על עוני, עבודה ומה שביניהם
המחקר המלא – קובץ PDF
עבודתן של ד"ר קרנית פלוג וניצה (קלינר) קסיר[1] בחנה את הגורמים המשפיעים על העוני והשינויים בו על פני השנים. בשל החשיבה הרבה שיש להכנסה מעבודה בקביעת הימצאותו של משק בית מעל או מתחת לקו העוני, נבחנת בפרט השאלה, האם ובאיזו מידה משפיעים הגורמים השונים על העוני דרך השפעתם על ההחלטה לצאת לעבוד או דרך השפעתם על גובה השכר. כמו כן נבדקה השפעתם של המשתנים הדמוגרפיים, תכונות הפרטים במשק הבית וגם גורמי מדיניות שונים, ובראשם מערכת הקצבאות והשינויים בהם על פני זמן. העבודה התמקדה גם בגורמים לכך שבקבוצות אוכלוסייה שונות שיעורי העוני גבוהים במיוחד.
מעבודה עולה כי ניתן לזהות את העדר תעסוקת ראש משק הבית כגורם מרכזי לעוני – ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני של משפחה שאין בה מפרנס גבוהה פי ארבעה משל משפחה שיש בה מפרנס כאשר יתר התנאים זהים. מהצד השני, קיומו של יותר ממפרנס אחד מבטיח כמעט באופן מוחלט מפני הימצאות מתחת לקו העוני. ככלל, האוכלוסיות בהן שיעורי עוני גבוהים מתאפיינות בהעדר או מיעוט מפרנסים. הניתוח האמפירי מצביע על הסתברות גבוהה בהרבה שלא להיות מועסק (ולא להשתתף בשוק העבודה) בקרב בעלי השכלה נמוכה, בקרב חרדים, ובקרב מקבלי תמיכה גבוהות.
באותו אוכלוסיות של העשר מפרנסים "הטיפול" על ידי מדיניות ההעברות, מסייע במידה רבה בחילוץ ממעגל העוני. כך למשל, הפנסיות וקצבאות הזקנה מקטינים את העוני בקרב קשישים, והשלמת ההכנסה מקטינה את העוני בקרב משפחות חד הוריות; מידת החילוץ מעוני באוכלוסיות אלו קשור קשר הדוק עם גודל הקצבאות. כמו כן, קצבאות הילדים מקטינות במידה רבה את העוני בקרב משפחות גדולות, אם כי, בטווח הארוך גם גודל המשפחה וגם הנטייה להשתתף בשוק העבודה מושפעים מהיקפן של הקצבאות, כך שלא ברור שבטווח הארוך אכן פועלת מדיניות זו, בהיקפים ובמבנה הנוכחיים, להקטנת העוני. מממצאים אלה עולה שהמפתח לטיפול בבעיית העוני טמון בתמהיל נכון של תמיכות מצד אחד, ותמריצים ליציאה לעבודה, לאלו המסוגלים לכך מצד שני.
גורם חשוב בהקטנת שיעורי העוני הוא ההשכלה, הפועלת להקטנת העוני הן על ידי הגדלת השכר והן על ידי הגדלת שיעורי התעסוקה. קשר זה בין רמת ההשכלה והעוני התחזק על פני זמן.
הקשר החזק שנמצא בין השכלה נמוכה להסתברות להימצא מתחת לקו העוני מצביע על כך שהפתרון לבעיית העוני בטווח הארוך טמון במערכת החינוך ובפרט בהקניית השכלה שהיא בעלת השפעה על כושר ההשתכרות העתידי לילדים ממשפחות מעוטות השכלה.
