נטל המס בישראל בהשוואה בינלאומית
נטל המס בישראל, אשר הסתכם ב- 1999 כ- 40.3 אחוזי תוצר, עלול לעלות ל -43 אחוזי תוצר
בשנת 2000 וזאת, לעומת כ- 37.6 אחוזים ב- 1997 במדינות המפותחות.
היקפו של מס ערך מוסף הסתכם בישראל ב- 1998 כ- 10.7 אחוזי תוצר, לעומת כ- 6.4 אחוזים
ב- 1997 במדינות המפותחות.
נטל המס הישיר על יחידים בישראל נמוך - כ- 16.9 אחוזי תוצר ב- 1998 - לעומת המדינות
המפותחות - כ- 20.7 אחוזים ב- 1997 - וזאת, על רקע הפטור ממס על הכנסות הפרטים
ממרבית הנכסים הפיננסיים והתשלומים הנמוכים יחסית לביטוח הלאומי.
כדי לקרב את נטל המס לזה המקובל באיחוד האירופי, בממוצע, ניתן לשקול הפחתת נטל המס
בכ- 2 אחוזי תוצר, תוך ירידה במיסוי על הצריכה.
על מנת לקרב את הרכב המס לזה המקובל באיחוד האירופי, בממוצע, יש להעלות את המיסוי
על הכנסה מנכסים פיננסיים - אך לא על רכוש - ולרווח את מדרגות מס הכנסה בשיעורים
הקיימים.
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר, כי בשנת 2000 עלול נטל המס לעלות במידה ניכרת ל - 43
אחוזי תוצר - על פי נתונים על נטל המס שהצטברו עד אמצע שנה זו - וזאת, לאחר שבמחצית
השניה של שנות ה - 90 הוא התייצב ברמה של כ - 40 אחוזי תוצר. מכאן, כי נטל המס הכולל
בישראל (כולל דמי הביטוח הלאומי ומסי הרשויות המקומיות) גבוה מהממוצע במדינות
המפותחות (מדינות OECD), שעמד על כ- 37.6 אחוזי תוצר בשנת 1997. נטל המס בישראל צפוי
להיות השנה גבוה גם מזה שבמדינות האיחוד האירופי - בהן הוא הגיע לכ- 41.4 אחוזי תוצר ב-
1997. ראוי לציין, כי בקרב מדינות שרמת הכנסתן לנפש דומה לזו שבישראל - יוון, ספרד,
אוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד ופורטוגל - היה נטל המס הממוצע ב- 1997 נמוך במידה משמעותית
מזה שבישראל - כ- 34.2 אחוזי תוצר.
נטל המס הגבוה יחסית בישראל משתקף בעיקר במשקלם הגבוה של המסים על צריכה - ובפרט
מס ערך מוסף, שהיקפו בישראל מגיע לכ- 10.7 אחוזי תוצר ב- 1998, לעומת כ- 6.4 אחוזי תוצר
בממוצע במדינות המפותחת ב- 1997. הגבייה הגבוהה של מס ערך מוסף בישראל נובעת משיעורו
הגבוה יחסית של מס זה בישראל - שהוא אחיד לגבי כלל המוצרים והשירותים. גם משקלם של
מסי הרכוש גבוה יחסית בישראל. זאת, בעיקר בשל התמקדות המיסוי של הרשויות המקומיות
במסים אלה (מסי ארנונה), בעוד שברבות מהמדינות האחרות המסים הנגבים ע"י הרשויות
המקומיות כוללים גם מסי הכנסה ומסי קניה.
עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי לעומת נטל מסי הצריכה ומסי הרכוש הגבוהים יחסית בישראל,
נטל המס הישיר על הכנסות הפרטים מעבודה והון (כולל תשלומים לביטוח הלאומי) נמוך בישראל
- והוא מגיע לכ- 16.9 אחוזי תוצר ב- 1998 - יחסית לממוצע השורר במדינות המפותחות - כ- 20.7
אחוזי תוצר ב- 1997. זאת, על רקע הפטור הרחב ממס הניתן בישראל - יחסית למדינות מפותחות
- על הכנסות הפרטים ממרבית הנכסים הפיננסיים והתשלומים הנמוכים לביטוח הלאומי (כולל
מס הבריאות ותשלומי המעסיקים). ראוי לציין, כי משקל התשלומים למס הכנסה בתוצר, ע"י
יחידים וחברות דומה בישראל לזה השורר בממוצע במדינות המפותחות. עם זאת, נטל המס על
שכר עבודה ברמות ההכנסה הבינוניות והגבוהות - למעט בעלי ההכנסות הגבוהות מאוד קרי, שני
המאיונים העליונים (בשל התיקרה על תשלומי הביטוח הלאומי) - גבוה בישראל בהשוואה
למדינות המפותחות.
בבנק ישראל מציינים, כי כדי לקרב את נטל המס בישראל ואת הרכבו לאלה המקובלים באיחוד
האירופי בממוצע, ניתן לשקול את ביצוע הצעדים הבאים:
ירידה בנטל המס הכולל בשיעור של כ - 2 אחוזי תוצר - המחייבת גם ירידה בשיעור הוצאות
הממשלה מהתוצר.
ירידה זו בנטל המס, ואולי אף למעלה מזו, צריכה להשתקף בירידה במסוי על הצריכה.
שינוי בהרכב הכנסות המדינה ממס הכנסה וביטוח לאומי על יחידים, כך שיעלה המסוי על הכנסה
מנכסים פיננסיים - אך לא על רכוש - ובמקביל ירווחו מדרגות המס על הכנסה מעבודה בשיעורים
הקיימים.
ראוי להדגיש, כי מבנה מס זה עשוי גם לתרום לצימצום הקיטוב בחלוקת ההכנסות במשק
הישראלי.