סקירת ההתפתחויות הכלכליות במשק במחצית השניה של 1998
מסקירת ההתפתחויות הכלכליות במחצית השניה של 1998 שפרסמה היום מחלקת המחקר בבנק ישראל עולות הנקודות העיקריות הבאות:
במחצית השניה של 1998 נמשכה רמת הפעילות הנמוכה במשק – שאפיינה את המשק מאז 1996 – על רקע ההאטה בסחר העולמי, אשר קשורה למשברים והזעזועים הפיננסיים בעולם, ורמת הביקושים המקומיים הנמוכה. ברביע השלישי של 1998, לעומת הרביע המקביל אשתקד, פחתו ההשקעה במשק ויצוא הסחורות והשירותים. כמו כן, עלו הצריכה הפרטית והציבורית עלייה מתונה, יחסית.
בתקופה הנסקרת הואצה העלייה במחירים – האצה שהתרכזה כולה בחודשים ספטמבר עד נובמבר – לאחר הפיחות החד בשער בשקל, שהחל באמצע אוגוסט על רקע המשברים הפיננסיים בעולם. העלאות הריבית בחודש נובמבר האטו באופן משמעותי את קצב עליית המחירים, והביאו לירידה בציפיות לאינפלציה. על רקע זה, מדד המחירים לצרכן הנמוך שפורסם לחודש דצמבר, ומגמת הירידה במדדים לציפיות להתפתחות האינפלציה בעתיד מצביעים על כך, שעליית המחירים באותם חודשים הייתה, ככל הנראה, חד-פעמית. עם זאת, על פי רמת הציפיות לאינפלציה והזעזועים בשווקים העולמיים ניתן להסיק כי טרם התבססה במלואה החזרה לסביבת האינפלציה ששררה בחלקה הראשון של השנה.
ב- 1998 נמשכה מגמת הצמצום בגירעון השוטף של מאזן התשלומים שחלה ב- 1997, בעיקר עקב ירידת המחירים בעולם שהביאו הן לירידה של מחירי סחורות היבוא והיצוא בדולרים, והן לשיפור בתנאי הסחר. עם זאת, האטת הסחר העולמי תרצה לצמצום היקף הייצוא.
בתקופה הנסקרת חל היפוך בתנועות ההון של הסקטור הפרט למשק, ונרשם יצוא הון – בעיקר בחודשים ספטמבר עד נובמבר – בהיקף של כ- 1.1 מיליארד דולר, לעומת יבוא הון של 1.7 מיליארדים במחצית הראשונה של 1998. עליית הצפיות לפיחות השקל והעלאת הערכת סיכוני שער החליפין בעיני המשקיעים והלווים, על רקע המשבר הפיננסי בעולם, צמצמו את פערי התשואות בין המשקל לחו"ל, וגרמו לתושבי ישראל להקטין את יתרות האשראי במט"ח ולהגדיל את פיקדונותיהם במטח. במקביל, תושבי חוץ צמצמו את השקעותיהם הפיננסיות בבורסה בתל-אביב – כחלק ממימוש השקעותיהם בבורסות נוספות בעולם.
נמשיך הרפיון השורר בשוק העבודה מזה תקופה ארוכה, כתוצאה מהפעילות הכלכלית הנמוכה. יחד עם זאת, נתוני האבטלה, והאינדיקטורים להעמקתה, מלמדים על הקלה מסוימת שמקורה בצעדים קצרי טווח המכוונים להעלאת התעסוקה ובגידול חריג במספר המועסקים בשירותים הציבוריים, בין השאר, כתוצאה מהבחירות לרשויות המקומיות. השכר הריאלי למשכר שכיר ירד בתקופה הנסקרת בשל העלייה הבלתי צפויה בקצב עליית המחירים.
בתקופה הנסקרת נשמרה המסגרת של תקציב הממשלה, והגירעון הכולל לשנת 1998 תאם את היעד שנקבע בחוק הפחתת הגירעון – 2.4 אחוזי תוצר. יחד עם זאת, הגירעון בתקציב המקומי היה גבוה יותר מהמתוכנן – עקב גביית מיסים נמוכה מהתיכנון – ואילו העודף בפעולות עם חו"ל היה גבוה מהמתוכנן – בגלל הגידול ברווחי בנק ישראל. הסטיה כלפי מעלה בגירעון המקומי, יחד עם הגידול שנרשם בצריכה הציבורית והעלייה החריגה במספר המועסקים בשירותים הציבוריים, מצביעים על כך שב- 1998 לא חל ריסון פיסקלי נוסף, מעבר לזה שהיה ב- 1997.