ממצא נוסף העולה מהניתוח האמפירי הוא שכיחות העוני הגבוהה יחסית בקרב לא יהודים, גם כאשר נלקחות בחשבון תכונות אחרות כמו, ההשכלה, גודל המשפחה ומספר המפרנסים. ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני של משק בית לא-יהודי גבוהה פי שלושה מזו של משק בית יהודי, כאשר ההשכלה, גודל המשפחה, הרכב הגילאים ותכונות אחרות שוות. ממצא זה מרמז על אפליית האוכלוסייה הלא-יהודית בשוק העבודה, ומציע על הצורך לפעול להקטנת אפליה כזו לצד הצורך להעלות את רמת ההשכלה, כדי להקטין את שיעורי העוני בקרבה.
מעבודה עולה כי ניתן לזהות את העדר תעסוקת ראש משק הבית כגורם מרכזי לעוני – ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני של משפחה שאין בה מפרנס גבוהה פי ארבעה משל משפחה שיש בה מפרנס כאשר יתר התנאים זהים. מהצד השני, קיומו של יותר ממפרנס אחד מבטיח כמעט באופן מוחלט מפני הימצאות מתחת לקו העוני. ככלל, האוכלוסיות בהן שיעורי עוני גבוהים מתאפיינות בהעדר או מיעוט מפרנסים. הניתוח האמפירי מצביע על הסתברות גבוהה בהרבה שלא להיות מועסק (ולא להשתתף בשוק העבודה) בקרב בעלי השכלה נמוכה, בקרב חרדים, ובקרב מקבלי תמיכה גבוהות.
באותו אוכלוסיות של העשר מפרנסים "הטיפול" על ידי מדיניות ההעברות, מסייע במידה רבה בחילוץ ממעגל העוני. כך למשל, הפנסיות וקצבאות הזקנה מקטינים את העוני בקרב קשישים, והשלמת ההכנסה מקטינה את העוני בקרב משפחות חד הוריות; מידת החילוץ מעוני באוכלוסיות אלו קשור קשר הדוק עם גודל הקצבאות. כמו כן, קצבאות הילדים מקטינות במידה רבה את העוני בקרב משפחות גדולות, אם כי, בטווח הארוך גם גודל המשפחה וגם הנטייה להשתתף בשוק העבודה מושפעים מהיקפן של הקצבאות, כך שלא ברור שבטווח הארוך אכן פועלת מדיניות זו, בהיקפים ובמבנה הנוכחיים, להקטנת העוני. מממצאים אלה עולה שהמפתח לטיפול בבעיית העוני טמון בתמהיל נכון של תמיכות מצד אחד, ותמריצים ליציאה לעבודה, לאלו המסוגלים לכך מצד שני.
גורם חשוב בהקטנת שיעורי העוני הוא ההשכלה, הפועלת להקטנת העוני הן על ידי הגדלת השכר והן על ידי הגדלת שיעורי התעסוקה. קשר זה בין רמת ההשכלה והעוני התחזק על פני זמן.
הקשר החזק שנמצא בין השכלה נמוכה להסתברות להימצא מתחת לקו העוני מצביע על כך שהפתרון לבעיית העוני בטווח הארוך טמון במערכת החינוך ובפרט בהקניית השכלה שהיא בעלת השפעה על כושר ההשתכרות העתידי לילדים ממשפחות מעוטות השכלה.
ממצא נוסף העולה מהניתוח האמפירי הוא שכיחות העוני הגבוהה יחסית בקרב לא יהודים, גם כאשר נלקחות בחשבון תכונות אחרות כמו, ההשכלה, גודל המשפחה ומספר המפרנסים. ההסתברות להימצא מתחת לקו העוני של משק בית לא-יהודי גבוהה פי שלושה מזו של משק בית יהודי, כאשר ההשכלה, גודל המשפחה, הרכב הגילאים ותכונות אחרות שוות. ממצא זה מרמז על אפליית האוכלוסייה הלא-יהודית בשוק העבודה, ומציע על הצורך לפעול להקטנת אפליה כזו לצד הצורך להעלות את רמת ההשכלה, כדי להקטין את שיעורי העוני בקרבה.
המחקר המלא – קובץ PDF
לעבודות של חברי מחלקת המחקר לחץ כאן
לעבודות של חברי מחלקת המחקר לחץ כאן