בדיקה של השפעת איחוד הרשויות מ-2003 על הוצאותיהן של הרשויות המאוחדות שנתיים לאחר האיחוד מעלה כי האיחוד לא הביא עד כה להתייעלות בהוצאה.
בעוד שברשויות היהודיות שיעור הגבייה של הארנונה נשאר יציב יחסית לאחר האיחוד, ברשויות הלא יהודיות הוא ירד.
בעולם קיימת מגמה של מעבר לגישה שעיקרה הספקת שרותים באמצעות ארגונים חוצי-רשויות בתחומים כחינוך, רווחה, מים וביוב, תוך שיתוף פעולה בין הרשויות.
במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" מ-2003 הוחלט לאחד בחקיקה 23 רשויות מקומיות ל-11 רשויות, במטרה להקטין את תלותן התקציבית בשלטון המרכזי תוך ניצול יתרונות לגודל. האיחוד בוצע על רקע משבר תקציבי, שפגע במיוחד ברשויות החלשות. המשבר נבע מניהול לקוי בחלק מהרשויות ומקיצוץ רוחבי חד של מענקי האיזון. היתרונות לגודל מתרכזים בהוצאות שיש בהן רכיב קבוע משמעותי, כדוגמת שכר הנבחרים – ראשי הרשויות: העומס של שכר הנבחרים על התקציב ברשויות הקטנות גדול פי 12 מאשר ברשויות הגדולות, ומגיע ל-3.5 אחוזים מההוצאות.
נבדקה ההוצאה לתושב ברשויות המקומיות שאוחדו ב-2003 ביחס להוצאה לתושב ברשויות דומות שלא אוחדו, בשנתיים שלפני האיחוד ובשנתיים שאחריו, ונמצא שיחס זה דווקא עלה. במרבית המקרים התנגדות התושבים לאיחוד והעדר תיאום עם משרדי הממשלה הם שהביאו לעליית יחס זה ברשויות המאוחדות, במיוחד ברשויות הלא-יהודיות. בספרות המקצועית מודגש כי למעורבות של הרשויות המשתתפות באיחוד תפקיד משמעותי בהצלחת תהליך ההתייעלות.
נציין כי בדיקה של השפעת האיחוד על ההוצאות וההכנסות של הרשויות בטווח קצר יחסית עלולה להיות בעייתית, משום שבשנים הראשונות לאיחוד הרשויות המאוחדות נושאות בעלויות חד-פעמיות, תוצאת פיטורי עובדים ושינויים ארגוניים. אף על פי כן יש חשיבות ציבורית לבחינה של תוצאות האיחוד גם בטווח הקצר, כדי להפיק לקחים שעשויים להועיל בתהליכי האיחוד של רשויות נוספות.
בבדיקות דומות בארץ ובעולם נמצא שגם בטווח ארוך יותר איחוד רשויות מוביל לחיסכון תקציבי רק במקרים שבהם האיחוד נעשה בתמיכת התושבים ויוצר הזדמנות כלכלית שלא הייתה קיימת בלעדיו, או אם הוא מוביל לפירוקן של רשויות כושלות. במקרים רבים האיחוד מביא להגדלת ההוצאה תוך שיפור השירותים המסופקים לתושבים, אולם זאת ללא ההתייעלות המצופה ברכיבים שבהם יש יתרון לגודל.
ברשויות הערביות שאוחדו ירד שיעור גביית הארנונה, וזאת גם ביחס ליתר הרשויות הערביות, שלא אוחדו. ממצא זה בולט במיוחד באיחוד באקה-ג'ת ובאיחוד שגור, שם הייתה התנגדות חריפה של התושבים וראשי הרשויות לאיחוד.
לאור ממצאים ראשוניים אלה חשוב להקפיד כי באיחודי הרשויות שיבוצעו בעתיד ישתפר התיאום בין הממשלה לתושבי הרשויות המאוחדות, ובין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. ניתן להקטין את ההתנגדות לאיחוד על ידי שיתוף הרשויות הקטנות עצמן בהחלטה עם איזו רשות להתאחד, כך שהאיחוד יניב את מירב היתרונות.
כמו-כן רצוי ללמוד ממודלים אחרים המשמשים בעולם: הניסיון בתחום האיחודים המוניציפליים מצביע על מגמה של מעבר לגישה רב-ארגונית, שעיקרה הספקת השירות המיטבי באמצעות ארגונים חוצי-רשויות בתחומים כחינוך, רווחה, מים וביוב, תוך שיתוף פעולה בין הרשויות.
