נפח המסחר היומי במט"ח יחסית לתמ"ג בישראל בהשוואה בינלאומית

3.5.2005

נפח המסחר היומי במט”ח יחסית לתמ"ג בישראל בהשוואה בינלאומית

מהיבט היקף המסחר בשקל כנגד מט”ח, ישראל נמצאת במרכז קבוצת המדינות המתפתחות, שמטבעותיהן נסחרים פחות מאלו של מדינות מפותחות.
על רקע קיום קשר ישיר בין גודל המשק והיקף המסחר במט”ח בו, היקף המסחר במט"ח במדינת ישראל גבוה מזה של צ'כיה, שהתמ"ג שלה נמוך מזה של ישראל, ונמוך מזה של ברזיל, שהתמ"ג שלה גבוה יותר.
נפח המסחר היומי הממוצע בשוק מט”ח של ישראל הכולל מסחר בשקל-מט"ח ובמט"ח-מט"ח, עמד באפריל 2004 על כ-5 מיליארדי דולר, המהווים כ-0.2% מהנפח הבין-לאומי - 2,400 מיליארדי דולר בממוצע.
מחצית מסך עסקאות המט"ח שבוצעו בישראל היו מול השקל. בנפח המסחר בשקל בישראל חלה עליה רצופה וניכרת בעשור האחרון ובסוף 2004 ובתחילת 2005 עלתה רמתו היומית הממוצעת לקרוב ל-2.2 מיליארד דולר.
בשנים 2001 עד 2004 גדל שוק המט"ח בישראל הכולל מסחר בשקל-מט"ח ובמט"ח-מט"ח ב-67% ושוק המט"ח הבין-לאומי גדל בשיעור של 49%.
ממחלקת מט"ח בבנק ישראל נמסר, כי השוואה בין-לאומית של נפחי המסחר במט”ח (עסקאות המרה והחלפה של מטבע מקומי מול מט"ח), מראה כי על רקע קיום קשר ישיר בין גודל המשק והיקף המסחר במט”ח בו, המשק הישראלי נמצא במרכז קבוצת המדינות המתפתחות והמסחר במט"ח בו גבוה מזה של צ'כיה -שהתמ"ג שלה נמוך יותר - ונמוך מזה של ברזיל - בעלת תמ"ג גבוה יותר. עם זאת, מורה ההשוואה הבינלאומית כי היקף המסחר במטבע המקומי מול מט"ח בישראל, טורקיה, מדינות דרום אמריקה ומדינות מזרח אירופה נמוך יחסית לגודל התוצר בהשוואה למדינות מפותחות כמו שוודיה, דנמרק, קנדה ואוסטרליה. זאת, משום שהיקף המסחר במטבעות של מדינות מתפתחות נמוך יחסית, גם אם הכלכלה גדולה במונחי התוצר.
ממחלקת מט”ח נמסר עוד, כי גורם נוסף המשפיע על היקף המסחר במשק הוא חשיבותו מבחינת היותו מרכז פיננסי גלובלי. ובמדינות כאלה (כמו בריטניה וסינגפור) היקף המסחר במט"ח גבוה יחסית. כך, היקף המסחר במטבע מקומי מול מט"ח ב-2004 בסינגפור, הנחשבת למרכז פיננסי ולמדינה מפותחת עם רמת תמ"ג דומה לזו של ישראל, היה גדול פי 5 מזה שבישראל.
בישראל, כמחצית מסך עסקאות המט"ח היו מול השקל. נפח זה עלה באופן רצוף וניכר בעשור האחרון. כך, בתחילת 2005 עלה נפח המסחר בשקל-מט"ח לרמה יומית ממוצעת של קרוב ל-2.2 מיליארד דולר בהשוואה לרמה הנמוכה במקצת מ-1.7 מיליארד דולר בשנים 2004 ו-2003. רמה זו גדולה פי 8 מנפח המסחר בשנת 1995.
עוד נמסר ממחלקת מט”ח, כי מהסקר התלת שנתי של הבנק הבינלאומי לסילוקין (הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים בעולם), הכולל 52 מדינות, שפורסם בסוף מארס 2005, עולה כי נפח המסחר בשוק מט”ח של ישראל, הכולל מסחר בשקל - מט"ח ובמט"ח - מט"ח, עמד באפריל 2004 על כ-5 מיליארדי דולר ליום בממוצע - המהווים כ-0.2% מהנפח הבין-לאומי: 2,400 מיליארדי דולר ליום בממוצע. זהו שיעור דומה לזה שנמדד בסקר הקודם בשנת 401. הסקר מלמד עוד, כי בין השנים 2001 ו-2004 גדל נפח המסחר הבין-לאומי ב-49%. 58% מהמסחר התרחשו ב-3 מדינות: בריטניה, ארה"ב ויפן – יחס שלא השתנה מאז 1998. גם ההרכב המטבעי נותר כמעט ללא שינוי: הדולר המשיך להוות המטבע העיקרי, כאשר 89% מכלל העיסקאות היו מולו. ב-37% מסך העסקאות השתתף האירו ובכ-20%, היין היפני. בישראל 97% מסך העסקאות במטבע חוץ הכולל עסקאות בשקל - מט"ח ובמט"ח - מט"ח היו כנגד הדולר.

דיאגרמה 1: נפח המסחר בעסקאות המרת מט"ח יחסית לתמ"ג בשנת 2004

דיאגרמה 2: נפח המסחר בישראל – ממוצע יומי 1995-2005

​​