נקודות עיקריות בהרצאתו של פרופ' ליאו ליידרמן, מנהל מחלקת המחקר וחבר ההנהלה הבכירה בבנק ישראל בפני הכנס הארצי של בנק הפועלים שהתקיים היום בתל-אביב
האתגר המרכזי הניצב בפני המדיניות הכלכלית בשנת 2000 הוא המשך ההתאוששות בפעילות הכלכלית במשק עד להשגת צמיחה בת-קיימא- וזאת, תוך ביסוס האינפלציה הנמוכה- בהתאם ליעדי הממשלה.
קביעת יעד אינפלציה כמותי לשנתיים- 3 עד 4 אחוזים לשנה עבור 2000 ו- 2001 ע"י הממשלה הייתה בבחינת צעד חשוב שחיזק את האמינות של משטר יעד האינפלציה בישראל וסימנה התקדמות חשובה לעומת המצב הקודם, בו נקבעו יעדי אינפלציה לשנה אחת קדימה, בלבד. כעת חשוב במיוחד שהממשלה תמשיך לקבוע במחציתה של כל שנה במסגרת דיוני התקציב, בהם נקבע גם יעד הגירעון התקציבי- את יעד האינפלציה לשנתיים העוקבות. לפיכך, רצוי שבאמצע השנה הנוכחית ייקבע יעד האינפלציה לשנת 2002 וכך תישאר בפני מדיניות הריבית, המסגרת של יעדי אינפלציה לשנתיים קדימה.
הירידה שנרשמה לקראת סוף שנה שעברה בשיעור האינפלציה הצפוי- כפי שזה נגזר משוק ההון ומתחזיותיהם של חזאים פרטיים- והימצאותו ברמה יציבה יחסית ועקבית עם יעד האינפלציה, במשך חמשת החדשים האחרונים ברציפות, מצביעות על הגברת אמינותה של סביבת האינפלציה הנמוכה שבה מצוי המשק מאז אוגוסט 1997- פרט לאירועים הזמנים הקשורים במשבר הפיננסי העולמי שבסוף 1998.
במסגרת מדיניות הריבית של בנק ישראל- המכוונת להשגת יעד האינפלציה של הממשלה לשנים 2000 ו- 2001- בוצעו בחודשים האחרונים הורדות ריבית עקביות עם השגת יעד זה. הורדות אלה התאפשרו על רקע ההתקדמות שנרשמה בתהליך הורדת האינפלציה בישראל. המשך תהליך זה, עד להתכנסותה של רמת הריבית השקלית לעבר זו השוררת במדינות המערב, תלוי בהמשך התבססות האינפלציה הנמוכה- בהתאם ליעדים שנקבעו. המשך קיומם של סיכונים בתחום האינפלציה- ובכלל זה, מגמת הצמצום הממושך בפערי הריביות בין הארץ לחו"ל, בין היתר, עקב העלאות הריבית בחו"ל- מחייב זהירות והדרגתיות בתהליך הורדת הריבית.
ניתן להעריך שהמשק נמצא בתהליך התאוששות מרמת הפעילות הממותנת ששררה בין הרביע השני של 1996 עד לרביע הראשון של שנת 1999, כולל. ביצועי המשק המרשימים במחצית השנייה של 1999- אשר התבטאו בגידול ניכר בתוצר, בייצוא ללא יהלומים וכן בייצור ובייצוא התעשייתיים- הצביעו, ככל הנראה, על תפנית בפעילות מהאטה לעבר צמיחה. במקביל, ברביע האחרון של 1999 נרשם גידול ניכר בתעסוקה במגזר העסקי. עם זאת, ככל הנראה, תהליך ההתאוששות יימשך תוך תנודתיות רבה בפעילות ונראה כי מוקדם עדיין לקבוע את עוצמת ההתאוששות ובאיזו מידה נתוני התעסוקה מסמנים תפנית בשוק העבודה. עם זאת, על פי המגמות הקיימות, במחצית השנייה של השנה או בתחילת השנה הבאה צפוי שיפור משמעותי במצב התעסוקה. כעת חשוב שהממשלה תתמוך בתהליך מעבר המשק לצמיחה בת-קיימא ע"י חידוש ההשקעות בתשתיות- ובמיוחד בתחום הכבישים וזאת, לאחר הירידה התלולה בהן בשנה שעברה.
הגמישות הרבה שבה מתנהל שוק מט"ח, מזה קרוב ל 3 שנים שבהן בנק ישראל לא מתערב במסחר, סייעה רבות בהתמודדות המשק עם זעזועים בשוקי ההון הבינלאומיים. כך, תפקודו התקין של שוק מט"ח וקביעת שער החליפין על פי כוחות השוק לנוכח אי-התערבותו של בנק ישראל בשוק זה, יחד עם אמינותה של המדיניות המקרו כלכלית, תרמו רבות לכך שהתנודות בשער החליפין- במיוחד הפיחות החד בשקל שנרשם בסוף 1998 לנוכח השפעותיהם של המשברים הפיננסיים העולמיים- היוו גורם מייצב בשוק. חשוב לציין, כי הייסוף בשער החליפין שבחודשים האחרונים משקף בעיקר יבוא הון לטווח ארוך שמקורו בזרם השקעות נטו של תושבי חוץ במשק הישראלי- ובמיוחד, הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל. זאת, בניגוד ליבוא ההון למשק שהיה באמצע שנות ה-90 שהתבטא אף הוא בייסוף שער החליפין אשר נבע בחלקו הגדול מלקיחת אשראי במט"ח ע"י המגזר העסקי בישראל.