על הבנקים עודד זאת וליווה את התהליך הרגיש מקרוב, על מנת להבטיח את הצלחתו תוך שמירת ענייני הלקוחות.
אשר לאתגרי העתיד, הדגיש המפקח, כי ישראל מאחרת בהיערכותה לאימוץ כללי באזל 2, והאיחור בהיערכות כולל הן את הבנקים והן את הפיקוח על הבנקים. מאמץ מיוחד יוקצה כבר בטווח הזמן הקרוב, על מנת לצמצם את הפערים בלוחות הזמנים הצפויים. מהלך זה כולל צורך בהקצאת משאבים ניכרת ובשדרוג נרחב ביותר של כל מערכי ניהול הסיכונים. שיתוף הפעולה והתיאום בין הפיקוח על הבנקים לבין הבנקים יהיה הדוק, ולצורך כך יוקמו קבוצות עבודה משותפות.
בתחום האשראי יהיה על הבנקים לפתח תוך זמן קצר מערכות מתקדמות לדירוג האשראי.טיוטת קווים מנחים למערכות דירוג כאלה כבר הופצה ע"י הפיקוח.
בתחום הבקרה הפנימית וניהול סיכוני התפעול יהיה צורך לבנות מערכות מתקדמות כמתחייב מכללי באזל 2 ומהסטנדרטים החדשים במדינות המתקדמות כמו ארה"ב ואירופה. במסגרת זו יבחן הפיקוח על הבנקים את הצורך בהרחבת תחומי האחריות והדרישות מקציני הציות בבנקים, עדכון הכללים של הביקורת הפנימית, הדירקטוריון וועדת הביקורת שלו, וקביעת הסטנדרטים הנדרשים לעניין מערך הבקרה הפנימית.
 
​