"סוגיות במטבע חוץ" – סדרת מאמרים לדיון של מחלקת הפיקוח על מט"ח
מאמר ראשון בסדרה: "מודל שוק מט"ח: יישום לישראל"
המאמר המלא – קובץ PDF
לדף העבודות של מחלקת הפיקוח על מט"ח לחץ כאן
מחלקת הפיקוח על מטבח חוץ בבנק ישראל משיקה היום סדרה חדשה של מאמרים לדיון, שתקרא
"סוגיות במטבע חוץ". הסדרה נועדה לשמש מסגרת לעבודות בנושאים שונים הקשורים במטבע חוץ,
לרבות, משטר שער החליפין, שוק מטבע חוץ, סיכון שער חליפין, אופציות ונגזרים על שערי חליפין,
מאזן התשלומים ותנועות הון, נכסים והתחייבויות של המשק מול חו"ל, חוב חיצוני ויציבות פיננסית
חיצונית (מול חו"ל ובמט"ח).
סדרת המאמרים החדשה תשמש להעמקת ההבנה והידע התיאורטי והמעשי בסוגיות אלה, שהפכו
לחשובות יותר כתוצאה מהתגברות תהליך האינטגרציה הפיננסית בין המשק הישראלי והעולם. זאת, על
רקע השלמת תהליך הליברליזציה במטבע חוץ והשינויים בתפקיד מחלקת הפיקוח על מטבע חוץ, שבאו
לידי ביטוי בהתמקדות המחלקה על נושאי דיווח, ניתוח ומחקר של הפעילות של המשק הישראלי מול
חו"ל והפעילות בשוק שקל/מט"ח, במקום בפיקוח.
המאמר הראשון בסדרה נכתב על ידי יואל הכט, יאיר חיים ובנצי שרייבר ממחלקת הפיקוח על מטבע
חוץ, וכותרתו "מודל שוק מטבע חוץ: יישום לישראל". במאמר מוצג מודל תיאורטי לשוק מטבע חוץ,
שבו ההשפעה של משתנים פיננסיים וריאליים על שער החליפין פועלת באופן שונה על ההיצע ועל
הביקוש למטבע חוץ מצד פעילים שונים. במאמר נעשה ניסיון ליישם מודל זה על פעילות סקטורים
שונים בשוק שקל/מט"ח בישראל בשנים האחרונות. ניתן דגש על הפעילות הפיננסית של שלושה
סקטורים - תושבי חוץ, הסקטור הפרטי הלא-בנקאי (משקי הבית והחברות בישראל) והסקטור הבנקאי
ועל שלושה משתנים פיננסיים - הפער בין הריבית השקלית לריבית הדולרית, סיכון שער החליפין ומדד
הנסד"ק. תוצאות האמידה מאששות את המודל ואת הנחותיו, ובמיוחד משקפות את ההשפעה השונה של
המשתנים שנבדקו על הביקוש וההיצע למטבע חוץ מצד סקטורים אלו. כך נמצא, כצפוי, שגידול בפער
הריביות השפיע על הסקטור הפרטי הלא-בנקאי בכיוון של הגדלת היצע מטבע חוץ. פער ריביות זה לא
השפיע כלל על תושבי החוץ, בניגוד לתפיסה הרווחת. עם זאת, נמצא שעוצמת ההשפעה של פער הריביות
נמוכה יחסית להשפעתו של סיכון שער החליפין. עוד נמצא, שעליית מדד הנסד"ק הובילה להגדלת היצע
מטבע חוץ מצד תושבי החוץ - דבר המשקף את הקשר הישיר בין מדד הנסד"ק לענפי הטכנולוגיה
העלית בהם מתמחה ישראל; במקביל הובילה עליית הנסד"ק גם להגדלת הביקוש למטבע חוץ מצד
הסקטור הפרטי הלא-בנקאי.